שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט ביטל החלטת בנק לסגור חשבון נש"מ

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   06.07.2016

  הבנק החתים לקוח הפועל בתחום שירותי המטבע על התחייבות שלא לבצע פעולות "פריטת שיקים בחשבונו", מאחר ומצא כי הלקוח הפר התחייבותו זו, הודיע ללקוח על סגירת חשבונו.

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי לא היה מקום להחתימו על ההתחייבות וביטל את החלטת הבנק בדבר סגירת החשבון.

ת"א 22105-03-16 בסיסי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ  (פורסם בנבו, 27.6.2016).

 התובע אשר פועל בתחום שירותי המטבע ומחזיק בידיו הרשאה להעניק שירותים שונים בהתאם לסעיף 11ג(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ובעל תעודת רישום לנותן שירותי מטבע (להלן: "נש"מ"), מנהל אצל הנתבע, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), חשבון עסקי , במסגרתו מתנהלת פעילות העסק של התובע.

בנובמבר 2015, פנה הבנק לתובע וביקשו לחדול מכל פעילות המכונה "פריטת שיקים" בחשבון ואף החתימו על טופס הכולל הצהרה והתחייבות שלא לבצע פעילות "פריטת שיקים" בחשבון.

בחלוף כשלושה חודשים ממועד חתימת ההתחייבות, הודיע הבנק לתובע, לאחר שהתרה בו, על  סגירת החשבון בתוך 30 עקב "פעילות חריגה שאינה עולה בקנה אחד עם אופי החשבון" .

התובע הגיש תובענה לבית המשפט ובה הלין על ההחלטה בדבר סגירת חשבונו.

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את התביעה בחלקה ודחה את עמדתו הגורפת והכוללנית של הבנק, לפיה כל  פעילות של פריטת שיקים בהכרח כרוכה בחשד לעבירות מכוח חוק איסור הלבנת הון.

בהקשר זה קבע בית המשפט כי אין בחיקוקים הרלבנטיים הגדרה של המונח "פריטת שיקים" ובוודאי שאין בנמצא חיקוק הקובע כי פריטת שיקים – בכל היקף ובכל מתכונת – הינה פעילות אסורה.

עוד ציין כי במקרה היחיד אשר בו נדרש בית המשפט העליון למחלוקת זו, נפסק כי אין לקבוע מסמרות בסוגיה ( "פרשת אימפריה יאסין").

בנוסף, הפנה בית המשפט לעמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוגשה בעניין אימפריה יאסין, לפיה, היועץ המשפטי לממשלה הסתייג מהקביעה של בית המשפט המחוזי בפס"ד יאסין לפיה ישנה הבחנה חדה וברורה בין "ניכיון" לבין "פריטה", ככל שעסקינן בשאלת ההצדקה לסגור את החשבון מחמת חשש להלבנת הון, והעמדה העקרונית שהובעה היא על כל מקרה להיבחן לגופו ובנסיבותיו.

זאת ועוד, מתשובותיו של נציג מחלקת הביקורת והאכיפה ביחידה לנותני שירותי מטבע באגף שוק ההון במשרד האוצר, עולה כי יש קושי עם עמדת הבנק הגורפת.

 לאור האמור קבע בית המשפט כי, לא ניתן לומר כי כל פריטה אסורה. אין כיום הגדרה בחוק ל"פריטה" או לגבי ההבדל בינה לבין ניכיון, אין הלכה מחייבת בהקשר זה - ולכן לא ניתן היום לומר שכל פריטה באשר היא פריטה היא אסורה, כפי שטען הבנק.

נוכח מסקנתו זו, קבע כי במועד שבו החתים הבנק את התובע על ההתחייבות לפיה אסורה כל פעילות של פריטה – לא היה מקום לעשות כן. אין כיום (ולא הייתה אז) הגדרה של "פריטה", ולא הייתה הצדקה לאסור פריטה, באשר היא פריטה. הבנק לא יכול היה לדרוש מהתובע לחדול מפעילות המכונה על ידי הבנק "פריטה" לחלוטין, במועד שבו אין לפעילות זו הגדרה ברורה בחוק ושעה שבית המשפט העליון, היועמ"ש והמפקח על הבנקים סבורים כולם כי יתכנו מקרים שפעילות של פריטה אינה אסורה וכי יש לבחון כל מקרה לגופו. לכן, היה על הבנק להימנע מניסוח ההתחייבות כפי שנוסחה, באופן דרקוני וגורף, ולתת לתובע הנחיות פרטניות ומדויקות יותר באשר להיקפי הפעילות ואופי הפעילות.

בית המשפט הוסיף וקבע כי על הבנק לשקול ולהבהיר חד-משמעית מה היא כוונתו במונח "פריטת שיקים", באילו נסיבות הוא סבור כי פעולה שנחשבת לשיטתו פריטת שיקים – היא אסורה, האם יש אמת מידה כמותית או אחרת, האם יכולה להיות הגבלה על מספר השיקים או על ההיקף הכולל של השיקים, האם המבחן נוגע לזהות הגורם המפקיד, האם יש חשיבות למועד בו מופקד השיק, וכו'. הבנק יכול אף לשקול לפנות ביוזמתו לפיקוח על הבנקים או ליועמ"ש לקבלת הבהרות ואין הוא יכול להסתפק בהחתמה על התחייבות כוללת וגורפת.

לפיכך, התקבלה בקשת התובע להורות כי הודעת הסגירה מבוטלת וכי ההתחייבות אשר עליה הוא חתם אינה מחייבת אותו, בנוסח הקיים.

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן