שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

אוחז בשטר כפוף לחוק הלוואות חוץ בנקאיות

מאת: משרד עורכי הדין גלעד נרקיס www.narkis-law.com   |   21.10.2017

האם אוחז בשטר שהוא צד רחוק כפוף לטענות הגנה של מושך השיק מכוח החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "החוק") שעומדות לו לכאורה כלפי הצד הקרוב.

תא"מ (פ"ת) 20518-03-16 סנדוס חברה למסחר בע"מ נ' ישראלה חן (פורסם בנבו, 27.08.2017)

 העובדות

הנתבעת נטלה הלוואה של 10,000 ש"ח מאת חברת צריכה ומימון ישיר בע"מ (להלן: "המלווה"). כנגד ההלוואה נתנה בידי המלווה 12 שיקים ע"ס 1,500 ש"ח כ"א, סה"כ 18,000 ש"ח. השיקים ניתנו לפרעון לתקופה של כ-6 חודשים לאחר מתן ההלוואה.

לטענת הנתבעת, פרעה כלפי המלווה שתי המחאות בסך כולל של 3,000 ש"ח וכן היא עצמה ביצעה העברה בנקאית של 4,500 ש"ח נוספים, סה"כ 7,500 ש"ח.

בינתיים הועברו השיקים לידי צדדי ג' ובין היתר גם לתובעת. שניים מהשקים נדונים במסגרת תביעה זו.

לטענת הנתבעת משמדובר בהלוואה שחלות עליה הוראות החוק להסדרת הלוואות חוץ נקאיות, הריבית המקסימלית שיכולה הייתה לגבות המלווה מוגבלת וכי התובעת כמי שהועברו לידה השיקים כפופה לטענות ההגנה של הנתבעת כלפי המלווה.

מנגד טוענת התובעת כי היא אוחזת בעד השיקים בעד ערך ובתמורה ומאחר שהיא צד שלישי אין לטענתה רלוונטיות להלוואה שנטלה הנתבעת. התובעת מבהירה כי מדובר בשקים שלא הוגבלה סחרותם ולפיכך היא מחזיקה בשיקים כשורה, לאחר שאלו ניתנו לה כעסקת נכיון ללא ציון שם המוטב. לטענת התובעת, הנתבעת נטלה הלוואה ללא כל אילוץ ומשלא הביאה ראיות לסילוק ההלוואה, היא חייבת בפירעון השיקים.

דיון:

נקבע- חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל. לא נסתרה טענת הנתבעת כי השקים ניתנו לצורך פירעון הלוואה שנטלה מאת המלווה. ס' 11 לחוק מכפיף את זכויות האוחז בשטר שניתן בהקשר לאותה הלוואה להוראות החוק ורואה באוחז כאילו היה המלווה. מבקש האוחז שלא להיות כפוף להוראות אותו חוק הנטל עליו להוכיח כי הוא אוחז בשטר בתום לב ובתמורה וכי הוא לא ידע שמקור השטר בחוזה הלוואה חוץ בנקאית.

במקרה זה נקבע כי גם אם מתקבלת גרסת התובעת כי נתנה תמורה בעד השטרות, הרי שלא הוכיחה (למרות שהנטל עליה) כי לא ידעה שמקור השקים בהלוואה שנתנה המלווה לנתבעת.

יתרה מזאת, גם על פי פקודת השטרות כפופה התובעת לטענות הגנה של הנתבעת מכוח החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

אין חולק שהשקים הועברו לתובעת ללא שם הנפרע וכי התובעת או מי מטעמה היא שהטביעה את חותמתה על השיק כנפרעת בשיקים. ס' 19 לפקודת השטרות מאפשר השלמתו של שטר ובכלל זה לעניין שם הנפרע ואולם במצב דברים כזה, הרי שבשעה שהועברו השיקים לתובעת, מאחר שלא היה בהם שם הנפרע, לא היה שטר שלם ולפיכך לא יכולה התובעת לקנות מעמד של "אוחז כשורה" בשיק. זאת מאחר שתנאי לקניית מעמד של "אוחז כשורה" היא שהשיק סוחר לאוחז שכשהוא שלם לפי מראהו (ס' 28 לפקודת השטרות, ע"א 640/73 גלבנק נ' עזבון המנוח ניסן גילאי, פ"ד כט(2) 701....).

לא נסתרה טענת התובעת כי נתנה תמורה בעד השקים במסגרת עסקת הניכון ועל כן התובעת היא לכל היותר במעמד של "אוחז בעל ערך".

הלכה היא כי "אוחז בעד בערך" כפוף לטענות הגנה מתחום דיני החיובים (רע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] ניתן ביום 24.11.2015). בניגוד לאוחז כשורה כל אוחז אחר אינו יכול להנות מדיני השטרות במנותק ממישורי הדין האחרים של קניין וחוזים. מכאן שהתובעת כפופה לטענות הגנה של הנתבעת מתחום דיני החיובים ובענייננו טענות הגנה של הנתבעת לפי המלווה – בהקשר לשיקים הנדונים – מכוח החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. נקבע- התובעת כפופה לטענות הגנה של הנתבעת מכח החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

ההלוואה לא נפרעה. הנתבעת נתנה בידי המלווה שקים כלל של 18,000 ש"ח. מתוכם נפרעו 7,500 ש"ח. יתרת השקים עומדת על 10,500 ש"ח.  לפי חישוב שערך ביהמ"ש נקבע כי התובעת לקחה לגבות רק 3,899 ש"ח לכל היותר. מאחר שהתובעת אוחזת ב-2 שקים ע"ס 1,500 ש"ח כ"א, שמכל אחד מהם היא רשאית על פי האמור לגבות 37% (סך של 555 ש"ח מכל אחד), הרי שזכאית התובעת להיפרע מכוח אותם שני שקים מאת הנתבעת סך כולל של 1,110 ש"ח.

הנתבעת חיובה לשלם לתובעת 1,110 ש"ח והוצאות של 2,000 ש"ח.

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן