| כיצד יש לנסח בקשת רשות להתגונן |
דף 1 מתוך 2
|
<<
>>
|
|
|
|
|
לא מוטלת על הבנק החובה למנוע מלקוח לסייע לקרוב משפחתו
הבנק לא איים ולא הפעיל כח על מנת שהנתבעת תיטול את ההלוואה, ועל כן אין המדובר בכפייה; הבנק הוא גוף מסחרי העוסק בין השאר במתן הלוואות ללקוחותיו. אם הלקוח מבקש לסייע לקרוב משפחתו, ולשם כך הוא נוטל הלוואה, לא מוטלת על מנהל הבנק כל חובה למנוע זאת ממנו, ובלבד שאין הוא מטעה את הלקוח או מכשיל אותו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דפי חשבון כרשימה מוסדית
האם דפי החשבון שהוגשו עונים על תנאים לקבלת רשימה מוסדית? האם אין חובה להגיש את כל דפי החשבון מהתקופה הרלוונטית, דהיינו מיום החתימה על הערבות ועד ליום הגשת התביעה, או עד בכלל, או האם ניתן להסתפק בהגשת חלק מהם בלבד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הגשת תצהיר על-ידי אחר
בבסיס בקשת רשות להתגונן יעמוד אך ורק תצהירו של הנתבע עצמו, פרט למקרים חריגים. החריגים לעיקרון זה הינם: האחד, נבצר מן הנתבע ליתן בעצמו את התצהיר; השני, העובדות בבסיס הבקשה אינן בידיעת הנתבע או ידועות באורח ברור יותר לצד המצהיר; והשלישי דן בהמרת תצהירו של אדם בתצהיר אחר כאשר אין ביכולת המצהיר להופיע לחקירה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התערבות ערכאת הערעור
לערכאה הדיונית הדנה במתן רשות להתגונן מסור שיקול דעת רחב אם ובאילו תנאים לתת רשות להתגונן, ואין זה מדרכו של בית משפט שלערעור להתערב בשיקולים אלה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הגשת תצהיר נוסף
הכלל החל בעניין זה אינו כלל נוקשה ויש לבית-המשפט שיקול-דעת לסטות ממנו במקרים הראויים לכך. בתי-המשפט נוהגים בליברליות באשר לתיקון כתבי טענות, לרבות תצהירים, במסגרת בקשות רשות להתגונן, שדינם כדין כתבי הגנה. עם זאת, הליברליות היתרה הנ"ל, נתונה לסייגים ולהגבלות שנועדו לפריצת כל גבולות שהם, וליצירת אנרכיה[.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התצהיר העומד בבסיס הבקשת רשות להתגונן
התצהיר הוא העומד בבסיסה של בקשת רשות להתגונן. משניתנה רשות להתגונן הופך התצהיר לכתב הגנה, אלא אם הורה אחרת. ברבות השנים הוטבעו מספר עקרונות יסוד, בפסיקת בתי-המשפט והספרות המשפטית, המתייחסים למהותו של התצהיר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טענה בעל-פה נגד מסמך
נתבע בסדר דין מקוצר יקבל רשות להתגונן אפילו העלה טענה בעל-פה נגד מסמך. ברור שטענה כזו צריכה לעמוד בכל מבחני הפירוט שנקבעו בפסיקה על-מנת שלא תהא זו טענה בעלמא
02/10/2005
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עקרונות מתן הרשות להתגונן
על-פי ההלכה, תינתן לנתבע רשות להתגונן בקלות רבה, כל אימת שיש בתצהירו של המבקש כדי להצביע על הגנה, לכאורה ולו בדוחק, מפני התביעה. משמועלות טענות הגנה הראויות להישמע בבקשת רשות להתגונן יש לאפשר למבקש את יומו בבית-המשפט. בקשת רשות להתגונן תסורב רק במקרים בהם משתכנע בית-המשפט כי אין לנתבע הגנה של ממש [2]. הנה כי כן, עולה מהאמור כי בתי-המשפט בבואם לדון בבקשה למתן רשות להתגונן אינם מקילים ראש בזכותו הבסיסית של האדם להתגונן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חקירת המצהיר
חקירת המצהיר נועדה למוטט את גרסתו של הנתבע. מלאכתו של התובע קשה שכן עליו להצביע על כך שהגנת הנתבע אינה אלא "הגנת בדים" ועל כן ינסה לערערה באותן עובדות בסיסיות ועיקריות העומדות בבסיס בקשתו של הנתבע למתן רשות להתגונן. כאשר משתכנע השופט בעקבות החקירה הנגדית כי הגנת המבקש היא הגנת בדים – לא ייעתר לבקשת הרשות להתגונן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התניית מתן רשות להתגונן
הסמכות להתנות תנאי למתן רשות נראית לכאורה כסמכות רחבה, אשר השימוש בה תלוי בשיקול-דעתו החופשי של בית-המשפט. אלא שבשורה של פסקי-דין הונחו בתי-המשפט שלא לעשות שימוש רחב בסמכות זו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
