שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

הבנק לא עמד בחובת הגילוי והנאמנות, ולכן הופטר ערב מהשבת ערבותו

מאת: משרד עורכי דין גלעד נרקיס   |   19.03.2015

הבנק לא עמד בחובת הגילוי והנאמנות, ולכן הופטר ערב מהשבת ערבותו

בית המשפט פסק, כי ערב שחתם על כתב ערבות בלתי מוגבלת, מופטר מערבותו, בשל העובדה שהבנק ביטל הערבות על ידי התנהגות, ונוכח העובדה שהבנק הפר את חובת הגילוי והנאמנות המוטלות עליו.

ת"א 55601-03-11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' מסאמרה ( פורסם בנבן 3.3.15)

השאלה שעמדה במוקד פסק הדין, הינה, "האם חייב הנתבע, שחתם על ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום לחובות חברה שהקים, בפרעון יתרת החובה של החברה לבנק?", שאלה זו באה לעולם בשל העובדה כי בסמוך לפתיחת החשבון והחתימה על כתב הערבות, נוהלו החשבון והחברה על ידי אדם אחר.

הבנק (להלן: "התובע") הגיש את תביעתו בסדר דין מקוצר, כנגד הנתבע בגין יתרת החובה שעמדה על סך 116,483 ₪, נכון ליום 27.03.11. הנתבעת 1 הינה חברה  בע"מ אשר התאגדה ביום 02.07.06. הנתבע 2 הינו אדם פרטי, שבמועד הגשת כתב התביעה, היה בעלי החברה ומנהל החברה, והוא חתם על כתב ערבות מתמדת מיום 24.10.06. הנתבע  3(להלן:"הנתבע") הינו אדם פרטי אשר חתם על מסמכי ההתאגדות של החברה, פתח את החברה על שמו, והיה בעל השליטה ומנהלה הראשון.

בתאריך 5.7.06 פתחה החברה, באמצעות הנתבע, את החשבון מושא התביעה בסניף בנתיבות. ביום פתיחת החשבון חתם הנתבע על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב, במסגרתה התחייב לפירעון הסכומים שיגעו לתובע מהחברה בכל דרך. כשבוע לאחר מכן, הצטרף הנתבע 2 לחשבון כמורשה חתימה. וכחודש לאחר מכן, בוצעה גריעת הנתבע מהרשאתו לחתום בשם החברה. בטרם בוצעה הגריעה, הועברו מניות הנתבע לנתבע 2, וחדל הנתבע מהיותו בעל עניין בחברה (מודעות הבנק לגריעה מהחברה מהווה פלוגתא מרכזית במחלוקת). כחודשיים לאחר מכן, חתם הנתבע 2 על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב של החברה כלפי התובע, זאת בנוסף על ערבותו של הנתבע (לשיטת הנתבע, חתימה על כתב ערבות של הנתבע 2 החליפה את ערבותו שלו).

חשבון החברה התנהל ביתרות שונות, ובמרבית הזמן, הייתה החברה ביתרת חובה בחשבון, לכן, חתמה החברה על מסמכי הלוואה בסך 150,000 ₪, לצורך כיסוי חובותיה. החברה לא עמדה בהחזרי ההלוואה ויתרת החובה בחשבון עמדה על סך של 116,483 ₪.

התובע מבקש לחייב את הנתבע בתשלום חובות החברה, מכוח חתימתו על כתב הערבות. בית המשפט איפשר לנתבע רשות להתגונן ותצהירו הפך לכתב הגנה. כנגד הנתבעים 1 ו-2 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, ובנוסף הנתבע 2 מצוי בהליכי פשיטת רגל.

טענות התובע

התובע טוען כי מאחר וחתם הנתבע על כתב ערבות הוא מחויב לכסות את חובות החברה שנצברו, יתרה מכך, גריעת הנתבע מהראשתו לחתום בשם החברה, אינה כוללת בתוכה גריעת חובותיו בהתאם לכתב הערבות, ולא נתבקש התובע לגרוע את הנתבע מכתב הערבות לחברה.

טענות הנתבע

לדידו, הוא פתח את חשבון הבנק, לצורך הקמת עסק משותף ביחד עם הנתבע 2, והוא הגורם שחתם על מסמכי פתיחת החשבון, נוכח העובדה שכנגד הנתבע 2 היו תיקי הוצל"פ פתוחים, והם חששו כי הבנק יסרב לפתוח חשבון על שמו בלבד. לטענתו, זמן קצר לאחר מכן, התברר לו כי הם אינם יכולים לעמוד בנטל הכלכלי שבניהול חברה, ועל כן ביקש הנתבע לסיים את פעילותו בחברה. לטענת הנתבע ביקש ממנו הנתבע 2 כי החשבון ישאר בבעלותו וכך גם החברה, והוא הסכים לכך. כמו כן, לטענתו, פעולת הגריעה מהחשבון (שהתובע אינו מתכחש אליה) כוללת בתוכה גם ביטול ערבותו לחובות החברה, ולכל הפחות, במידה ונותר ערב, היה על התובע לעדכן אותו בדבר הותרתו כערב לחשבון, ולקבל את אישורו לכך, יתרה מכך, במועד גריעתו מהחשבון, לא הייתה יתרת חובה בחשבון.

עוד טוען הנתבע, כי בעת גריעתו מהחשבון, לא היתה לחברה מסגרות אשראי או הלוואות, ועל כן לא תיאר לעצמו כי הבנק ימשיך לראותו כערב לחשבון. עוד הוסיף וטען, כי רק לאחר שהחברה הסתבכה בחובות, "נזכר" הבנק בערבותו, ואם היו מסבירים לו כי הוא ממשיך להיות ערב בחשבון, היה פועל לסגירת החשבון כליל, נוכח העובדה כי הוא אינו בעל עניין בחברה, ואין לו קשר עימה, ואף הוא אינו מעודכן במצבה הפיננסי של החברה.

לכתב ההגנה צורף תצהיר של הנתבע 2 שמעיד כי הוא הודיע לתובע כי הנתבע אינו עוד בעל עניין בחברה, וטוען כי הבנק הטעה את הנתבע בכך שלא פעל לביטול ערבותו.

 

 

דיון

השאלה המרכזית נוגעת לזכותו של הבנק להסתמך על כתב הערבות ממועד פתיחת החשבון כאשר ידע , או היה עליו לדעת, כי הערב אינו עוד בעל עניין בחברה, בעלת החשבון. פרופ' בן אוליאל, מציין באשר לכתב ערבות בבנק את הדברים הבאים:

"הערבות לטובת תאגיד בנקאי היא חוזה. חוזה זה מטיל על הערב את החובה לקיים חיוב של אדם אחר, וזאת לעיתים קרובות בלי שהערב יקבל תמורה על כך... מצב דברים זה דורש, כמובן, נקיטת אמצעים אשר יבטיחו, במידת האפשר, הבנה מצד הערב על אודות מהות ההתחייבות שהוא מסכים לקבל וגובהה. מטרה זו תושג בהטלת החובה על הנושה להסביר לערב ולגלות לו פרטים מהותיים על העסקה"

"באשר להגנת הערב, רבים ההסדרים, החקיקתיים והשיפוטיים, הנוגעים בדבר...  חשוב לזכור, כי גם הפסיקה שבה ומדגישה קו התפתחות זו בקביעה, כי מעמדו של הערב הוא זה של לקוח- בנק, עם התוצאות ההגנתיות הנובעות מכך" . ( פרופ' ריקרדו בן- אוליאל,  דיני בנקאות: ערבות לטובת תאגיד בנקאי ומשכון של נכסים נדים וניירות ערך. [תשס"ב- 2002) עמ' 52, 53, 54].

סעיף 17א' בחוק הבנקאות, הרחיב את תחולת ההגנות על לקוח הבנק גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי. למעשה, מערכת היחסים בין הבנק לערב הושוותה למערכת היחסים בין לקוח לבנק. יתרה מכך, נהלי הבנק מחייבים לשלוח אחת לשנה מכתב לערב, בה יזכיר לו הבנק את קיום ערבותו וסכומה. בחקירת העדה מטעם הבנק, ציינה האחרונה, כי היא מודעת לנוהל זה, ולדעתה נשלחו הודעות לנתבע, אך לא עלה בידה להציג אסמכתאות למשלוח ההודעות.

בית המשפט הדגיש, כי לא הוכח כי נשלחו לנתבע הודעות בנוגע לערבותו, לא הודע לו כי ניתנו מסגרות אשראי לחברה, ואף לא נשלחה לו הודעה בדבר ההחלטה לאשר לחברה הלוואה בסך 150,000 ₪ . מתן הודעה מתבקש ביתר שאת על רקע המסקנה כי במועד גריעת הנתבע מהחשבון, לא הייתה קיימת מסגרת אשראי בחשבון, והחשבון עמד על יתרת זכות. ב"כ הבנק לא הצליח להוכיח כי נשלחו הודעות לנתבע, ולכן בית המשפט קיבל את גרסת הנתבע כי הפעם הראשונה שהתברר לו שהבנק מתייחס אליו כאל ערב הייתה בתחילת שנת 2011.

בנוגע להלוואה, קובע בית המשפט, כי ההתנהלות סביב מתן ההלוואה ממחישה את רשלנות הבנק בכל הנוגע ליחסו לערב ולעובדה כי בפועל לא ראה בו ערב, ולא העניק אשראי על סמך ערבותו. הבנק לא העיד את הגורמים הרלוונטים שעמדו בקשר עם החברה ומנהליה, ולכן אין אפשרות להסתמך על טענת הבנק, כי ניתנה לחברה ההלוואה והאשראי, בהסתמכות על ערבותו של הנתבע.

בית המשפט קבע, כי נוכח המחדלים של הבנק, הפר הוא את חובת הגילוי המוטלת עליו. עוד הוסיף בית המשפט, כי הבנק "שכח" מערבותו של הנתבע, ורק לאחר שהחברה לא עמדה בהחזרי ההלוואה, הבחין הבנק שהוא עומד למול "שוקת שבורה", נזכר בערבות וניסה לצמצם את החוב על ידי פנייה לנתבע.

יתרה מכך, לא נסתרה הטענה על ידי הבנק, כי הנתבע 2 היה בעל חובות כבדים, ועמדו כנגדו תיקי הוצל"פ בגובה 3 מיליוני ₪, ולכן תמוהה ההסכמה של הבנק כי הוא ישמש כבעל זכות חתימה בחשבון. נוסף על כן, בית המשפט מצא את עדותו של הנתבע כמהימנה וקבע פעל בתמימות והאמין כי בעצם יציאתו מחשבון הבנק וביטול שותפותו בחברה, נותקו קשריו עם החברה לחלוטין ולו ידע או חשד שערבותו עודנה בתוקף, היה פונה ומבקש לבטלה או לחילופין היה דורש לסגור את החשבון.

לסיכום בית המשפט קובע כי הנתבע היה מודע לחתימתו על הסכם ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום, עם זאת יש לתת משקל ראוי למחדלי התובע אשר לא הסב את תשומת ליבו והסביר לו כי הערבות תישאר בתוקף אף לאחר יציאתו מחשבון הבנק וביטול מינויו כמורשה חתימה. העדר הוכחה בדבר שליחת הודעות לנתבע המזכירות לו את דבר ערבותו והעדר מתן דיווח שוטף בנוגע למצב חשבון החברה, מסגרת האשראי וההלוואה שניתנה, מעידים  על הפרת חובת הנאמנות שחב הבנק כלפי הערב.

 עוד הוסיף בית המשפט וקבע, כי חתימת הנתבע על ערבות בלתי מוגבלת בסכום איננה פוטרת את התובע מלהסביר לו את היקף התחייבותו כערב ומלעדכן באופן שוטף בנוגע לנעשה בחשבון. מוצאו של הנתבע, תושב רהט אשר השפה העברית איננה שפת אמו ובהתאם לעדותו, אינו קורא היטב את השפה, מחזק את חובת הגילוי המוטלת על התובע. בדומה לחובה שהוטלה על תאגידי הביטוח לוודא כי המבוטח ער לסייגים לכיסוי. בנוסף, בהתאם לפסיקה, על הבנק ליזום את מתן ההסבר לחייבים, ואל לו להמתין כי הם יפנו אליו לבירור שאלות הנוגעות לערבותם.

לבסוף קבע בית המשפט ניתן לראות בהתנהלות הבנק במשך שנות פעילות החשבון כביטול בהתנהגות של ערבות הנתבע שכן לא הוכח שניתן האשראי על סמך ערבותו, לא שותף הוא בהתנהלות החשבון ולא דווח לו על מתן מסגרות האשראי, והתובע התעלם מקיומו ומעמדו כערב. התובע אינו רשאי לאחר מעשה, לראות בנתבע כערב לחשבון. החשבון נוהל מול הנתבע 2 במשך שנים ועל בסיס פעילות בחשבון שיזם הנתבע 2, אשר ערב באופן אישי לחובות החברה, סמוך לאחר גריעת הנתבע מזכויות החתימה ומהחברה. אם בפתיחת החשבון הסתפק הבנק בערב יחיד שהינו בעל השליטה, עם גריעת הנתבע מזכויות החתימה החתים את הנתבע 2 כערב. אמנם במועד האמור לא התבקש הבנק במפורש לבטל את ערבות הנתבע, אולם התנהגותו מלמדת כי בפועל ערבות הנתבע 2 החליפה את ערבות הנתבע ולא באה להוסיף עליה. על כן, קובע בית המשפט כי הנתבע פטור מערבותו, ודוחה בית המשפט את התביעה כנגדו, אך פוסק הוצאות נמוכות יחסית, בשל רשלנותו של הנתבע גם כן בהגיעם למצב זה.

 

 

 

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן