שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

האם הבנק רשאי שלא לפתוח חשבון מחדש

מאת: משרד עוה"ד גלעד נרקיס   |   05.11.2015
האם הבנק רשאי לסרב לפתוח חשבון מחדש

רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נגד בנק הדואר, חברת הדואר ישראל בע"מ :

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשות על החלטת בית המשפט המחוזי, בגדרה נדחתה בקשתן למתן צו עשה זמני המחייב את בנק הדואר לפתוח מחדש את חשבונות הבנק של המבקשות המנוהלים על ידו ואשר נסגרו על רקע חשש לשימוש בכספים למימון פעולות טרור.
המבקשת 1, הינה עמותה למען קידום ושיפור המגזר העסקי הערבי בישראל והמבקשת 2 הינה חברת בת של העמותה.
המבקשות פתחו אצל המשיב חשבון בנק, ובמסגרת טופס "הכר לקוח עסקי" עליו חתמו ציינו כי מעולם לא סורבו מלקבל שרותים בנקאיים מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
חרף הצהרתם זו, קיבל הבנק הודעה לפיה, חשבונות הבנק של המבקשות בבנק הפועלים נסגרו בשל חשש לשימוש בכספים למימון פעילות טרור.
בבקשתן, טענו המבקשות כי החלטת הבנק לסגור את החשבון הינה בלתי סבירה, באשר לא ניתנה להן הזדמנות נאותה להזים את ההאשמות בהן הואשמו ובאשר אין כל ראיה המעידה על מעורבותן במימון טרור. 
בית המשפט דחה את בקשת המבקשות ממספר טעמים: האחד, לא נמצא כל טעם המצדיק התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים.
יתרה מזו, הסעד הזמני המבוקש הינו צו עשה זמני, אשר חופף , למעשה, לסעד העיקרי, וכבר נפסק לא אחת, כי צו שכזה ראוי שינתן במצבים חריגים בלבד.
לגופו של עניין, דן בית המשפט בסבירותה של החלטת הבנק וסקר את הוראות הדין, הפסיקה והספרות בנושא זה.
סעיף 88ה (א) לחוק הדואר, תשמ"ו-1986 קובע כי חברת הדואר לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי (סעיף זה מקביל להוראה שבסעיף 2(א) לחוק הבנקאות(שירות ללקוח), תשמ"א-1981 ביחס לבנקים מסחריים).
בית המשפט מצא כי אין פסקי דין אשר דנו במישרין בסוגייה ברם מתוך מספר פרשות שנדונו ומן הספרות ניתן להסיק כי הכללים החלים על בחינת סבירות החלטת הבנק לסרב ליתן שירות מסתייעים בעקרונות המשפט המנהלי. לבנק קיים מתחם סבירות כדי להפעיל את שיקול דעתו בעניין. באשר לקשת המקרים האופיינים לקבלת החלטה סבירה בדבר סגירת חשבון, הוזכרו מקרים של התנהגות בלתי הוגנת או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונו, באופן הגורם נזק לבנק או לציבור- בין אם מדובר בפעילות בלתי חוקית הקשורה להלבנת הון, מימון טרור, פעילות ספקולטיבית וכיוצא באלה. מקרים נוספים קשורים להתנהגותו הספציפית של בעל החשבון ויחסו לפקידי הבנק, כגון התנהגות לא הוגנת, שימוש באלימות פיזית או מילולית מצדו כלפי פקידי הבנק, או אפילו איום בנקיטת אלימות פיזית או מילולית .
ודוק- נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק ואין די בחשש ערטילאי או בטענה כללית וסתמית, אלא יש להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות המעידים על קיומו של חשש ממשי.
בית המשפט הוסיף וקבע כי יחד עם זאת, " אין להטיל עליו (על הבנק- ה.ש.ג.נ) להוכיח את הדברים ברמת ההוכחה הנחוצה במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, אלא ברמה פחותה ממנה (התואמת במידת מה את ההלכה בדבר שימוש הרשות המנהלית בראיות מנהליות לשם קבלת החלטה במסגרת מתחם שיקול דעתה)".
לכך יש להוסיף הוראות שונות המחמירות בכל הנוגע לחשש לביצוע עבירות של מימון טרור, לרבות סעיפים 8-9 לחוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005, סעיף 24 להוראות ניהול בנקאי תקין הקובע כי "יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור יחשבו כסיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו".
ממכלול הנסיבות, לרבות קשריו של מי שהוכח שהיה מעורב בהעברות כספים לארגון טרור, עם המבקשות, וכן נוכח מתן הצהרות שווא על ידי המבקשות עת ביקשו לפתוח את החשבון,
ולאחר בחינת "מאזן הנוחות" קבע בית המשפט כי אין טעם המצדיק מתן צו עשה זמני, הזהה לסעד העיקרי הנדרש בתובענה.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן