שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט דחה על הסף תביעה שהגיש בנק, מחמת התיישנות

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   15.01.2017

ביהמ"ש קיבל בקשה לסילוק על הסף של תביעה שהגיש הבנק בגין יתרת חוב בחשבון הלוואה של לקוחותיו, וזאת  מחמת התיישנות בקובעו כי על הבנק מוטלת החובה לפעול לגביית החוב ו"אין הוא רשאי לדחות ביצוע הפעולה לעד".

 ת"א 26182-07-15 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' שולדר ואח', (פורסם בנבו, 10.1.17).

 בית המשפט דן בבקשה לסילוק תביעה על הסף שהגישו המבקשים (הנתבעים), בטענה כי הבנק התרשל באשר ישן על זכויותיו שכן הגיש נגדם תביעה כספית9 שנים (!!!) לאחר הפסקת התשלומים בגין ההלוואה ואף חייב, בתקופה זו, בריביות וחיובי יתר.

הבנק טען כי חוזה ההלוואה בין הצדדים מטיל שורה של חיובים כספיים שנטל על עצמו אחד הצדדים לחוזה, כאשר, לכל חיוב יש מועד ביצוע שונה וכי הסעיף המאפשר לו להעמיד הלוואה לפרעון מיידי זה אינו מחייב אותו "להעמיד"  את ההלוואה לפירעון מידי.

בית המשפט דן בטענת ההתיישנות שהעלו הנתבעים וקבע כי אין מחלוקת עובדתית כי הפרת חוזה ההלוואה החלה בשנים 2003-4 וכי בשנת 2006 הפסיקו המבקשים התשלומים כליל. אין מחלוקת שהבנק שלח לנתבעים מכתב דרישה לסילוק החוב ביום 10.7.08.

משכך,  נקבע כי בהתנהלות הבנק נפל פגם מהותי שכן בין אם תתקבל הבקשה ובין אם לאו, לא הובא הסבר למחדל הבנק להגיש התובענה כבר בשנים 2003-4, בשנת 2006 ולכל המאוחר שנה, או שנתיים, לאחר שליחת המכתב מיום 10.7.08 בו נדרשו המבקשים לסלק החוב תוך 10 ימים.

בית המשפט דן בשאלה האם הבנק רשאי להעמיד ההלוואה לפירעון מידי ולתבוע בגין כל מועד להחזר ההלוואה בנפרד, וקבע כיהטענה כי קיימת הלכה לפיה בנק שהעמיד הלוואה לפירעון מידי, זכאי להגיש תביעות כמספר החזרי ההלוואה ובהתאם לכל מועד תשלום, לא נתמכה בפסיקה מתאימה ומשכך בהעדר פסיקה מחייבת, או מנחה, המורה אחרת, דין הטענה כי הבנק רשאי להעמיד ההלוואה לפירעון מיידי מצד אחד ומצד שני להגיש תביעה בגין כל אחד ממועדי התשלום מצד שני, להידחות באשר אינה רצויה ממספר סיבות.

היא עלולה ליצור ריבוי תביעות כמספר החזרי ההלוואה,  כמו כן, היא פוגעת בעניינו של הלקוח לוודאות.

עוד נפסק כי  נפל פגם בתום ליבו של הבנק בהעלאת הטענה. מצופה היה ממנו לציין ברחל בתך הקטנה בעת הגשת התביעה בתוכן כתב התביעה כי התביעה מוגשת אך ורק בגין החזרי הלוואה שטרם חלה לגביהם התיישנות, תוך פרוט התקופות והסכומים, אך הוא לא עשה כן וסיבותיו עמו.

לא לחינם קבע המחוקק מגבלה לזכותו של נושה להגיש תובענה. אל מול זכותו של התובע להגן על קניינו, עומדת זכותו של הנתבע להעמיד הגנה ראויה באמצעות מסמכים ועדויות ולהסתמך על מצגי הנושה. ברי כי בחלוף 13 שנה מאז הופר חוזה ההלוואה, 11 שנים מאז הופסקו התשלומים כליל ו - 7 שנים ממועד התגבשות החוב, קשה ואולי אף בלתי אפשרי לממש הזכות היסודית להתגונן מפני תובענה וכל חייב סביר היה מגיע למסקנה כי הנושה ויתר על יתרת החוב. יתכן שאם בתובע פרטי היה עסקינן, ציפיות בימ"ש היו קטנות יותר לעניין בקיאותו במלאכת הנשייה, אולם לא נמצאה כל הצדקה למחדלו של הבנק שאמון על מלאכה זו.

בימ"ש אינו מעודד הגשת תביעות ולהפך, מברך על מיצוי מו"מ והשגת הסכמות בדרכי שלום. אולם, אין מקום כבשגרה בהתמשכות הליכים אלה יותר משנה והנה המחוקק הגדיל לעשות והעניק לנושה 7 שנים תמימות ואף בפרק זמן זה, המשיבה, תאגיד בנקאי,  לא מצאה להגיש התובענה במועד.

 התוצאה היא כי בית משפט קיבל את  הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן