שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

ניתן צו מניעה קבוע כנגד הבנק המונע ממנו להעביר חשבון מסניף אילת לסניף תל אביב

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   19.10.2016

בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן צו מניעה קבוע אשר ימנע מן הבנק להעביר את חשבונו של התובע, שהינו נותן שירותי מטבע חוץ, מסניפו באילת לסניף בתל אביב, בקובעו כי יש בכך משום התנאת תנאים בלתי סבירים, העולים לכדי אי מתן שירותים בנקאיים.

ת"א 38580-03-16 אריה שרעבי נגד בנק לאומי לישראל, (פורסם בנבו, 6.10.2016).

 

 

התובע, המנהל עסק למתן שירותי ניכיון שקים והלוואות חוץ בנקאיות, מנהל את חשבון הבנק העסקי שלו בסניף הבנק באילת. הבנק מעוניין להעביר את חשבון הבנק של התובע לסניף בתל אביב, המתמחה בטיפול בחשבונות נש"מ, כדוגמת חשבונו של התובע, על מנת לצמצם את הסיכונים אליהם הוא חשוף בהתאם לחוק איסור הלבנת הון. בית המשפט דן בשאלה האם יש ליתן צו מניעה האוסר על הבנק להעביר את חשבונו של התובע.

 בפסק דינו, דן בית המשפט בתחולתו של סעיף 2 לחוק הבנקאות הקובע את חובתו של הבנק שלא לסרב ליתן שירותים בנקאיים ללקוחותיו וקבע כי סעיף זה נחקק מתוך התפיסה, כי "מאחר שהתאגידים הבנקאיים נהנים מהיתרון שהשירותים שהם נותנים נתייחדו להם ואסור לאחר לתיתם, יש לחייב אותם לתת שירותים אלה לציבור" (הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח), ה"ח 1497, עמ' 106 (1.12.80)). דהיינו, מאחר והבנקים מציעים לציבור שירותים המיוחדים להם על פי חוק ואשר אדם מן השורה אינו רשאי על פי חוק ליתן, הדבר מטיל עליהם את החובה ליתן שירותים בנקאיים מסוימים לכל דורש, אלא אם כן קיים טעם סביר לסירובם ליתן את השירות. נטל ההוכחה לכך שהסירוב ליתן שירות הוא סביר מוטל על הבנק, כאשר בהקשר זה אין די בחשש ערטילאי לצורך הסירוב .

 

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחלותו של סעיף 2(ב), דהיינו, לשאלה האם במקרה זה הבנק העמיד בפני התובע "תנאים בלתי סבירים למתן שירות", באופן העולה כדי סירוב ליתן את השירות. הבנק, טוען, כי העברת חשבון מאילת לתל אביב אינו מהווה תנאי בלתי סביר למתן השירות, ומפנה בעניין זה למקרים שונים בהם נדחו תביעות נגד הבנקים בשל העברת חשבונות נש"מ לסניף יעודי המרוחק ממקום מגורי אותם תובעים.

 

אין מחלוקת, כי ככלל, הבנק אכן אינו מחויב להעניק שירותים בנקאיים במקום ספציפי דווקא, אלא הוא רשאי להתנות את מתן השרות בסניף אחר, גם אם סניף זה מרוחק ממקום שבתו של בעל החשבון. דפוס פעולה מעין זה הוא לגיטימי, בפרט בהתחשב בחובות המוטלות על הבנקים מכוח הוראות החוק להלבנת הון והצווים שנקבעו מכוחו, אשר בשלהן בחר הבנק לנהל את חשבונות הנש"מ, הדורשים פיקוח מתמיד, בסניפי בנק מתמחים בלבד. עם זאת, גם עקרון זה כפוף למבחן הסבירות, וברור כי לא ניתן לטעון, כי הבנק רשאי להתנות את קבלת השירות בסניף ספציפי, יהא מרחקו של סניף זה אשר יהא.

בית המשפט קבע כי, התניית מתן השירות לתובע בהעברת חשבון הבנק שלו לסניף בתל אביב, כאשר התובע מתגורר באילת, אינה עומדת במבחן הסבירות ועל כן דינה להתבטל.

 התובע, כאמור, מתגורר באילת. אין חולק, כי בין אילת לבין סניף הבנק בתל אביב מפרידות כחמש שעות נסיעה לכיוון אחד. אמנם, ניתן להגיע מאילת לתל אביב גם בטיסה, אלא שהמדובר בפתרון יקר אשר גם הוא אורך זמן לא מבוטל. כמו כן, כיום התובע מבצע את הפעולות בסניף באמצעות עובד וברור, כי באם לצורך ביצוע פעולות בסניף הבנק תידרש טיסה מתל אביב לאילת וחזרה, אזי עלות העסקת אותו עובד תהיה גבוהה באופן ניכר מאשר היא כיום. בנסיבות אלה, גם אם תתקבל הטענה לפיה אכן התובע יכול לרכז את ביצוע הפעולות בבנק ליומיים בשבוע, והוא אינו נדרש לבצע אותן באופן יומי, עדיין הדרישה שהתובע או מי מטעמו יטוס מאילת לתל אביב עבור כל פעולה שירצה לבצע בבנק הינה בלתי סבירה.

אכן, במקרה אחר נפסק כי אין להתערב בהחלטת הבנק להעביר את החשבון לסניף אחר, שכן "העובדה שהדבר עלול לגרום למבקשת לחוסר נוחות, טרחה או הוצאות, אינה מצדיקה התערבות בשיקול דעתו העסקי של הבנק" (הפ (חי') 54386-12-11אמני נ' בנק מזרחי טפחות (פורסם בנבו) (29.12.11); אלא שיש לבחון מהי מידת חוסר הנוחות, הטרחה או ההוצאות, כאשר מעבר לרף מסוים המדובר במידה בלתי סבירה. לא כן הדבר בענייננו, שעה שמדובר במרחק הגדול פי כמה מהמרחק שנידון באותם מקרים מדובר, כאמור,  במרחק בין תל אביב לאילת - ועל כן, גם חוסר הנוחות, הטרחה וההוצאות שיגרמו כתוצאה מכך הינם גבוהים פי כמה, באופן שאינו מאפשר לראות את דרישת הבנק לקבלת שירות בנקאי בתל אביב בלבד כסבירה. על כן, התניית מתן שירות בנסיעה מאילת לתל אביב לצורך כל פעולה שתבוצע, עולה כדי העמדת תנאי בלתי סביר למתן שירות.

עוד העיר בית המשפט כי לאור הוראות חוק הבנקאות, בנק אינו רשאי לסרב ליתן שירות ללא טעם סביר, על אף קיומם של בנקים אחרים; לא ניתן לקבל פרשנות לפיה הבנק רשאי למנוע שירות מלקוח, ככל שירצה, כל עוד לקוח זה לא הוכיח לבנק, כי פנה לכל הבנקים האחרים ונדחה. המדובר בנטל בלתי סביר שאין לו בסיס בהוראות החוק, ואין מקום להטילו על התובע.

 הבנק לא הוכיח, כי מתן שירות לתובע במרחק סביר מאילת היה גורר עימו עלויות בלתי סבירות, הוא אף לא הוכיח, כי התניית מתן השירות לתובע בנסיעות לסניף הבנק בתל אביב הינה סבירה.

 עוד נקבע כי לא יתכן כי הבנק יצור מצב שבו תושבי הפריפריה הרחוקה אינם זכאים לנגישות מינימלית לשירותים בנקאיים עבור חשבונות נש"מ, גם אם מדובר בחשבונות שאכן מקימים סיכון עבור הבנק.

 על כן, התביעה התקבלה וניתן צו מניעה קבוע האוסר על הבנק להעביר את חשבונו של התובע מאילת לתל אביב.כמו כן הבנק חוייב לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ש"ח והוצאות משפט.

 

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן