שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט קבע כי אדם, שנעשה לבעליו של חשבון בנק, אפילו מכח צוואה, בא בנעליו של המנוח.

מאת: גלעד נרקיס, משרד עורכי דין   |   31.12.2017

The court ruled that a person who becomes the owner of a bank account, even by virtue of a will, will take deceased's place and become a party to the agreement with the bank


The court ordered the bank to comply with the plaintiffs' request to receive printouts in the account that they inherited from their grandfather, despite the opposition of another heir, their aunt, who had access to the account beforehand.


ת"א (ת"א) 14231-09-16 ארז בסון נ' מרים אדטו גורן (פורסם בנבו, 04.12.2017)

התובעים ביקשו להעמיד לעיונם תדפיסים משני חשבונות-בנק שנוהל על ידי סבם. לאחר שסבם נפטר שימשו התובעים ודודתם, הנתבעת 1 בתיק, יורשיו במשותף, לפי צו לקיום צוואה. התובעים חששו כי דודתם נטלה, שלא כדין, כסף מן החשבונות קודם לפטירתו של המנוח. זאת, לאחר שבמשך שנים ארוכות, משנת 2000 ואילך, היא ניהלה את נכסיו. יצוין כי הנתבעת 1 אף צורפה כבעלים משותף באחד מהחשבונות.

הנתבעת 1 הסכימה למתן צו מוגבל של רק שנה לאחור ממועד הפטירה ולא הייתה לה כל מניעה כי יומצאו פרטים מלאים מאז מועד הפטירה. התובעים דרשו מנגד פרטים מלאים שנים רבות לאחור. הנתבע 2, שהינו הבנק (בנק דיסקונט), הותיר לשיקול דעת בית המשפט את הסוגיה. 

דיון:

נקבע- במקרה דנן, המוקד מצוי בשאלת-זכותם של התובעים לקבל לידיהם מידע מן הבנק, ומבחינת מהותית אין זה מעלה או מוריד, מה הם יבקשו לעשות במידע הזה לאחר שיקבלוהו. יצוין כי הצדדים ביקשו לנהל את ההליך בצורה של תביעה למתן חשבונות אולם בית המשפט סבר כי זוהי אינה המסגרת המשפטית הנכונה.

עוד קבע בית המשפט כי לא זו בלבד שאף לא אחד מהצדדים עורר את שאלת הסמכות העניינית, האם היה מקום לנהל את הדיון בבית משפט השלום (בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה), הרי שאף בית המשפט סבור היה כי מוסמך הוא לדון בתביעה.

עניינה של התביעה היא בשאלת כוחו של כל בעלים של חשבון-בנק לפנות, אפילו בניגוד לעמדת שותפו לחשבון, אל הבנק בבקשה לגלות מידע שבידי האחרון.

נקבע כי אדם, שנעשה לבעליו של חשבון בנק, אפילו היה זה מכוחה של צוואה, בא בנעליו של המנוח, שהיה מורשה בחשבון הזה עוד בחייו. ביחסים שבין היורש לבין הבנק, נעשה היורש צד להסכם, שמכוחו פעל המנוח בחשבונו, בכפוף להוראות אחרות מדיני הבנקאות והולכות אחר הפטירה. במילים פשוטות, בהעדר-מגבלות, המושתות על הבנק ועל לקוחותיו מעצם העובדה כי בעליו המקורי של החשבון הסתלק לבית-עולמו, יש ליורש, את אותם הכוחות בחשבון, שעמדו למנוח בחייו. לזאת יש להוסיף את מה, שהוא יסוד בדיני הירושה. ככל שלא אדם אחד לבדו ירש את החשבון כי אם מספר אנשים, כל עוד לא חולק העיזבון, הרי הללו הם שותפים בחשבון הבנק. כוחם לעשות בו עשיית בעלים מוגבלת לעובדה, שאין כל אחד מהם – בעלים יחיד של נכס פרטני, אלא חולק הוא את הבעלות בנכסי-העיזבון כולם, יחד, עם יורשים נוספים.

הכוח לבקש תדפיסים מן החשבון עמד, ודאי, למנוח בחייו לפי החוזה שנקשר בינו לבין הבנק עם פתיחתו של חשבון הבנק והפעלתו. הכוח הזה- בין שהוא מוגבל בפרק-הזמן, שאילו מתייחסים התדפיסים; באופן המצאתם או בכל ענין אחר ובין שלא – עומד ליורשיו הבאים בנעליו כבעלי החשבון. זאת, כאמור, בכפוף לכל מגבלה נוספת ומקורה בעובדה שהללו הם יורשים ולא בעליו המקוריים של החשבון.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן