שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים - נש"מ - מטרות החוק

מאת: משרד עורכי הדין גלעד נרקיס www.narkis-law.com   |   22.04.2017

בחודש יוני 2017 יידרש כל מי שעוסק בתחום השירותים הפיננסים להגיש בקשה לרישיון מוסדר. עד כה נדרש חובת רישיון אך מנותני שירותי מטבע אולם מעתה גם כל מי שעיסוקו בהלוואה יידרש לקבל רישיון מוסדר. כמוסבר בהצעת החוק[1] המחוקק מצא כי בענף שירותי המטבע קיימים גופים שפועלים כמוסדות פיננסיים לכל דבר ועניין, המספקים מגוון רחב של שירותים. שירותים אלה כוללים ניכיון שיקים, פקטורינג (מימון עסק כנגד רכישת חובותיו), שירותי מטבע חוץ וכן העברת כספים בין מדינות.

 חלק מנותני שירותי המטבע עוסקים גם במתן הלוואות חוץ-בנקאיות, פעולה שאינה מפוקחת כיום. כמו כן, לעתים עוסקים נותני שירותי המטבע גם במתן שירותים מעין–בנקאיים דוגמת ניהול פיקדונות כספיים וביצוע הוראות תשלום.

 המחוקק קבע מפורשות בהצעת החוק כי מדובר בענף חשוב אשר לאסדרת פעילותו תועלת משקית רבה. ואולם למרות חשיבותו, הענף כמעט שאינו מוסדר ומפוקח. האסדרה הקיימת חלקית בלבד והיא מעוגנת בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן - חוק איסור הלבנת הון) ועוסקת בעיקר בהיבטים של הלבנת הון. הסדרת התחום בדרך זו משפיעה, כמובן, על התפיסה של הרגולציה בתחום. תחומי פעילות משמעותיים אחרים, כגון ענף ההלוואות החוץ-בנקאיות בין באמצעות נותני שירותי מטבע ובין שלא באמצעותם, כמעט ואינם מוסדרים.

 להעדר האסדרה תוצאות בלתי רצויות, והבולטת בהן היא שלצד גורמים לגיטימיים הפועלים בענף, נכנסו לענף גורמים עברייניים ונוצרה תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. לעתים משמשים נותני שירותי המטבע כ"צינור החמצן" הכלכלי של ארגוני הפשע.למעורבותם של ארגוני הפשע בענף נותני שירותי המטבע השלכה לא רק על מערכת אכיפת החוק, אלא גם על הצרכנים של ענף זה הנדרשים לא אחת לקבל שירות פיננסי או אשראי מגורמים עברייניים. כמו כן, מעורבותם של גורמים עבריינים כאמור, מכתימה את התחום כולו ובכך עלולה למנוע את התפתחותו של שוק אשראי חוץ-בנקאי לגיטימי. נותני שירותי מטבע רבים משמשים,בין השאר, גם כספקי אשראי קמעונאי חוץ-בנקאי למשקי בית, לעסקים קטנים ולעסקים בינוניים. פיתוח אפיקי אשראי חוץ-בנקאיים הוא צורך כלכלי-חברתי מרכזי.

 שווקי הכספים וההון הם שווקים בעלי חשיבות רבה לפעילותו של כל משק בעל כלכלה מפותחת. שווקים אלה מספקים למשק את האמצעים הכספיים המניעים את פעילותו העסקית. קיימת חשיבות רבה לפעילות התקינה והיעילה של שווקים אלה על כל הגורמים הפועלים בהם,באופן שתאפשר פעילות עסקית הגונה, שקופה ומאוזנת.חלק ניכר מהפעילות בשווקי הכספים וההון מוסדר כבר כיום בחקיקה ומפוקח על ידי גופים רגולטוריים. לכן, שוק נותני שירותים פיננסיים משוכלל, מפוקח ורחב הוא בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא יכול לשמש חלופה לשירותים שמספקת כיום המערכת הבנקאית והמוסדית,ויכול לתרום תרומה משמעותית לתחרות בתחום. צורך זה בולט על רקע המבנה הריכוזי בסקטור השירותים הפיננסיים בישראל והתחרות המוגבלת בו.

 עוד הובהר בהצעת החוק, כי שוק האשראי החוץ-בנקאי לא יכול להתפתח בלא רגולציה אפקטיבית, שתגן בין השאר על הלקוחות. מערך רגולטורי כזה אינו קיים כיום. בהעדר פיקוח על הלוואות חוץ-בנקאיות התפתחו בענף פרקטיקות בעייתיות, וציבור רחב ומוחלש ניצב לבדו מול תופעות פסולות ולא זוכה להגנה.

 העדר הרגולציה מונע משוק חשוב זה להתפתח, פוגע באינטרס הציבורי,ומותיר את צרכני השירותים, רבים מהם מקרב אוכלוסיות מוחלשות ובעלי עסקים קטנים, בלא הגנה של המדינה.בחוק זה נקבע מתווה לאסדרת פעילותם של נותני שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, היינו: נותני שירותי מטבע (כמשמעותם בחוק איסור הלבנת הון) ונותני שירותי אשראי חוץ-מוסדי)להלן יחד - נותני שירותים פיננסיים).

 מתווה האסדרה, אם כן, נועד להביא מחד גיסא לפיתוח הענף של מתן שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים וליצירת חלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום מתן השירותים הפיננסיים,ומאידך גיסא למנוע מגורמים עבריינים לעשות שימוש בענף זה למטרות שאינן כשרות.

 חובת הרישוי חלה על עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי ועל עיסוק במתן אשראי, תוך חלוקה בין סוגי הרישיונות לפי היקף פעילותו של נותןשירות כאמור: רישיון בסיסי - להיקף פעילות מצומצם,רישיון מורחב - להיקף פעילות משמעותי.

 החוק קובע הסדרים לעניין הרישיונות כאמור, לעניין שליטה והחזקת אמצעי שליטה בנותני השירותים הפיננסיים,לעניין האורגנים ובעלי התפקידים שיכהנו בהם, וכן קובע הגבלות וחובות שונות שיחולו על פעילותם של נותני השירותים הפיננסיים ומקנה סמכויות פיקוח למפקח, הכול במטרה להבטיח את פעילותם התקינה של נותני השירותים הפיננסיים ואת השמירה על ענייני לקוחותיהם.

 בהצעת החוק נאמר כי החוק מהווה צעד אחד מהצעדים המתוכננים ליישום המלצות ומסקנות הצוות. בהמשך מוצע לעגן בחקיקה גם הסדרים לעניין שירותים פיננסיים נוספים ובכללם: שירותי תשלום, שירותי סליקה והנפקה, שירותי תיווך באמצעות פלטפורמות להעברת נכסים. המטרה ליצור בסופו של התהליך אסדרה כוללת מקיפה וקוהרנטית ככל האפשר, של כל שוק מתן השירותים הפיננסיים והגופים הפועלים בו, כך ששוק זה יהיה שוק משוכלל תחרותי, הוגן, יעיל ויציב.

 

[1] הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), התשע"ו-2015. קישור להצעת החוק: file:///C:/Users/%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%93/Desktop/%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%95%D7%A7%20-%20%20%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D%20%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D%20-%20%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94-975.pdf

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן