שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

חשש לפעילות הקשורה להלבנת הון מצדיקה סגירת חשבון בנק

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   19.11.2015

ע"א 3497/13 (עליון) אמפריה יאסין להשקעות ומימון בע"מ נגד בנק הפועלים (פורסם בנבו,11.11.2015):

נדחה ערעור ו נקבע כי חשבון הבנק לא ייסגר, כל עוד המערערת מבצעת בחשבון פעולות ניכיון שיקים בלבד – להבדיל מפעולות הנחזות להיות "פריטת שיקים".

המערערת פועלת בתחום ניכיון השיקים ומורשית להעניק שירותים שונים בהתאם לסעיף 11ג(א) ל חוק איסור הלבנת הון , התש"ס-2000, למערערת חשבון בנק המתנהל אצל המשיב. עניינו של הערעור דנן הינו בהחלטת הבנק להתנות את אי סגירת חשבונה של המערערת אך ורק אם המערערת תפקיד בחשבון שיקים משוכים על אנשים פרטיים בלבד בסכומים נמוכים; השיקים יהיו מעותדים; והמערערת תשלם תמורתם ללקוחותיה לפני הזיכוי הסופי של השיקים בחשבון.

בית משפט קמא קבע כי לנוכח הפקדות שיקים בסכומים ניכרים, לזמן פירעון מידי וללא כל רכיב סיכון, היה לבנק יסוד סביר להניח שמתבצעת בחשבון המערערת פעולה הקשורה להלבנת הון ולכן דחה את תביעתה.

בפסק דינו עמד בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיאה ה' גרסטל ) על התשתית התחיקתית הצריכה לדיון, שנקודת המוצא שלה בהוראת סעיף 2(א)(2)(ב) לחוק הבנקאות הקובע כדלקמן:

" לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:(1)...    

(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:

(א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;

(ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;"

בית המשפט קבע כי מכלל זה ניתן להבין כי תאגיד בנקאי רשאי לסרב ליתן את השירותים המנויים בסעיף זה, ובלבד שמדובר בסירוב סביר. נטל ההוכחה לקיום הסירוב הסביר ליתן את השירות – מוטל על כתפי התאגיד הבנקאי. בית המשפט הוסיף ועמד על חיקוקים נוספים שבגדרם מוסדרת פעילותו של התאגיד הבנקאי, ביניהם פקודת הבנקאות , 1941, חוק הבנקאות, חוק איסור הלבנת הון , הוראות המפקח על הבנקים וכללי הבנקאות; וציין כי במקביל לפעילותו העסקית מבצע התאגיד הבנקאי גם תפקידים בעלי גוון מנהלי המוטלים עליו על פי דין, שבביצועם הוא מצוי תחת פיקוח של רשות מנהלית וכפוף לביקורת מצידה. בין תפקידים אלה צוינה החובה המוטלת על התאגיד הבנקאי מכוח סעיף 14(ב) להוראה 411 של המפקח על הבנקים: ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות) :

"תאגיד בנקאי ינהל מערכת ממוחשבת לאיתור פעילות חריגה בכל חשבונות לקוחותיו. דבר זה יכול שיעשה על ידי קביעת מגבלות לסוגי חשבונות מסוימים. התאגיד הבנקאי יבחן באופן מוגבר האם קיים הגיון כלכלי או עסקי בפעולות מורכבות או בפעולות הנבנות באופן בלתי רגיל.פעולות חריגות יכללו, בין השאר, פעולות נעדרות הגיון כלכלי או עסקי, פעולות מורכבות, פעולות בהיקפים ניכרים ובפרט הפקדות במזומן בסכומים שאינם מתיישבים עם הפעילות הצפויה בחשבון";

סעיף 24 להוראות המפקח על הבנקים לעניין הלבנת הון קובע:" אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על-פיה, וכן יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור, או יישום מדיניות התאגיד הבנקאי, כאמור בסעיף 41, יחשבו כסיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו ולמתן שירותים למבצע פעולה שאינו רשום כבעל או כמורשה חתימה בחשבון לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח) , התשמ"א-1981 " .

סעיף 24 מאפשר אפוא לתאגיד הבנקאי לסרב לנהל חשבון בנק של לקוח אם היה לבנק יסוד סביר להניח שלקוחו מבצע פעולות הקשורות להלבנת הון.

על רקע תשתית נורמטיבית זו קבע בית המשפט כי היה לבנק יסוד סביר להניח כי המערערת מבצעת בחשבונה פעולות הקשורות להלבנת הון במועד שבו החליט על סגירת חשבון הבנק שלה .

על הכרעה זו נסב הערעור דנן. המערערת טענה כי אין כל מניעה כי במסגרת פעילותה תבצע פריטת שיקים במזומן, וזאת בגדר חלופות שונות שעליהן הצביעה ב חוק איסור הלבנת הון . עוד נטען כי שגה בית המשפט עת יצר הבחנה בין המושג של "פריטת שיקים" לבין זה של "ניכיון שיקים" – הבחנה שאין לה אחיזה בדין. לטענת המערערת, היא פועלת מזה שנים בשקיפות מלאה ותחת בקרת הרשויות השונות ומעולם לא הועלתה כלפיה טענה; ופסק הדין של בית המשפט המחוזי יביא באופן מידי לקריסתה.

הבנק מצדו ביקש להשאיר את הכרעת בית המשפט קמא על כנה. להשקפתו, הפקדת שיקים ותשלומם לאחר שלושה ימי עסקים איננה ניכיון, איננה פריטה ואיננה פעילות בנקאית כלשהי: אין בה מרכיב של רכישה והעברת בעלות, אין בה את מרכיב הריבית ואין בה את מרבית הסיכון. כל שיש בה הוא השכרת השימוש בחשבון, שהיא עבירה יסודית על חוק איסור הלבנת הון .

המפקח על הבנקים, הביע עמדתו לפיה, נוכח היעדרו של הגיון מסחרי או כלכלי בפעילות האמורה וההיקפים הגדולים של הפעולות בחשבון, כמו גם סכומו הממוצע של כל שיק – עניינים אשר הביאו את הבנק לקבוע כי יש חשד לפעילות הקשורה להלבנת הון – סירוב הבנק לבצע את הפעילות בחשבון עולה כדי "סירוב סביר".

בית המשפט העליון קבע כי, אין עילה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי, שאותה נימק בפירוט, כי הפעילות הקונקרטית נושא ההליך שעליה עמד – בשים לב להיקפה, לסכום הממוצע של השיקים ולהעדרו של הגיון כלכלי – מצביעה על חשש סביר לפעילות אסורה לפי חוק איסור הלבנת הון ולפיכך נדחה הערעור.

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן