שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

לקוח הגיש ערבות למכרז אשר התברר כי נפסלה, בית המשפט קבע כי הבנק לא התרשל

מאת: משרד עורכי דין גלעד נרקיס   |   25.06.2015

לקוח הגיש ערבות למכרז אשר התברר כי נפסלה, בית המשפט קבע כי הבנק לא התרשל

בנק הוציא ללקוחו ערבות בנקאית לצורך השתתפות במכרז אשר לא תאמה לתנאי המכרז. האם חייב הבנק לפצות את הלקוח בגין אי זכייתו במכרז שעה שהערבות שהוצאה תואמת לבקשה להוצאת הערבות והתובע לא בדק את הערבות טרם הגישה למכרז?

תא (אש') 10944-01-13 יצהל כהן נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם נבו 20.4.15)

רקע

התובע ניהל את חשבונו בסניף קריית גת של הנתבע, ביקש להשתתף במכרז פומבי מספר שפרסמה משטרת ישראל בנובמבר 2010 לאספקת מזון מלא לסוסים (להלן: המכרז). בתנאים המוקדמים להשתתפות במכרז, סעיף 2, נקבע כי יש לצרף ערבות בנקאית על סך 15,000 ₪ אשר תהא בתוקף: "החל מהמועד האחרון להגשת הצעות ועד לתאריך 1.3.11 לפחות". המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ליום ג', 7.12.10.

ביום 25.11.10 הוציא הנתבע ערבות בנקאית לתובע, בה נקבע כי תהיה בתוקף מתאריך 25.11.2010 עד תאריך 07.02.2011. ועדת מכרזים של משטרת ישראל דחתה בהחלטתה מיום 22.12.2010 את הצעת התובעת בשל הגשת ערבות בתוקף רק עד ליום 7.2.11, בניגוד לתנאי המכרז.

נוכח אי זכייתו במרכז, תבע הלקוח את הבנק וטען כי פנה לבנק ונפגש עם מנהלת המחלקה העיסקית, מרטין, שהפנתה אותו לפקידה הבנק, איריס. לגרסת התובע, פקידת הבנק צילמה את חוברת המכרז בה מצויינים תנאי הערבות וימים ספורים טרם המועד האחרון להגשת הצעות למכרז זומן התובע לסניף הנתבע לצורך קבלת כתב הערבות.

לטענת התובע הגיע ביום 1.12.10 לקבל את הערבות הבנקאית ובאותו מעמד חתם על המסמכים הבאים אשר מולאו מבעוד מועד: בקשה להוצאת ערבות בנקאית, כתב התנאות, ערבות ושעבוד כספים וזכויות, ומסמך שנוסח מהמחלקה המשפטית של הבנק ביחס לנוסח הערבות. לטענת התובע צירף את כתב הערבות ליתר מסמכי המכרז והגישם.

לטענת התובע, הוגשה למכרז הנ"ל עוד הצעה אחת בלבד, אשר הייתה גבוהה מהצעת התובע, ואילולא הטעות בערבות היה זוכה במכרז לבטח. לטענת התובע אשר פנה לנתבע לאחר שתהתברר לו כי בשל טעות בערבות לא זכה הוא במכרז, וטען כי הוא זכאי לפיצוי בגין הטעות בערבות, וזאת מתוך טענה כי הנתבע התרשל כלפיו, והפר את החובות החוזיות וחובות האמון כאשר לא בדק כנדרש את תנאי המכרז, ולא בחן בצורה מספקת את התאמת פרטי המכרז לפרטי הערבות.

התובע עותר לפיצוי בגין אבדן הרווחים שהיו צפויים להתקבל משלוש שנות ההתקשרות החוזית עם המשטרה שנמנעה ממנו, בסך 1,662,867 ₪ ונזקים נלווים.

הנתבע טוען כי התובע קיבל את הערבות שביקש, חתם על מסמכים התואמים לערבות שהוצאה בפועל ולכן אין להטיל כל אחריות על הבנק. נטען כי הבקשה נערכה ביום 25.11.10 ותואמת לערבות שהופקה בפועל, ועובדה זו בצירוף נוסח המסמכים הבנקאיים עליהם חתם התובע, המסמך הנ"ל מהמחלקה המשפטית וכתב התחייבות להוצאת ערבויות בנקאיות, שוללים אפשרות להטיל אחריות על הבנק. הנתבע הכחיש כי צילם את חוברת המכרז או כי יש לו חובה לעשות כן. נטען כי כל שצורף הוא נוסח ריק של כתב הערבות אשר מולא בהתאם לבקשה עליה חתם התובע ביום הפקת הערבות. נטען כי לתובע אשם תורם למלוא הנזק הנטען מאחר ועליו החובה לבחון את תנאי המכרז ולעמוד בהם. עוד נטען לאי הקטנת הנזק ונזק ראייתי מאחר והתובע לא עשה דבר לשנות את תוצאות המכרז ופנה לבנק רק בחלוף כשנה וחצי ממועד הפקת הערבות.

הנתבע הסתמך על שתי עדויות: גב מרטין אשר שימשה כמנהלת המחלקה העיסקית, אשר אישרה בתצהירה כי נפגשה עם התובע טרם תחילת הפקת הערבות, ושמעה באופן כללי על קיומו של המכרז מבלי לעיין במסמכיו. לטענתה תפקידה התמצה בהפניית התובע לפקידה הבנק איריס שטיפלה בחשבונו של התובע. לטענת איריס, פנה אליה התובע בטלפון והעביר לה את נוסח המכרז בפקס, לטענתה היא הפנתה את הנוסח לאישור המחלקה המשפטתית ובמקביל החלה בהליך הקמת הערבות והמסמכים הנלוונים אליו. נטען כי התובע הגיע לסניף הבנק ביום 25.11.10 חתם על הבקשה והערבות הופקה ונמסרה לו באותו מעמד. עוד נטען על סמך מסמכי הבנק כי התובע חתם על שעבוד פקדון בסך של 7,500 ₪ להבטחת הערבות.

דיון והכרעה

טענת התובע לרשלנות הבנק מתמצית בטענה כי הבנק קיבל לידיו את חוברת המכרז, צילם אותה, אולם כשל לבדוק כנדרש את תנאי הערבות הבנקאית וציין מועד שגוי לפקיעת תוקף הערבות.

בית המשפט אינו מקבל את עדות התובע כי עובדות הנתבע צילמו את תנאי המכרז, וקובע כי מקובלת עליו עמדת הנתבע באשר למנגנון הפקת הערבות כפי שעובדות הנתבע העידו והצהירו על כך.

בית המשפט מציין כי צורף נוסח ריק של כתב הערבות כנספח למסמכי המרכז. נוסח זה הועבר בפקס לבנק, עובדה הסותרת טענת התובע כי פקידי הנתבע צילמו את חוברת המכרז. הנוסח הועבר למחלקה המשפטית אשר ערכה מסמך שאינו נושא תאריך אשר מציין כי נוסח הערבות אינו הנוסח המקובל בבנק והתובע לקח על עצמו אחריות לתוצאות מפעולה על פי הערבות בהתאם לנוסח שצורף. אין חולק כי התובע חתם על מסמך זה יחד עם יתר המסמכים, במועד בו קיבל לידיו את כתב הערבות. העובדה כי הבנק ערך את הערבות בהתאם לנוסח בדוגמא הריקה תומכת בגרסת הבנק כי במידע שמסר לו התובע לא נכלל התאריך 1.3.11 אשר עד אליו הייתה הערבות אמורה להיות בתוקף.

בכל הנוגע לתאריכי הפקת הערבות ושעבוד הכספים כנגדה, קובע בית המשפט כי גרסת התובע אשר שחזרה לאחר מעשה את התאריכים הנטענים בהם ביקר בנק, על בסיס מסמכי הבנק, מעדיף הוא את גרסת הנתבע הנשענת על התאריך הנקוב במסמכים. ככלל, רק בנסיבות מיוחדות ועל בסיס תשתית עובדתית מוצקה יש להעדיף גרסה בעל פה על פני נתונים העולים מהמסמכים בכתב. סביר כי לקוח של בנק יזכור בפירוט רב יותר מהפקיד את הפגישה ביניהם ולכן יש להיזהר מקבלת עדויות סתמיות כנגד מסמכי הבנק. התובע השתהה עם תלונתו לבנק ובכך מנע מהבנק לאתר מסמכים ולתעד בזמן אמת את האירועים. חוסר הדיוק בגרסת הבנק נובע מכך כי לא שמר ותייק כנדרש חלק מהמסמכים, אולם לא מעיד על ניסיון להסתרת האמת.

אשר על כן קובע בית המשפט כי ביום 25.11.10 חתם התובע על בקשה להוצאת ערבות בנקאית בו צויין כי תוקף הערבות עד ליום 7.2.11. נתון זה נלקח מ "נספח לבקשת ערבויות" הנ"ל. באותו מעמד חתם הנתבע גם על הנספח שערכה המחלקה המשפטית, וקיבל לידיו את כתב הערבות. לאור מסקנה זו לא מצא בית המשפט מקום לתת משקל לטענות כי התובע לא הסמיך את הבנק לבצע פקדונות בהוראה טלפונית, טענה שנסתרה ממילא בעדות התובע.

באשר לתשתית לאחריות הבנק מציין בית המשפט כי מנספחי תצהירו של התובע ועדותו עולה כי ביום 4.12.10 (יום שבת) מילא את הצעתו למכרז והגיש את ההצעה בה מילא את המחיר המוצע, סמוך לאחר מכן, במועד שלא הובהר. עולה כי התובע חתם ביום 25.11.10 על בקשה להוצאת ערבות ובה מועד שגוי בדבר תוקף הערבות, קיבל בו ביום את כתב הערבות המעגן את אותה טעות, מילא את מסמכי המכרז ביום 4.12.10, אולם בכל תהליך זה עד להגשת המסמכים למכרז, לא טרח לבדוק האם הערבות שהופקה תואמת לתנאי המכרז. בחקירתו העיד התובע כי לא קרא את המסמכים עליהם חתם, לא בדק את תנאי הערבות שהונפקה, שכן סמך על איריס במאת האחוזים.

אחריות הבנק

אין חולק כי הבנק חב חובת זהירות כלפי לקוחו שמקורה הן בדיני הנזיקין והן בקשר החוזי וחובות האמון של הבנק כלפי לקוחו. עם זאת, חובות הבנק אינן מוחלטות ואין להרחיבן יתר על המידה. כאשר פועל הבנק באופן ראוי לפי בקשת הלקוח, לא בנקל יוטלו עליו חובות לברר את זכויות הלקוח או הערב וליידע אותם ביחס לזכויותיהם למרות שויתרו עליהם בכתב.

"שעה שקבע בית המשפט כי הבנק לא קיבל לידיו את חובת המכרז ולא צילם אותה, ממילא נשמטת הקרקע תחת הבסיס המשפטי לטיעוני התובע. עם זאת, מבין השורות לטיעוני התובע עולה כי טוען שהיה על הנתבע לוודא כי תנאי הערבות במכרז תואמים לערבות שהתבקשה והוצאה בפועל. במכלול טיעוניו של התובע אין ולו רמז לחלקו בטעות שנפלה בתוקף הערבות. התנהלות זו של חיפוש האשם באחר אינה ראויה לגיבוי משפטי, בדומה לכלל לפיו לא תקבע אחריות בגין מפגע טבעי ורגיל".

מהתנהגות התובע עולה כי משיקוליו העסקיים לא רצה לפרט בפני פקידי הבנק את תנאי המכרז. נוכח עצמאותה של הערבות הבנקאית יש בסיס להפרדה שביקש התובע לערוך בין תנאי המכרז לפרטי הערבות. לא מצאתי כי יש מקום להטיל על הבנק חובה לצלם את חובת המכרז, לברר את פרטיו ולדלות מתוך מסמכיו את התנאים שאמורים להופיע בכתב הערבות. הבנק קיבל לידיו נוסח של כתב ערבות ריק והוציא את כתב הערבות בהתאם. בנוסף נסמך על תשאול שעבר התובע ועל חתימת התובע על הבקשה להוצאת הערבות. בעשותו כן קיים הבנק את חובת ההגינות כלפי התובע.

אכן יתכנו מקרים בהם אין די במצג של הלקוח וחתימתו על בקשה לקבלת שירות בנקאי מסויים, וזאת מקום בו מתקיימות נסיבות המטילות חובה על הבנק לחקור ולדרוש באשר לכשרות הפעולה, גם אם על פניה היא מעוגנת בהרשאה תקפה. כך נראה כי קיימת חובה על בנק המעניק אשראי ללקוחו לרכישת נכס אשר משמש כבטוחה לאשראי, לבחון את טיב הנכס שנרכש והאם מהווה בטוחה מספקת לאשראי.

בית המשפט לא מצא  מקום להטיל חובה על הבנק לבחון את תנאי המכרז ולדלות ממנו את תוקף הערבות המבוקשת ותנאיה. "לבנק ניסיון בהנפקת ערבויות בנקאיות, אולם כל מכרז הינו שונה ואין להטיל חובת זהירות כללית המחייבת את הבנק לעיין בתנאי המכרז ולוודא כי הלקוח מודע לתנאיו. בנסיבות רגילות רשאי הבנק להניח כי לקוחו הניגש למכרז הינו אדם סביר ואחראי שיודע להציג לבנק את תנאי הערבות הנדרשת ותוקפה".

גם אם ייקבע כי ראוי להטיל אחריות על הבנק לוודא כי הלקוח מודע לנוסח הערבות הנדרשת במכרז ותוקפה, ככלל ייצא הבנק ידי חובתו בהחתמת הלקוח על בקשה לקבלת הערבות בה מפורטים תנאיה ועל אישור כי קיבל הערבות לידיו ומאשר ניסוחה. מאחר וקבע בית המשפט כי התובע מסר לאיריס את הנתונים שנרשמו בנספח לבקשת ערבויות ולאחר מכן בבקשה להוצאת הערבות, והתובע חתם על הבקשה, לא הפר הבנק את חובת הזהירות כלפי התובע.

לבסוף קבע בית המשפט כי  התובע לא הוכיח כי הבנק הפר את חובת הזהירות כלפיו. גם אם הופרה חובת הזהירות, התובע נושא באשם תורם מלא בגין נזקיו. לא הוכח קשר סיבתי בין הפגם בערבות לנזק ולא הוכח שיעור הנזק. אשר על כן, התביעה נדחית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן