שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט חייב את הבנק לאפשר לנותן שירותי מטבע לרכוש ו/או למכור מט"ח

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   03.05.2016

ת"א 27063-12-13 MFX בע"מ ומרדכי (מוטי) קריכלי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו, 14.4.16).

 MFX בע"מ מחזיקה ברישיון "נותן שירותי מטבע" מטעם משרד האוצר (להלן: "נש"מ") ועוסקת בהמרת מט"ח עבור לקוחותיה, היא מנהלת את פעילותה באמצעות חשבון בבנק מזרחי טפחות בע"מ.

לפני כ-3 שנים שלח לה הבנק מכתב לפיו בהתאם למדיניות חדשה של הבנק, לא יאפשר לה הבנק לבצע את פעילותה בחשבונה.

 לטענת התובעת, הגבלת פעילות זו פוגעת בזכותה לחופש עיסוק, סותרת את הוראת ניהול בנקאי תקין 411 של המפקח על הבנקים – מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות ולוקה בחוסר סבירות.

עוד טענה התובעת כי סירוב הבנק לאפשר פעילות מול חשבונות נש"מ בחשבון התובעת, הינו "סירוב בלתי סביר" למתן שירותים על ידי הבנק בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות").

הבנק , מנגד, טען כי מדיניות הבנק נקבעה על רקע תפקידם הייחודי של הבנקים, כמי שמצויים ב"חזית המאבק בהלבנת הון" ואמונים על אינטרס הציבור בהיבט זה; לאור העובדה כי נש"מים מהווים כלי מרכזי וחיוני בידי מלביני ההון, חלות על הבנק חובות זיהוי ודיווח בכל הנוגע לכספים המנוהלים בידי נש"מים, חובות שהבנק אינו יכול לעמוד בהן ללא המדיניות שקבע. במילים אחרות, מדיניות זו נקבעה לאור הסיכון הגדול הגלום בפעילות "סיטונאית" בין נש"מים.

כמו כן, הוסיף כי סעיף 2 לחוק הבנקאות אינו חל על המרת מטבע, ועל כן, הבנק אינו זקוק ל"סירוב סביר" כדי למנוע מהתובעת פעילות של המרת מט"ח מול נש"מ אחר.

 

בית המשפט קבע כי מדיניות זו של הבנק מתיישבת עם הוראות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א – 2001, ובהתחשב במעמדם של התאגידים הבנקאיים כ"שומרי הסף" מפני הלבנת הון ובחובות המוטלות על הבנק בצו האמור, ולפיכך מדיניות זו נראית סבירה בהחלט.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי תכלית הצו היא  השקיפות של הפעילות ושקיפות זהות מבצעיה. כל עוד אין חשש ממשי בשל פעילות של נש"מ מול נש"מ הרי שניתן לראות בהגבלה לפיה נמנעה מהתובעת האפשרות לרכוש מט"ח מנש"מים אחרים ו/או למכור מט"ח לגורמים אחרים, בבחינת סירוב בלתי סביר בניהול חשבון בנק.

בית המשפט הבהיר כי טענת הבנק, לפיה סעיף 2 לחוק הבנקאות חל על רשימה סגורה של שירותים, והמרת מט"ח אינה נכללת בשירותים אלה, אינה נראית לו. השירות המנוי בסעיף 2 (א) (2) לחוק הבנקאות, בדבר "פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו", כוללת שירות פתיחת חשבון ומתן אפשרות לבצע כל פעולה אותה ניתן לבצע בחשבון עובר ושב למעט מתן אשראי.

התובעת טענה כי ההגבלה שהטיל הבנק על פעילותה בחשבונות המתנהלים אצלו, פוגעת בזכותה לחופש העיסוק ומנגד טען הבנק כי התערבות בהחלטתו להטיל את ההגבלה האמורה מקום שראה לעשות זאת כדי לצמצם את סיכוניו, יש בה כדי לפגוע בזכותו הוא לחופש העיסוק. אכן, נראה כי במגבלה שהטיל הבנק יש משום פגיעה בזכות לחופש העיסוק של התובעת וגם התערבות בהחלטת הבנק מהווה פגיעה בזכות לחופש העיסוק של הבנק. האיזון בין הזכויות הנוגדות של הצדדים מצוי בהוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות, כפי שפורט ויושם לעיל.

נוכח כל אלה, התקבלה התביעה באופן חלקי והבנק חוייב לאפשר לתובעת לרכוש ו/או למכור מט"ח מנותני שירותי מטבע אחרים או כל גורם אחר באמצעות חשבונותיה בבנק, בכפוף לכך שאין בפעולה כזו המבוצעת על ידי התובעת משום חשש ממשי להלבנת הון בפרט והדין בכלל.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן