שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט פטר ערב מקיום ערבותו נוכח כשלי הבנק בעמידה בחובת הגילוי הנדרשת ממנו.

מאת: משרד עורכי דין גלעד נרקיס   |   02.04.2015

בית המשפט פטר ערב מקיום ערבותו נוכח כשלי הבנק בעמידה בחובת הגילוי הנדרשת ממנו.

בפרשה דנן עמדה לפתחו של בית המשפט השאלה האם אדם שחתם על כתב ערבות לצורך הענקת הלוואה ובפועל לא הוענקה ההלוואה, והערבות שימשה להבטחת החוב בחשבון, עולה לכדי הפרת חבות הגילוי של הבנק.

 

תא"ק 1388-05-10 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' תלמוד-עמותה לעידוש ואח' (פורסם בנבו 3.3.15)

תביעה כספית שהוגשה מלכתחילה כתביעה בסד"מ על ידי התובע – תאגיד בנקאי, לתשלום יתרת חוב שנותרה בחשבון הנתבעת 1 שתיקרא להלן "העמותה", ובערבות הנתבעים 2-5 אשר חתמו כערבים לחובות העמותה במועדים שונים. הנתבע 2  שימש כחבר ועד בעמותה והנתבע 3 שימש כיו"ר העמותה. הנתבעים 2-3 חתמו על כתב ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום לחובות העמותה ביום 9/3/09. הנתבע 4 חתם  כעבור כחודש על כתב ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת  בסכום לחובות העמותה ביום 3/4/09 ושימש כחבר ועד בעמותה. הנתבע 5 (להלן:"הנתבע") חתם על כתב ערבות מתמדת ומוגבלת בסכום עד לסך של 250,000 ₪ ביום 24/6/09.

כנגד הנתבעים 1-4 ניתנו פסקי דין בהיעדר הגנה, והנתבע 5, נויפלד איתמר (להלן: "נויפלד" או "הנתבע") הגיש בקשת רשות להתגונן ועניינו של פסק דין זה מהווה הכרעה  בעניינו של  הנתבע 5 - נויפלד בלבד.

פסק דין זה עוסק בהיקף חובת הגילוי החלה על תאגיד בנקאי כלפי ערב על פי הוראת  סעיף 22(ב)(3) לחוק הערבות תשכ"ז-1967, אשר קובע:

23(ב)   "נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים:

(1)   ...................

(2)   ..............................

(3)   היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים;"

 

סכום התביעה עומד על סך 247,206 ₪, ונוכח סכום הערבות שחתם הנתבע על סך 250 א"ש, נתבע הוא על מלוא סכום התביעה.

טענות הצדדים

עיקרי טענות התובע נעוצות בהפרת חובת הגילוי של הבנק ובהטעייה שלו כלפי הנתבע בעת מעמד החתימה על כתב הערבות.

הטעייה- לטענת הנתבע, הבנק הטעה אותו בעת החתימה על כתב הערבות, כאשר תכלית חתימתו על כתב הערבות הייתה לצורך העמדת הלוואה חדשה- בסך 250 א"ש, לטובת העמותה, הלוואה זו לא הועמדה בפועל לטובת העמותה. טענה זו נטענת בניגוד לטענות הבנק, שטוען כי מטרת הערבות הייתה להבטיח את תשלום חובות העמותה ולהבטיח את המשך פעילות העמותה. לטענת הנתבע, יחד עימו היו אמורים לחתום על כתב ערבות עוד  2 אנשים נוספים, וזאת לטובת העמדת הלוואה חדשה לעמותה, דבר שלא קרה בפועל בסופו של דבר.

הפרת חובת הגילוי- לטענת הנתבע, ערבותו לא שימשה בפועל לצורך המשך פעילות העמותה, שכן לאחר מספר ימים הוגבל חשבון העמותה. כך שלמעשה לא ניתנה לעמותה כל הטבה נוכח כתב הערבות שעליו חתם, ומסתבר שהבנק הוא הגורם היחיד שיצא נשכר מעצם החתימה על כתב הערבות, זאת הואיל ולא הוענקה כל הטבה לעמותה, לא בדמות הגדלת מסגרת אשראי, הלוואה חדשה, חריגה ממסגרת העו"ש וכדומה, ולמעשה מסתבר כי שמטרת הערבות (לכל הפחות מצידו של הבנק) הייתה הבטחת חובות העמותה. נוכח זאת, טוען הנתבע כי הפר הבנק את חובת הגילוי כלפיו. יתרה מכך, טוען הנתבע כי לא הועבר לו כל מידע באשר לעמותה, הנדרשים מהבנק עובר לחתימה על כתב הערבות, כך לדוגמא לא נמסר לו "טופס גילוי מידע לערב" וכדומה.

לטענת הנתבע, אם עסקינן בערבות לצורך הבטחת חובות החברה, לא היה צורך אמיתי בחתימתו, שכן להבטחת פרעון חובות העמותה חתמו 3 ערבים נוספים על כתבי ערבות בלתי מוגבלת מס' חודשים טרם חתם הנתבע על ערבותו. מכאן שההיגיון אומר כי חתימה על ערבות נוספת משמעותה הענקת הטבה כלשהי לעמותה, בין אם בדמות הלוואה, הגדלת מסגרת האשראי וכדומה (כך גם נאמר לנתבע בפגישה עם סגן מנהל הסניף, ומסיבה זו ניאות לחתום על כתב הערבות) ובמצב הדברים, בשעה שלא הוענקה כל הטבה לעמותה, דין הערבות להתבטל.

הפרת הוראות   פרק בי   ל חוק הערבות   והוראות שונות מחוק הבנקאות ודיני החוזים - לטענת הנתבע הפר התובע את הוראות   פרק ב '  לחוק הערבות שכן הנתבע הינו ערב יחיד, בכל הנוגע לחובות הגילוי כלפי ערב יחיד וכן הפר הוראות שונות מחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות") וכן הוראות מתחום דיני החוזים.

לטענות התובע, דין טענת הטעיה להידחות, בשל העובדה כי הנתבע לא קרא בכל מקרה את מסמכי הערבות, וגם אם יתברר כי הוטעה בדבר מטרת הערבות, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד. כן נטען, כי אם בוצעה הטעיה, היא בוצע לא על ידי פקיד בנק אלא על ידי מכריו של הנתבע. מעבר לזאת, הנתבע הוא אדם מנוסה, הבקיא בענייני כספים, ולכן לא סביר שלא הבין לאשורו על מה הוא חותם ומהי מטרת הערבות. כמו כן, התובע טוען כי הנתבע חתם על מסמכים רבים, ובכללם טופס גילוי מידע לערב. עוד טוען הבנק, כי כתב הערבות נחתם לצורך ערבות לאשראי לעמותה ואין נפקא מינה האם האשראי ניתן בדרך של הלוואה לעמותה או במסגרת מתן אשראי בחשבונה. מעבר לזאת, היה ברור לנתבע כי לסגן מנהל הסניף אין סמכות להעניק הלוואה או הטבה נוספת, ולכן דין טענה זו להידחות. יתרה מכך, טוען הבנק, כי הנתבע לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע מיד שהתברר לו כי לא הועמדה כל הלוואה לעמותה, לא פנה לבנק ודרש לביטול הערבות.

 

דיון והכרעה

בפני בית המשפט עמדו 3 שאלות להכרעה: האחת היא מהותה ותכליתה של הערבות עליה חתם הנתבע, השניה האם עמד הבנק בחובת הגילוי המוטלת עליו, ושלישית האם משלא ניתנה מסגרת אשראי נוספת או הלוואה חדשה בטלה הערבות עליה חתם הנתבע.

הנתבע הצהיר בעדותו, כי רק לאחר פגישה עם סגן מנהל הסניף, שהבטיח לו כי כנגד כתב הערבות ניתן הלוואה לעמותה, ניאות לחתום על כתב הערבות, ולמעשה הסיבה שמנעה את הענקת ההלוואה היא סירבם של 2 ערבים נוספים לחתום על כתב ערבות כנגד מתן ההלוואה. מטעם הנתבע העידו מספר אנשים, אשר אימתו את הנטען על ידו, שכתב הערבות עליו חתם, ניתן לצורך הענקת הלוואה לעמותה, בנוסף העידו העדים, כי בשום שלב לא דרש הבנק להחתים ערבים נוספים להבטחת החובות הקיימים של העמותה להבדיל מדרישתם לערבים להלוואה חדשה. גרסה זו לא נסתרה!

כמו כן, על פי עדות מנהלת הסניף, חתימת הנתבע על הערבות נדרשה לצורך "המשך ניהול חשבון הבנק של העמותה". בשל חריגות תכופות שאירעו מעת לעת בחשבון העמותה, התבקשה העמותה להמציא בטוחות נוספות, כדוגמת החתמת ערבים נוספים על אלו שכבר חתמו כערבים לחובות העמותה .

 בבחינת גרסאות הצדדים  באשר לכוונת הנתבע בחתימתו על כתב הערבות מקבל ביהמ"ש את גרסת הנתבע בכל הקשור לבקשות ופניות של העמותה לקבלת אשראי נוסף בדרך של הלוואה.              אף מעדויות הנתבע והעדים מטעמו עולה כי התקיימה פגישה לצורך כך. אומנם, לא הוכח כי הבקשה לקבלת אשראי נוסף בדרך של הלוואה בסך 250,000 ש"ח אכן אושרה לבסוף על ידי הבנק אלא שלא הוכח כי עובדה זו הובאה לידיעת הנתבע.

לשון אחרת, מסקנת ביהמ"ש היא כי כוונת הנתבע בחתימתו על הערבות הייתה לערוב לקבלת הלוואה חדשה. מסקנה זו היא כי הבנק בהחלט ידע כי זו אכן כוונת הנתבע נוכח השיחות בין הנתבע לשוורץ והשיחה בין וויזמן לנתבע בנוכחות שוורץ!

מסקנה נוספת – הבנק לא טרח ליידע את הנתבע כי בקשת העמותה לקבלת הלוואה על סך 250,000 ש"ח נדחתה!. בכך הוטעה הנתבע עת חתם על ערבותו , הטעייה שקיבלת העצמה נוספת בנוסח טופס גילוי מידע לערב עת  נרשם בפירוש כי "החיוב אינו מחליף חיוב קיים".

מעיון בטופס "דף מידע לערב יחיד" ניתן ללמוד כי במעמד חתימת כתב הערבות על ידי הנתבע, המידע שגולה לנתבע על ידי הבנק, הינו כי ערבותו לא נועדה לצורך החלפת "חיוב קיים" ,אלא שהחוב שהנתבע עומד לערוב לפירעונו " אינו מחליף חיוב קיים ". עניין זה עולה בקנה אחד עם טענת הנתבע על פיה ערבותו לאשראי חדש שעתידה הייתה העמותה לקבל מהתובע כנגד חתימתו על כתב הערבות. במשמע , שגם אם אין מדובר בהלוואה הספציפית על סך 250,000 כפי שביקשה העמותה , עדיין ניתנה הערבות שלא לטובת חיוב המחליף חיוב קיים. ובלשון העיסקית לטובת "הלוואה חדשה" או כסף חדש ונוסף .

    תשובותיה של מנהלת הסניף בחקירתה הנגדית סתרו את עדותה שהובאה בתצהיר העדות הראשית באשר למהות הערבות שניתנה לנתבעת. כאמור, מתצהירה ניתן ללמוד כי מהות הערבות הייתה לאור צרכי הנתבעת במחזור אשראי קיים ואילו מחקירתה הנגדית עולה כי מדובר היה ב"אשראי חדש " בסך 100,000 ש"ח, כאשר בפועל לא בוצע כלל מחזור של החוב הקיים.

החשיבות שיש ליתן לסתירות אלו בגרסת מנהלת הסניף, נובעת בין היתר מחובת הגילוי המוטלת על הבנק מכוח סעיף 22 לחוק הערבות למקרה של "ערב יחיד" וכן בשל ההשלכות של אי מילוי חובת הגילוי הקבועות בסעיף 23 (א)5   לחוק הערבות.

   ביהמ"ש מצא להתמקד בחובה הקבועה  בסעיף 22(ב)(3)  "היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים". כאמור בעת החתמת ערב על כתב ערבות מוטלות על בנק חובות שונות בדבר הפרטים ששומה על הבנק לגלות לערב עובר לחתימת תכליתה של חובת הגילוי הינה הגנה על ערבים ומניעת מצבים בהם חותמים ערבים על ערבות בנסיבות בהן לא הובהר להם חד משמעית  לשם מה ניתנה הערבות ומהם הסיכונים שעומדים בפניהם.

במקרה דנן חתם הנתבע אמנם על "דף מידע לערב יחיד" כאשר בעמוד השני בסעיף 6 צוין כי "החוב שאתה עומד לערוב לפרעונו – אינו מחליף חיוב קיים" זאת לעומת האפשרות הנוספת המצוינת בדף המידע כי החוב "מחליף חיוב קיים". לכך מתווספת העובדה שהנתבע חתם על מסמך המפרט את חבויות הנתבעת שבו צוין כי במעמד חתימת ההסכם עמדו חבויות הנתבעת על סך של 278,664 ש"ח.

המסקנה היא שעל פי גרסתה של מנהלת הסניף כפי שהיא נלמדת מתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמה, עולה כי העמדת ההלוואה בסך 100,000 ש"ח שניתנה כנגד החתימה על הערבות במסגרת מחזור האשראי, מהווה למעשה "החלפה של החוב הקיים" בניגוד למידע שנמסר לנתבע במעמד חתימת כתב הערבות.

לאחר מכן, בית המשפט עומד על המימד הנורמטיבי של חובת גילוי המידע לערב, ועל הצורך לגלות לערב כל מידע שיש בכוחו להוות מהותי בטרם יחתום על כתב הערבות. נוסף על כן, עומד בית המשפט על היות הערבות לצורך קיום חוב קיים או חדש, ולבסוף קובע בית המשפט כי הגיע למסקנה שהבנק לא מילא את חובותיו על פי דין, אין נפקות למניע שהוביל את הנתבע לחתום על כתב הערבות.

ממכלול הנימוקים דלעיל מוצא בית המשפט לנכון לקבל את טענת הנתבע , לאמור כי   לאור הפרת חובת הגילוי  שהפר התובע יש להורות על בטלות הערבות עליה חתם במלואה. זאת, על פי סעיף 23(א)(5) לחוק הערבות, כי במקרים של אי גילוי באשר להיות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים, פטור הערב היחיד מערבותו.

הפרת חובת הגילוי מהווה פגם מהותי ובית המשפט אינו סבור כי במקרה זה יש לבחון חלופה אחרת כגון בטלות חלקית של הערבות, מה גם ששאלה זו כלל אינה עומדת להכרעה בנסיבות המקרה.

אשר על כן וממכלול הנימוקים דלעיל מסקנת בית המשפט היא שהעמותה לא קיבלה אשראי חדש או הלוואה חדשה וערבותו של הנתבע ניתנה בפועל להבטחת חיוב קיים או לכל היותר חיוב שהחליף חיוב קיים זאת בשונה ובסתירה בוטה לרשום מפורשות בטופס גילוי מידע לערב, באופן שעולה כדי הפרת חובת הגילוי.

סוף דבר

התוצאה היא שנוכח הפרת חובת הגילוי שהפר הבנק כאמור בטלה ערבותו של הנתבע מכוח הוראות סעיף 23(א)(5) לחוק הערבות. ולכן דוחה בית המשפט את התביעה כנגד הנתבע, ומחייב את התובע בהוצאות הנתבע בסך של 29,500 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד התשלום בפועל .

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן