שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית-המשפט אישר הסדר פשרה בסך 35 מיליון ₪ נוכח הטענה כי הבנקים תיאמו גובה עמלות

מאת: משרד עורכי דין גלעד נרקיס   |   10.09.2015

בית-המשפט אישר הסדר פשרה בסך 35 מיליון ₪ נוכח הטענה כי הבנקים תיאמו גובה עמלות

בית-המשפט אישר הסדר פשרה בסך 35 מיליון ש"ח תובענה ייצוגית של ארבע תביעות מאוחדות שטענו כי הבנקים תיאמו בינהם גובה עמלות ובכך הביאו לייקרם באופן משמעותי.

פן משמעותי.

תצ (ת"א) 1714/08 עינב קפלן בשארי נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו 31.5.2015).

פסק הדין

בית המשפט אישר הסדר פשרה בארבע תביעות שאוחדו, כנגד בנקים, אשר לטענת התובעים הבנקים תיאמו בינהם את מחירי העמלות אותם גבו באופן שהביא לייקורם.

הסדר הפשרה שאושר קובע כדלקמן:

"הצדדים הסכימו לחלק בין "חברי הקבוצה", שהוגדרו ככל אדם (לרבות תאגיד) אשר החזיק בחשבון עו"ש ו/או חש"ק ו/או חח"ד אצל מי מהמשיבים במהלך "התקופה הקובעת", שהוגדרה בין 1.1.90-30.6.2008, את הסך של 35 מיליון ₪ שיופקדו בידי נאמן (חברה לנאמנות של בנק איגוד בע"מ). יתרת הסכום מתוך הסך של 70 מיליון ₪ אותו הסכימו המשיבים לשלם במסגרת הצו המוסכם, יועד לתשלום במסגרת שתי בקשות נוספות לאישור תובענה ייצוגית ...שעניינן תיאום ריביות בין הבנקים".

בנוסף הסכימו הצדדים כי החלוקה תתבצע באופן שכל אחד מחברי הקבוצות המשתייך ללקוחות ההווה של המשיבים או לקוח המשתייך לקבוצות העבר שהגיש הצהרה או תצהיר נאמן על פי מתווה ההסכם, יהא זכאי לקבל את סכום הזכאות, כאשר החובה להגיש הצהרות או תצהירים חלה רק על לקוחות העבר.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה טען כי אין מקום לאשר את הסכם הפשרה וזאת בשל הסיבות הבאות: ראשית, צייין היועמ"ש כי אין בבקשה לאישור הסדר הפשרה "כל הסבר מה הניע את הצדדים להגיע לסכום זה, וכל שישנה הינה העובדה ולפי עסקינן במחצית הסכום שעליו הוסכם עם הממונה, בעוד שהמחצית השנייה נשמרת לסיום התובענות האחרות. לנוכח הפער שבין סכום התביעות העומד על כ- 3 מיליארד ₪ לסכום הפשרה העומד על 35 מיליון כאמור, יש לבחון האם הפשרה משקפת איזון ראוי".

שנית, טען היועמ"ש "כי 70 מיליון השקלים שנקבעו בצו המוסכם מבוססים בין היתר על סכומי העיצומים הכספיים הקבועים כיום בחוק ההגבלים העסקיים (שלא חלו במועד הרלוונטיים) ואין להם קשר לנזק שנגרם לחברי הקבוצה, בוודאי שלא נקבעו כסכום מקסימלי לפיצוי חברי הקבוצה לתובענות הייצוגיות, לפיכך יש מקום למנות בודק, שעלותו שולית ביחס לסכום הפשרה, שיעריך את שווי התביעה ואת שווי הפשרה ביחס לקבוצה כולה וביחס לכל אחד מחבריה ויסייע לביהמ"ש להעריך האם מדובר בפשרה הוגנת וסבירה". ושלישית, טען היועמ"ש "לקשיים במנגנון הפיצוי המוצע בין הצדדים בהסכם הפשרה, תוך שאיפה לפיצוי ישיר ואוטומטי במידת האפשר בהנחה שלבנקים מידע אודות לקוחות העבר. כך גם ציין היועהמ"ש, כי יש לאפשר פיצוי לפי כמות החשבונות. לטעמו, ככל שיש יותר חשבונות גם משתלמות יותר עמלות ולכן תשלום פיצוי לפי בעלי החשבונות יביא לתוצאה סופית צודקת יותר".

 

מינוי בודק

היועמ"ש ציין בעמדתו כי יש מקום למנות בודק, שיעריך את שווי התביעה ואת שווי הפשרה ביחס לקבוצה כולה וביחס לכל אחד מחבריה ויסייע לביהמ"ש להעריך האם מדובר בפשרה הוגנת וסבירה.

בית המשפט קבע לעניין זה, כי אומנם סעיף 19ב1 לחוק קובע מינוי בודק, ולשון החוק הקובעת כדלקמן:

"19(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".

ובמילים אחרות הסעיף מורה על בית המשפט למנות בודק קודם לאישור הסכם הפשרה לשם קבלת חוו"ד, אלא אם סבר בית המשפט כי חווה"ד אינה נדרשת מטעמים מיוחדים שירשמו.

עם זאת בית המשפט לא ממנה בודק לדון בתביעה אלא קובע בהתאם למונח לפניו ונוכח עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים וטענות הצדדים.

הכרעת בית המשפט

סעיף 19א לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר, ועליו לקבוע כי קיימות שאלות של עובדה או משפט המשותפות לכללי חברי הקבוצה וכן כי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

בית המשפט קובע בהכרעתו כי הסדר הפשרה בסך 35 מילון ₪ הוא סביר, וקבע כי ההסדר הוא הוגן והגיוני, זאת בהסתמכותו על דברי ביה"ד להגבלים עסקיים שקבע: " "... המדובר בפרשה שהמעשים האחרונים הקשורים בה הסתיימו בשנת 2004, ועיקרם בוצע בשנות התשעים של המאה הקודמת. יתר על כן, העברות המידע בין הבנקים העוררים נעשו בנסיבות בהן הותר להם – על דרך העיקרון – להעביר מידע ביניהם, אם כי ההיתר סויג לסוגים מסוימים של מידע...".

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן