שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

נפסק כי הלווה זכאית ל"סידור חלוף" למרות שחתמה על ויתור בהסכם המשכנתא

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   10.03.2016

ע"א 53501-11-14 שלי נ' בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל (פורסם בנבו, 9.2.2016).

 המערערת נטלה מהבנק-המשיב (להלן "הבנק") הלוואה, שאת חלקה מימנה המדינה. ההלוואה נועדה לרכישת דירת מגורים למערערת ולשני ילדיה (להלן "הדירה"). לימים לא עמדה המערערת בתשלומי המשכנתא, והבנק החליף לה את הסכם ההלוואה בהסכמי הלוואות חדשים, לפיהם נפרס החוב מחדש לתקופה ארוכה. על דירת המגורים, נרשמה משכנתא. גם בתשלומים על פי ההסכמים הנוספים, לא עמדה המערערת. המשיב תבע לממש את המשכנתא ולפנות אותה מהדירה. הסוגיות העיקריות שהונחו לפתחו של בית המשפט הן, אם זכאית המערערת להגנה על פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, דהיינו ל"סידור חלוף", ולהגנה לפי חוק הגנת הדייר, התשל"ב-1972 , דהיינו קבלת מעמד "של דייר מוגן" כמשמעותו בחוק זה.

נטען כי המערערת זכאית להגנות שבדין אלו, וזאת בהתאם להלכה בע"א 9136/02 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שרה רייז  פ"ד נ"ח(3) 934 (להלן "פס"ד מיסטר מאני") ובפסיקה העוקבת, שהלכה בעקבותיה, מאחר שהסעיפים בהסכמים לפיהם ויתרה המערערת על ההגנות, בטלים כיוון שהבנק לא מלא את דרישות הדין למתן הסברים נדרשים למערערת.

 

כמצויין לעיל, על מנת שתניית הוויתור על דיור חלוף לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל תיהיה בתוקף, על בית המשפט להשתכנע, כי הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף על פי החוק ומשמעות הויתור עליה. על הבנק לשכנע, כי הזכות לסידור חלוף פורשה בהסכמים, והבנק הבהיר לו את משמעות הזכות ואת משמעות הויתור.

 

בית המשפט קבע כי מעיון בנוסח הסעיף עולה בבירור, כי הסעיף עצמו איננו מסביר ללווה את משמעותם של סעיף  38 בחוק ההוצאה לפועל; פרט לאיזכור טכני של הסעיף, אין התייחסות לזכות עליה מוותרים, ולפיכך, אין הלווה ער למה שהוא משליך עם חתימתו על ההסכם.

 

עוד נקבע כי נוסח הסעיפים בהסכמים שנערכו עם המערערת אינו אחר הוראות סעיף 38 והפסיקה. אין בו הבהרה מהן הזכויות העומדות ללווה על פי סעיף 38 לחוק ההוצל"פ ואין הבהרה שעל אף שהחוק מעניק את הזכות של דיור חלוף הלווה מוותר עליו. קורא שאיננו משפטן לא היה מבין מנוסח הסעיף שמגיע לו, כזכות שבדין, על פי סעיף 38 דיור חלוף, ושהוא מוותר על זכות חוקית זו בחתימתו על ההסכם.

 

בנוסף, בדק בית המשפט אם, על אף לשונו של הסעיף, הבנק השלים את המוטל עליו והבהיר למערערת את זכויותיה על פי סעיף  38 לחוק ההוצאה לפועל ואת העובדה שהיא מוותרת עליהם. לאחר בחינת העדויות, הגיע למסקנה כי המערערת לא קיבלה הסבר מספק והבינה את מהות ההגנה על פי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל.

אף העובדה כי היא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין איננה מראה בהכרח כי הוא הסביר לה את מה שהיה הבנק צריך להסביר לה.

יש לזכור כי נטל השכנוע בעניין זה הוא על הבנק.

לפיכך, הגיע למסקנה שלא הוכח שהיא ידעה על קיומה של הזכות לסידור חלוף או על כך שעם חתימתה על המסמכים היא מוותרת על זכות זו.

 לפיכך נפסק כי המערערת זכאית לדיור חלוף על פי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, הבנק זכאי לפנות את המערערת מדירתה, אולם בכפוף להענקה של דיור חלוף, ככל שהמערערת תפנה לקבל דיור כזה לראש ההוצאה לפועל.

 

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן