שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

ערב מוגן הופטר מתשלום הלוואה אחת בשל ליקויים בחובת הגילוי של הבנק.

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   26.02.2015

ערב מוגן הופטר מתשלום הלוואה אחת בשל ליקויים בחובת הגילוי של הבנק.

ערב שחתם ערבות לבן משפחתו, הופטר מתשלום הלוואה בסך  50,000 ₪  בשל הליקויים של הבנק שלא גילה לערב את כלל המידע, לרבות העובדה כי ההלוואה ניתנה לצורך סגירת חובות, ולקיחת הלוואות אקספרס נוספות.

ת.א (חי') 17108-10-09 בנק אוצר החייל בע"מ נ' לאוניד צוקרמן (פורסם בנבו 10.2.15)

בפרשה דנן עמדה לפתחו של בית המשפט שאלה חובת הגיליו שמוסד בנקאי מחויב אליה כלפי ערב בכלל וערב מוגן בפרט.

עובדות המקרה

החייב העיקרי לקח שתי הלוואות מבנק אוצר החייל שבו מתנהל חשבונו, אחת על סך 50,000 ₪, וכעבור זמן מה, לקח הלוואה נוספת על סך 15,000 ₪. בנוסף, ביקש החייב העיקרי מהנתבע (דודו של החייב העיקרי), כי יחתום בשבילו על כתב ערבות להבטחת החזרת ההלוואות. הנתבע חתם על שתי כתבי הערבות במועדים שונים, כל פעם כחודש לערך לאחר לקיחת ההלוואה על ידי החייב העיקרי.

מעמדו של הנתבע הוא ערב מוגן על פי המונח בסעיף 19  לחוק הערבות תשכ"ז-1967, ולכן חלות עליו הוראות פרק ב' לחוק הערבות, לרבות חובת גילוי מוגברת. כשנה לאחר החתימה על הסכם ההלוואה השנייה במחצית שנת 2008, עמד חובו של החייב העיקרי בבנק על סך 109,763 ₪, ולפיכך, הוגשה כנגדו תביעה להשבת החוב. החייב העיקרי לא התגונן, ולכן ניתן כנגדו פסק דין על פי צד אחד. הבנק נקט בהליכי הוצל"פ כנגד החייב העיקרי, ולאחר פתיחת התיק נקבע לחייב איחוד תיקים ונקבע לו צו תשלומים על סך 550 ₪ בחודש, אשר מתוכן מקבל הבנק 340 ₪.          ברי, כי החזר זה אין בכוחו להשיב את כלל סכום ההלוואה, ולכן לאחר קבלת אישור רשם ההוצל"פ כי מוצו ההליכים כנגד החייב העיקרי, התאפשרה נקיטת הליכים משפטיים כנגד הנתבע (הערב).

לקראת סוף שנת 2009 הוגשה תביעה כנגד הנתבע על סך 90,000 ₪, אשר החלק הארי הוא החזר ההלוואה הראשונה לה ערב הנתבע, ויתר הסכום נטוע בהחזר הלוואה שנייה על סך 17,000 ₪, ו25,000 ₪ הוצאות משפט.

הנתבע הגיש התנגדותו לרשם ההוצל"פ, וציין שלוש התנגדויות מרכזיות: 1) טענות המופנות כלפי חתימה על כתבי הערבות –לטענתו לא קיבל הסבר מספק אודות ההתחייבויות שנטל על עצמו.     2) טענות בנוגע למטרת ההלואות עצמן- חוב חדש או חוב קיים. 3) טענות המופנות כלפי ההוצאות שנתבע לשלם- וזאת בשל היעדר יחס בין חיובו מכוח ערבותו לבין סכום ההוצאות שנתבע לשלם.

רשמת ההוצל"פ שדנה בתיק קיבלה את התנגדותו חלקית, ונתנה לנתבע רשות להתגונן על סך הטענה הראשונה והשלישית (חתימתו על כתב הערבות וההוצאות שהושתו עליו).

בית המשפט החל לדון בשתי ההלוואות שניטלו על ידי החייב העיקרי, וכתב הערבות, וזאת על פי שתי טענות ההגנה שאישרה רשמת ההוצל"פ.

ההלוואה הראשונה

החייב העיקרי חתם על מסמכי ההלוואה בסוף שנת 2006, במסגרת הסכמי ההלוואה קיבל החייב העיקרי הלוואה בסך 50,000 ₪, ומטרת ההלוואה הינה "צרכים אישיים". הלווה התחייב לפרוע ההלוואה בשישים תשלומים חודשיים. הערב (הנתבע) חתם בתחילת שנת 2007 על כתב ערבות, בו צויין כי הוא ערב מוגן. במעמד חתימתו על כתב הערבות חתם הנתבע על מסמך המוכתר "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן". בכתב הגילוי צויין סכום ההלוואה, מטרתה, מועד הפירעון ושיעור הריבית.אין חולק כי חתימתו של הנתבע מתנוססת על כתב הערבות.

לטענת הנתבע, בניגוד לנטען בכתב הגילוי, ורק לאחר שדרש וקיבל לידיו את דפי החשבון, התברר לו, כי באותו מועד עמדה יתרה החובה בחשבון על סך כ-12,000 ₪, וכי לחייב העיקרי היה חוב נוסף בגין ארבע הלוואות שקיבל מהבנק בסך 29,878 ₪. הלוואות אלו הינם מסוג "הלוואות אקספרס" אשר מבוצעות בעזרת הטלפון, כאשר מנהל הסניף הוא הגורם שמאשרם סופית. לטענת הנתבע, לו ידע שההלוואה הראשונה שעליה הוא ערב, נועדה לכסות חוב קיים היה שוקל היטב האם להיענות לבקשת גיסו לחתום על כתב ערבות. מנגד לטענת הבנק, ניתן לנתבע גילוי מלא ושלם של הנתונים הנדרשים, ומציין הבנק כי ההלוואה הראשונה לא נועדה לכיסוי חוב קיים, אלא כפי שמצווין בכתב הערבות "לצרכים אישיים". עוד הוסיף הבנק, כי הנתבע ידע את מצב החשבון לאשורו, שהרי החייב העיקרי הוא אחיינו.

לבירור טיב ההלוואה הראשונה וגילוי שבוצע לנתבע, העידו שתי פקידות הבנק שאחת כתבה את כתב הערבות, והשנייה החתימה את הנתבע, וכן העיד הנתבע עצמו. בית המשפט לא הסתמך ידיו על עדותם, הואיל וכל אחד מהעדים יש לו עניין מובהק בתוצאות ההליך. פקידות הבנק רוצות להראות כי עבדו כשורה, ואילו הנתבע מעוניין להשתחרר מחיובו.

לכן, מטבע הדברים מתבקש בית המשפט לעמוד על טיב חובת הגילוי, בעיקר על סמך תוכן מסמכי הבנק.

בדפי החשבון עולה, כי במועד החתימה על ההלוואה הראשונה, היו לחייב העיקרי התחייבויות כספיות בסך 48,000 ₪, שכללו: יתרת חוב בחשבון, חיובים עתידיים בכ.א, וארבע הלוואות אקספרס. עוד עולה, כי עם הזרמת כספי ההלוואה בגובה 50,000 ₪ לחשבון, סולק החוב בחשבון בסך 11,901 ₪, וחוב הלוואות האקספרס בסך 29.214 ₪, נוסף על כן, משך החייב העיקרי 9500 ₪. בנוסף עולה, כי מיד לאחר סילוק החוב וחלק מהלוואות האקספרס, קיבל החייב העיקרי הלווואת אקספרס נוספת על סך 30,000 ₪ ומיד עם הזרמת הכסף משך הוא או מי מטעמו באמצעות בנק-קט 30,000 ₪.

בית המשפט סוקר את דפי החשבון של החייב העיקרי, ובייחוד את הלוואות האקספרס, וקובע כי הבנק היה מחויב לגלות לנתבע באשר להלוואות אלו, וכן באשר ליתרת החובה בחשבון, ולא עשה זאת, גם לא בדף הגילוי אשר תחת הכותרת "מידע אחר" לא צויינו חובות אלה. בנוסף דוחה בית המשפט את טענת הבנק כי החשבון נוהל בצורה תקינה ולכן לא היה מקום לעדכן את הנתבע.           בית המשפט קובע כי גם אם מבחינת הבנק החשבון נוהל כהלכה, ולא הגיע להליך משפטי, הרי החיובים הללו לא היו ערטילאיים, אלא חיוביים ממשיים. ולכן קובע בית המשפט כי הבנק הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו ביחסיו עם ערב בכוח.

בית המשפט קובע, כי נוכח העובדה שהבנק לא גילה לערב את העובדה כי קיימים חיובים רבים בחשבון, ואף לא ציינו כי ההלוואה הראשונה נועדה לסלק את החובות בחשבון, הפר הבנק את חובת הגילוי ולכן פוטר אותו בית המשפט מערבותו זו. לעניין הקירבה המשפחתית, קובע בית המשפט, כי במצב הדברים הזה, דווקא משום העובדה כי ייתכן ובשל הקירבה המשפחתית ניאות הנתבע לחתום על כתב הערבות, מוטל על הבנק למלא בדייקנות ובדקדקנות את חובת הגילוי המוטלת עליו.

ההלוואה השנייה      

בכתב הערבות של ההלוואה השנייה צויין כי ההלוואה נועדה לכיסוי חובה+תשלום לימודים. ובכתב הגילוי תחת הכותרת "גילוי מהותי" סומנה החלופה "חוב חדש" וכן החלופה "חוב מחליף חוב קיים". לטענת הנתבע שתי החלופות של חוב קיים וחוב חדש לא יכולות לדור בכפיפה אחת, אין אפשרות לערב חוב חדש עם קיים.

בית המשפט דוחה טענתו זו, וקובע כי הוסבר לנתבע בצורה ברורה כי ההלוואה השנייה נועדה לסגירת חוב קיים (חובה בחשבון) ולתשלום לימודים (חוב חדש), ולכן אין בעיה בחובת הגילוי של הבנק כלפי הנתבע.

 

טענת ההוצאות

כאמור התקבלה בקשתו של הנתבע להתנגד להוצאות שהושתו עליו. בית המשפט קובע כי כפועל יוצא מכך שהנתבע פטור מהלוואה הראשונה, אז מקל וחומר הוא פטור גם מתשלום ההוצאות. באשר להלוואה השנייה , קובע בית המשפט, כי הבנק לא הביא ראיות התומכות בהוצאות שהוציא בהליך המשפטיים כנגד הערב, ולכן מקבל בית המשפט את ההתנגדות גם בטענה זו.

לבסוף, קובע בית המשפט כי הנתבע צריך להחזיר את ההלוואה השניה בסך 17,099 בתוספת ריבית והצמדה.               

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן