שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

מנהל סניף הבנק סרח ובית המשפט קבע לבנק אשם תורם בגובה 70% מגובה החוב

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   22.04.2015

מנהל סניף הבנק סרח ובית המשפט קבע לבנק אשם תורם בגובה 70% מגובה החוב

בפרשה דנן עמדה לפתחו של בית המשפט חוב שנוצר על ידי אביה של בעלת החשבון בשיתוף עם מנהל סניף שסרח, בית המשפט קבע כי מוטל אשם תורם בגובה 70% לבנק וזאת למרות ידיעת החייבת והעובדה כי היא חתומה על ערבות להבטחת החוב

עא (ת"א) 13466-07-13 מאור מיכל שירותי הנדסה בע"מ נ' בנק פועלי אגודת ישראל סניף ת"א (פורסם בנבו בתאריך 1.4.2015)

פסק הדין דנן עוסק בערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, במסגרתו התקבלה בחלקה תביעתו של המשיב, בנק פאגי.

עובדות פסק הדין ופסיקת בית המשפט קמא

במוקד פסק הדין עמדה המערערת , מיכל שטרוצר שהיא בעלת עניין במערערת 1 (חברת מאור-מיכל שירותי הנדסה בע"מ).

המערערת פתחה בחודש אפריל 1997 חשבון פרטי בבנק, במסגרתו קיבלה הלוואה לרכישת רכב מסוג טיוטה. כשלוש שנים לאחר מכן בשנת 2000 פתחה החברה באמצעות המערערת חשבון בבנק באותו הסניף. המערערת הייתה מורשת החתימה היחידה בחשבון והיא חתמה על כתב ערבות בלתי מוגבלת להבטחת חובות החברה.

לימים הצטבר חוב בחשבון החברה, ולכן בשנת 2003 חתמה המערערת עם הבנק על הסכם לפיו התחייבה המערערת לפרוע את יתרת החוב בחשבון החברה. לצורך פרעון החוב העמיד הבנק לזכות המערערות הלוואה בסך 150,000 ₪, והלוואה נוספת כעבור חודשיים בסך 197,470 ₪. לצורך החזר ההלוואות חתמה המערערת על הוראת קבע לטובת הבנק.

המערערות לא עמדו בחזרי ההלוואות ולא שילמה את שהתחייבו לשלם ומכאן התביעה, על סך 269,721 ₪.

המערערות טענו כי החיובים בחשבון נעשו ללא ידיעתן, ולכן אין הם חייבות לפרוע את החוב. לטענתן, כל הפעולות בחשבון נעשו על ידי אביה של המערעת שהוא מלווה מוכר בשוק האפור בישראל, בשיתוף פעולה עם מנהל הסניף, שלימים הורשע בעבירה של תיווך לשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת.

בנוסף, בשנת 2008 הגיש הבנק תביעה כנגד חברת הביטוח בגין התנהלותו של מנהל הסניף. סכום התביעה עמד על סך של עשרה מיליון ₪, ולבסוף הוסכם בפשרה כי חברת הביטוח תשלם סך של 3 מיליון ₪, וכי רשאי הבנק לייחס תקבולים שהתקבלו מחברת הביטוח לתביעות שונות לפי שיקול דעתו הבלעדי, הבנק טוען כי לא ייחס סכום כלשהו לתביעה דנן, וזאת ללא הסבר או הצדקה.

בפסק דינו של בית המשפט השלום, נקבע כי המערערות חויבו בתשלום 161,832.6 ₪ שהוא מהווה 60% מסך החוב והתביעה, יתר 40% הופחתו בשל אשם תורם של הבנק.

בית המשפט קבע כי המערערת נהגה "בקלות ראש תוך התעלמות מאפשרות ליצירת חובות על שמה, או בערבותה, תוך זילות בחובתה לניהול חשבון בנק בתום לב והכל על מנת לאפשר הן לבעלה והן לאביה לעשות שימוש בחשבונות על שמה תוך מתן ייפוי כח מכללא ועצימת עיניים באשר לתוצאות התנהגות זו או לחלופין למחדליה".

עוד קבע בית המשפט, כי אביה של המערערת פעל ללא הרשאה ובשיתוף פעולה עם מנהל הסניף. וביחס לטענתה של המערערת כי לא ידעה אודות הפעילות בחשבון, קבע בית המשפט, כי המערערת ידעה, או לכל הפחות היה עליה להיות מודעת לדפי החשבון ותכנם, שכן בפועל, כתובת החברה שהיתה ידועה לבנק הייתה כתובת המגורים שלה. למרות טענתה המפורשת של המערערת שלא הרשתה לאחר לפעול בשמה בחשבונותיה בבנק, בית משפט קמא קבע, שבפועל היא פתחה ביודעין חשבון בנק פרטי כדי לאפשר לאביה לפעול בחשבון מבלי לבקר ולבדוק את החשבונות. בנוסף קבע, כי המערערת ידעה עוד בשנת 2003 אודות יתרת החוב בחשבון החברה, אישרה את יתרת החוב ואפילו נתנה לאביה גיבוי על ידי כך שחתמה על הוראת קבע לחיוב חשבונה הפרטי בתשלומים חודשיים לסילוק יתרת החוב.

עוד קבע ביהמ"ש, כי המערערת פעלה בחוסר תום לב בוטה כאשר פתחה את חשבון החברה, תוך שהיא יודעת כי מבוצעות בחשבון פעולות שלא ביוזמתה, ובכך בחרה להעלים עין, וכי חזקה עליה כמי שחתמה על מסמכי פתיחת החשבון ועל מסמכי הוראות הקבע, כי היא ידעה על מה חתמה.

ביחס לאחריותו של הבנק, קבע בימ"ש קמא, כממצא עובדתי, כי הבנק התיר חריגות ממסגרת האשראי, ואישר פעולות באמצעות אחר שלא היה מורשה בחשבון, ובכך התרשל ונהג בחוסר זהירות. משכך, מצא ביהמ"ש להטיל על הבנק אשם תורם בשיעור 40%.

טענות הצדדים בערעור ובערעור שכנגד

המערערות טענו כי בית המשפט קמא לא ערך הבחנה בין החשבון הפרטי לזה של החברה בו התבצעה הפעילות ע"י האב בלבד. עוד טוענות, כי ההלוואות שניטלו על ידיהן, ניתנו שלא מיוזמתן אלא מיוזמת הבנק, וזאת על מנת לכסות את מעלליו של האב ושל מנהל הסניף בשוק האפור, וחתימתן נועדה רק כדי לסייע לבנק ואביה לצאת מהמצב העגום אליו נקלעו, וכי החתימה נעשתה בעקבות לחץ שהפעיל האב. כמו כן, לטענתם אין מקום לפסוק אשם תורם, הואיל והמעשים נעשו על ידי מנהל הסניף שסרח ופעל בזדון.

לטענת הבנק, הערעור נסוב על ממצאים עובדתיים מובהקים וערכאת ערעור אינה מתערבת בקביעות אלה, אלא במקרים חריגים. עוד מוסיף וטוען הבנק, כי המערערות ידעו על הפעילות בחשבון וכי מדובר במצב של עצימת עיניים מובהקת תוך ניסיון להונות את הבנק. ובאשר להסדר החוב טוען הבנק, כי המערערת ידעה במדויק על מה היא חותמת והיא ניסחה את הסדר החוב בשיתוף עם מנהל הסניף החדש. וכמובן, טוען הבנק כי אין מקום לפסוק כנגדו אשם תורם, הואיל והמערערת העניקה לאביה אשרה לפעול בחשבון.

דיון

בית המשפט שדן בערעור מקבל את ערעורן של הלקוחות באופן חלקי, וקובע שיעור אשם תורם בגובה 70%.

בית המשפט קובע כי אין הוא מתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט קמא לגבי האחריות של המערערות וקובע: כי המערערות פתחו כדין את חשבון החברה, כי אין חולק, כי המערערת ערבה לחובות החברה בחשבון, וכן קבע, כי הגם שהפעולות בחשבון נעשו על ידי האב, ללא שהייתה לו זכות חתימה בחשבון, המערערת ידעה, או לכל הפחות היה עליה להיות מודעת לדפי החשבון ותכנם, כאשר ביהמ"ש מצא כי מסמכי הבנק הרלוונטיים הגיעו לכתובתה, שהמערערת ידעה אודות הפעולות בחשבון, כאשר אישרה את יתרת החוב, ואף נתנה לאביה גיבוי על ידי כך שחתמה על הוראת קבע לחיוב חשבונה הפרטי בתשלומים חודשיים לסילוק יתרת החוב.

ביחס לאחריות הבנק קובע בית המשפט הבנק חב חובות זהירות מוגברות כלפי המערערות - לקוחותיו, והיה עליו לדעת, כי הפעולות נעשו על ידי האב בשיתוף פעולה עם קפלן ללא הרשאה של בעלת החשבון, פעולה שהיא חריגה ובלתי כשרה, שאותה היה עליו למנוע, ולסרב לאשר את הפעולות שנעשו בהעדר הרשאה בחשבון. הלכה היא כי על הבנקים מוטלות "חובות מיוחדות" מאפיינים אלו, לצד אמצעי הפיקוח והמנגנונים השונים העומדים לרשות הבנקים, מביאים לכך שהבנקים הם מונעי נזק יעילים.

לבנק חובת זהירות מושגית למנוע מעשי תרמית בחשבונות לקוחותיו. חובה זו ככלל גם משליכה על חובות הזהירות הקונקרטיות של הבנק למניעת מעשה תרמית בחשבונות הלקוחות. בנק היודע על התרמית ועל ניצול לרעה של ההרשאה, לא יוכל להתגונן בטענה שפעל לפי הוראת הלקוח ובהתאם להרשאה כשרה על פניה. נקודת המוצא לפעולה תקינה של עובדי הבנק הינה עמידה בנהלי הבנק בעת ביצוע פעולה זו או אחרת . יתרה מזאת, חובה מיוחדת מוטלת על הבנק מקום שמדובר בפעילות "בלתי שיגרתית", החורגת ממערכת היחסים הקודמת שבין הבנק לבין לקוחו. ככל שהחריגה תגדל ותלך, כן תרבה חובת הזהירות המוטלת על בנק. ככל שהחשד המתעורר גדול יותר, וככל שהחקירה הנדרשת כדי לגלות אם בתרמית מדובר קלה ומהירה יותר, כך תגדל חובת הבנק לברר ולחקור בדבר נסיבות המקרה האמיתיות. על פי פסיקת בתי המשפט, התנהלות הבנק בעניין זה הנה רשלנית ומקימה כלפיו עילה גם מכוח דיני החוזים ומכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1991, שכן חובה הייתה על הבנק להתריע בפני הלקוח אודות הפעולות החריגות.

בהתאם לכך, קבע בית המשפט בנוגע למקרה דנן  כי הפעולות שבוצעו בחשבון בניגוד לזכויות החתימה הן פעולות חריגות ביותר, המגבירות את חובת הזהירות המוטלת על הבנק. והנה, מה שקרה בפועל הוא באשמת מי ששימש בפועל כמנהל סניף הבנק בו התנהל החשבון. המערערת, אומנם אפשרה שלא כדין לאביה, שהיה מוגבל להשתמש בחשבון החברה, ואולם לא הוכח שהיא ידעה או שהיתה מודעת לכך, שהוא משתף פעולה עם קפלן לביצוע עבירות מרמה פליליות בחשבון. האם ניתן להסיק מהעובדה שהיא התירה לו לפעול בחשבון, שהיא האמינה שהוא מוליך אותה שולל בעשותו יד אחת עם קפלן שמצופה היה שכמנהל הסניף ישמור על האינטרסים של הבנק ???

ללא ספק מדובר במקרה חריג שלא נגרם רק מרשלנות או מחוסר תשומת לב של פקידי הבנק, אלא מחבלה מכוונת של נציג מורשה בכיר מטעם הבנק, שהורשע בפלילים בגין מעשים אלה.

כמו כן, בית המשפט רואה לחובת הנבק את העובדה כי לא זימן לעדות את מנהל הסניף שסרח, אשר היה בכוחו להפריך את טענות המערערות.

לאור כל זאת קבע בית המשפט המחוזי כי צדק בית המשפט קמא כאשר קבע אשם תורם לבנק. וקובע כי באיזון הנסיבות, עצימת העיניים של המערערות מחד גיסא ורשלנות הבנק מאידך גיסא, קובע ביהמ"ש שיעור אשם תורם בגובה 70%, במקום מה שנקבע בבית המשפט השלום.

 

 

 

 

 

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן