בכל עת, וכן בטח בתקופות של כלכלה במצוקה, מחובתו של הבנק להקפיד כי מסגרת האשראי תכובד, וזאת גם לטובת הציבור. מסגרת אשראי הוא מחוייבות חוזית שחובות תום הלב חלות עליה. האינטרס בשמירת מסגרת אשראי ובאי חריגה אינו רק של הלקוח הספציפי אלא של כלל הציבור הנזקק לאשראי.

כאשר לקוח נוטל כסף מהבנק, הן על-ידי קבלת הלוואה, והן על-ידי ניצול מסגרת האשראי שלו, או אף תוך חריגה ממנה, הרי שהוא בעצם לווה כספים מהבנק, ואילו הבנק מלווה כספים במצב זה ללקוח. האם הפסיקה מתייחסת ליחסים אלו כאל יחסי לווה-מלווה?

תביעת לקוח כנגד בנק - הפרת התחייבות הבנק להעמדת אשראי במסגרת ליווי בנקאי

ת"א 000725/01 יצחק אמר ושות' חברה לייזום בניה והשקעות (1995) בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם) בבית-המשפט המחוזי חיפה, בפני כב' השופט יצחק עמית

מהו הדין, כאשר הלקוח חורג ממסגרת האשראי שעליה הוסכם בינו לבין הבנק. נושא זה מעלה שאלות רבות בהן נדון להלן. מאחר וכאמור היחסים בין הבנק ללקוח הינם בבסיסם יחסים חוזיים, הרי שיש לבדוק תחילה מה נאמר בהקשר זה בהסכם בין הצדדים.

במשק הישראלי מקובלים שני סוגים עיקריים של חשבונות שוטפים. הסוג האחד – הוא חשבון העובר ושב (העו"ש), בו משתמש הלקוח לשם הפקדת ומשיכת כספים. הכלל הוא, כי לקוח יכול למשוך מחשבונו סכומים רק בגובה היתרה הקרדיטורית – לפי סכום הכסף המופקד בפועל בחשבון. אולם, קורה כי הלקוח נותן הוראת תשלום הגורמת ליתרה להיות דביטורית, כלומר, ביתרת חובה.

לעניין חובת האורכה: לדעת השופט זכאי הלקוח לדרוש כיבוד משיכות כל עוד לא הודיע הבנק על ביטול הסכמתו או לא נקט בכל פעולה המראה ללקוח שאין הבנק רוצה בהמשכו של ההסכם. הודעת הבנק ללקוח חייבת להיעשות בצורה סבירה והוגנת תוך מתן זמן סביר ללקוח.

אין חולק, כי החברה היתה שרויה בקשיים כלכליים. אין חולק אף, כי הבנק היה רשאי להקטין את מסגרת האשראי. השאלה היחידה היא כיצד היה על הבנק לפעול בנסיבות הענין... גם אם שמר הנתבע לעצמו את הזכות להקטין את מסגרת האשראי, אין פירושו של דבר, כי הטופס מקנה לו זכות להקטינה כאוות נפשו, בכל עת שיעלה הרצון מלפניו.

על הבנק לא מוטלת כל חובה כלפי בעל החשבון, לבדוק את מצבם הפיננסי של צדדים שלישיים, לקוחותיו של אותו בעל חשבון, קודם שהוא מסכים לנכות שיקים שלהם.