מטרתה של הדרישה שהנתבע יעלה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה, הינה למנוע הליכי סרק, בהם יחלו דיונים בתביעות שלמעשה התיישנו, יבוזבז זמן שיפוטי יקר, ולבסוף יעלה הנתבע את טענת ההתיישנות, המייתרת את התביעה כולה.

מה דינו של חיוב המובטח כלפי צדדים שלישיים במשכון או במשכנתא? האם התיישנות החוב מיישנת גם את הזכות להיפרע מן השיעבוד? ואם לא, האם הזכות להיפרע מן השיעבוד נתונה בעצמה להתיישנות? סעיף 20 לחוק ההתיישנות קובע כי נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתא, משכון או שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו להיפרע מן השיעבוד.

תביעה מתיישנת אם לא הוגשה עליה תובענה תוך התקופה הקבועה בחוק. כלומר הגשת התובענה מפסיקה את מירוץ ההתיישנות.

גם כאשר ישנה הוראה הקוצבת מועד להתיישנות, עדיין יתכן שקיים שיהוי, שיאפשר דחיית העתירה, אף בטרם חלף המועד הקבוע בחוק, מאחר והעתירה לא הוגשה בזריזות הראויה.

מירוץ ההתיישנות מתחיל במועד התגבשותה של עילת התביעה על כל מרכיביה. משכך, אין די בכך שמרכיב אחד של העילה יתגבש בשנה מסויימת, כדי שגולל ההתיישנות ייסתם על תביעה, המבוססת על עילה הכוללת את אותו רכיב, המוגשת שבע שנים לאחר מכן.