שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

"סירוב סביר" של בנק במתן שירות לאזרח זר

מאת: גלעד נרקיס,עו"ד -משרד עו"ד   |   29.04.2019

בנסיבות המקרה נפסק כי הבנק לא הוכיח "סירוב סביר" בחסימת חשבונו של המבקש, שהיה בתקופה הרלוונטית אזרח זר, וזאת למרות שהמבקש לא המציא, כפי שנתבקש ע"י הבנק, אישור רואה חשבון או יועץ מס כי החשבון והכספים המצויים בו דווחו לרשויות המס באוסטריה.

השאלה המרכזית שעלתה לדיון בפסק הדין הייתה האם סירוב בנק לשחרר כספים המצויים בחשבון המבקש בבנק, אשר היה אזרח זר בתקופה הרלוונטית, לאחר שהמבקש לא המציא לבנק אישור רואה חשבון או יועץ מס כי החשבון והכספים המצויים בו דווחו לרשויות המס באוסטריה, הינו בגדר "סירוב סביר" בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א –1981.

העובדות הרלוונטיות: המבקש פתח את החשבון בבנק עוד בשנת 1998, בהיותו בן 18 וכאשר היה אזרח ותושב אוסטריה. במשך 9 שנים הפקיד המבקש כספים בחשבון ולאחר מכן במשך 10 שנים לא הפקיד המבקש כספים בחשבון ואף לא ביצע בו כל פעולה. בשנת 2016 עלה המבקש לישראל וביקש למשוך כספים מחשבונו, אז נודע לו להפתעתו כי הבנק החליט לחסום את חשבונו. כדי להסיר את חסימת החשבון דרש הבנק מהמבקש מספר דרישות וביניהן:

א. פתיחת חשבון כתושב ישראל ולא כאזרח זר.

ב.  מסמך "ויתור על סודיות בנקאית".

ג. אישור רואה חשבון או עורך דין או יועץ מס מאוסטריה, כי המבקש שילם על הכנסתו מס כדין בזמנו באוסטריה.

המבקש חתם לבנק על כל מסמך שנתבקש, אולם לא המציא לבנק אישור רואה חשבון /יועץ מס כי שילם מס על הכנסתו באוסטריה.

לטענת המבקש חסימת החשבון ע"י הבנק בנסיבות המקרה נעשתה שלא כדין שכן מדובר בחשבון שפתח בבנק לפני שנים רבות, עוד בטרם חלה המדיניות החדשה של הבנק בנוגע לתושבי ואזרחי חוץ, ומשכך לא ידע על המדיניות טרם הפקיד את הכספים בבנק ואין היא צריכה לחול עליו. כן טען המבקש כי חתם לבנק על כל מסמך שדרש ואולם אין ביכולתו להמציא לבנק אישור רואה חשבון/יועץ מס מהטעם שאין לו תיק במס הכנסה באוסטריה כבר 11 שנים, מאז שנת 2007, עת פרש מעסקיו, אין בידיו מסמכים רלוונטיים והדין האוסטרי והישראלי אף לא מחייבים אותו להחזיק מסמכים אלו מעבר ל-7 שנים. עוד טען המבקש, כי אם הבנק חושד במקור הכספים המצויים בחשבון, הרי שהוא יכול לפנות לכל רשות אוסטרית בהתאם לטופס ויתור על סודיות בנקאית עליו חתם המבקש. המבקש אף ציין כי נאמר לו ע"י פקידי הבנק, כי אם יחתום על כל המסמכים שהבנק ידרוש ממנו, הרי שבחלוף שלושה חודשים הבנק ישחרר את חסימת החשבון ויאפשר לו למשוך כספים מהחשבון, אפילו אם לא ימציא אישור רואה חשבון/יועץ מס.         

מנגד טען הבנק כי סירובו למשיכת הכספים עד להמצאת אישור רואה חשבון/יועץ מס הוא בגדר "סירוב סביר" ותואם את חובת הזהירות המוטלת עליו בעת ביצוע פעולות בחשבון. כן ציין הבנק כי במסגרת תפקידו הוא מצוי במתח תמידי בין החובה המוטלת עליו לתת ללקוחותיו שירותים בנקאיים מכח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, לבין היותו "שומר סף" במלחמה בהלבנת הון והעלמת מס עם חקיקתם של חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 ושל צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001. לפיכך, הוא פועל בהתאם להנחיות בנק ישראל והמפקח על הבנקים, אחרת הוא עלול למצוא עצמו חשוף, הן בארץ והן בחו"ל, לסנקציות כספיות או פליליות, תוך פגיעה במוניטין שלו. ע"פ הוראות אלו, בדגש על הוראת בנק ישראל בדבר ניהול בנקאי תקין 411 – "מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות", תיקון 14 לחוק אישור הלבנת הון ומכתב המפקח על הבנקים לבנקים מיום 16.3.15 הדן ב"ניהול סיכונים הנובעים מפעילות חוצת גבולות של לקוחות", חסם הבנק את חשבונו של המבקש שכן אי המצאת האישור המבוקש יש בה כדי להקים חשש כי הצהרות המבקש באשר למקור הכספים אינן אמת.

 

בית המשפט קבע כי הוראות חוק איסור הלבנת הון, צו איסור הלבנת הון, הוראה 411 והנחיות המפקח על הבנקים חלים על חשבונות קיימים, הגם שאלו נפתחו טרם תחולתם של הוראות אלו. 

כן קבע בית המשפט כי סירוב הבנק לתת שירות בנקאי במקרה זה אינו סביר. וקבע כי ככלל:

א.      נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק.

ב.      רמת ההוכחה הנחוצה לשם כך פחותה מהרמה הנדרשת במשפט אזרחי של מאזן הסתברויות, ותואמת יותר את בחינת שיקול הדעת של הבנק כבחינת שיקול דעת של רשות מנהלית.

ג.        אין די בחשש ערטילאי ו/או בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להראות מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהן כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.

 

כן נפסק כי יש להבחין בין סירוב לפתוח חשבון מלכתחילה לבין סירוב להמשיך להעניק את השירות הבנקאי לאחר שכבר נפתח החשבון, וכי כאשר מדובר בהגבלת פעולות בחשבון או סגירתו, אשר מתנהל במשך תקופה ממושכת, על הבנק להצביע על נימוקים כבדי משקל המצדיקים זאת.

בנסיבות המקרה נפסק כי הבנק לא עמד בנטל ההוכחה כי סירובו לאפשר ללקוח למשוך את הכספים מחשבונ היה סביר באשר לא הוכיח, כי אין מדובר בחשש ערטילאי אלא בחשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון מאחר ולא הראה מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהן להצביע על קיומו של חשש אמיתי. אין בעובדה כי החשבון לא היה פעיל במשך שנים, היו בו שלושה מיופי כח אשר חלקם תושבי חוץ, הצטברו בו סכומים גבוהים יחסית לגילו הצעיר של המבקש, המבקש שינה את שמו פעמיים, המבקש ביקש למשוך סכום נכבד וכן סירב להעביר את הכספים לחשבון על שמו באוסטריה, כדי להקים חשד להתנהלות לא תקינה של המבקש המצדיקה את חזרת הבנק מדבריו כי לאחר שלושה חודשים מחתימת המסמכים יאפשר למבקש למשוך את הכספים מהחשבון, גם ללא אישור רואה חשבון/יועץ מס. כמו-כן, נקבע כי ניתן להבין את הקושי של המבקש בהמצאת אישור רואה חשבון /יועץ מס לאחר שנים כה רבות מפתיחת החשבון.

 כן ציין בית המשפט כי הוראות בנק ישראל וכן מכתב המפקח על הבנקים רק קובעים עקרונות בכל הקשור להלבנת הון בכלל וחשבונות תושבי חוץ בפרט בעוד שאת המדיניות הפרטנית צריך כל תאגיד בנקאי לקבוע בעצמו. פעולות הבנק במקרה זה הראו על מדיניות לא ברורה ועל הבנק לפעול לגיבוש מדיניות ברורה ואחידה בנושא.

בנסיבות העניין, ולאחר שהבנק לא הוכיח "סירוב סביר" בחסימת החשבון, הורה בית המשפט על הסרת החסימה מהחשבון ואפשר למבקש למשוך את הכספים מחשבונו.

 

 


 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן