שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

סבירות סירובו של בנק לפתוח חשבון למי שעוסק במתן שירותים פיננסיים ושירותי מטבע.

מאת: גלעד נרקיס,עו"ד -משרד עו"ד   |   23.05.2019

ה"פ 63126-02-18 איסלאם עמר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 28.4.19)

השאלה שעלתה לדיון הינה סבירות סירובו של בנק לפתוח חשבון למי שעוסק במתן שירותים פיננסיים ושירותי מטבע.

המבקש אשר עיסוקו במתן שירותים פיננסיים ושירותי מטבע (נש"פ ונש"מ), עתר לבית המשפט בבקשה כי יורה לבנק לפתוח לו חשבון עסקי לאחר שהבנק סירב לפתוח לו חשבון מטעמים שאינם ענייניים. המבקש טען כי יש לו רישיונות לעסוק בתחום ממשרד האוצר והוא מנהל את פעילותו לשביעות רצונו של המפקח על נותני השירותים הפיננסיים במשרד האוצר. כן טען המבקש כי נתן לבנק כל מסמך שנתבקש לתת ואף נתן לו גישה מלאה לחשבון בנק נוסף אותו ניהל בבנק לאומי.

הבנק טען מנגד כי החלטתו שלא לפתוח למבקש חשבון הינה סבירה ומידתית לאור ניתוח הסיכונים אותו ערך הבנק ביחס לפעילות המבקש וכי לפיכך, אין לחייב אותו בפתיחת החשבון אשר תחשוף אותו לסנקציות מצד הרגולטור וזאת לאור חוק איסור הלבנות הון התש"ס-2000, צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, התשס"א 2001 ונוהל המפקח על הבנקים 411 – מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות.

הבנק ציין כי תחום העיסוק של המבקש מוגדר כתחום בסיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור, וככזה הוא דורש מהבנק משנה זהירות באישור הפעילות וכן ביקורת ומעקב צמודים במידה ונפתח חשבון.

כן טען הבנק כי בחינה של המסמכים והמידע אותם סיפק לו המבקש העלתה "דגלים אדומים" ביחס לפעילות המבקש ולפיכך, סירוב הבנק לפתוח את החשבון הנו סביר.

בית המשפט קבע כי בהתאם להוראת סע' 2(א)(2)(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א- 1981בנק המסרב לתת שירות ללקוח נדרש להוכיח כי הסירוב היה סביר. נטל הוכחת הסבירות מוטל על הבנק והינו פחות מזה הנדרש בהליך אזרחי וקרוב יותר לזה שבהליך מנהלי וזאת לאור אופיו הדואלי של תאגיד בנקאי. אופיו הדואלי של תאגיד בנקאי אף מחייב את בתי המשפט לנהוג במשנה זהירות שעה שהם באים להתערב בהחלטותיו של תאגיד בנקאי. עם זאת, אופיו הדואלי של תאגיד בנקאי מטיל עליו חובות מוגברות של הגינות, תום לב, וניקיון כפיים כלפי לקוחות וכלפי אלה המבקשים להיות לקוחות, וזאת כדי לשמר את אמון הציבור במערכת הבנקאית.

חשש ערטילאי ולא מבוסס לפעילות לא חוקית בחשבון אינו מספיק כדי שהבנק ייחשב כמי שעמד במבחן הסבירות המנהלית לאי פתיחת חשבון עבור הלקוח, ועל הבנק להצביע על ראיה ספציפית וקונקרטית המגבה את החשש.

בנסיבות המקרה קבע בית המשפט כי הבנק לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש כדי להוכיח כי סירובו לפתוח חשבון עבור המבקש הינו סביר, ולא הראה כל חשש מהותי לפעילות המנוגדת לחוק איסור הלבנת הון שיש בה כדי להצדיק את סירובו. המבקש מנהל את עסקיו מזה שנים באמצעות חשבון בבנק לאומי, בנק לאומי לא הטיל כל דופי בפעילות המבקש אצלו ולמבקש כל הרישיונות הנדרשים ע"י משרד האוצר לעיסוק בתחום.

הבנק לא הוכיח כי ביקש מידע מהמבקש והלה לא נתן לא, ולהיפך הוכח כי המבקש שיתף פעולה באופן מלא עם הבנק ונתן הסבר לכל דבר שנתבקש.

טענת הבנק כי היקף נרחב של שיקים חוזרים בחשבון היא אינדיקציה לפעילות לא חוקית בחשבון לא הוכחה, והבנק לא הוכיח כי מדובר בהיקף חריג למצב המקובל בתחום. כמו-כן, לא נסתרה טענת המבקש כי שיקים מחוללים מכוסים לרוב ע"י העברות בנקאיות. בנוסף, בנק לאומי אשר בו מנהל המבקש את חשבונו לא התלונן על היקף חריג של החזרות שיקים.

לאור האמור, קיבל בית המשפט את התביעה והורה לבנק לפתוח למבקש חשבון אצלו, בכפוף לתנאים המקובלים והסבירים אותם דורש בנק ביחס לפעילות נש"מ ונש"פ.

 

 

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן