שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

חובת הבנק והלקוח בעת כיבוד שיקים מזויפים

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   19.02.2015

חובת הבנק והלקוח בעת כיבוד שיקים מזויפים

במקרה דנן עמדה לפתחו של בית המשפט השאלה, אילו חובות מוטלות על הבנק ועל הלקוח בעת כיבוד שיקים שחתימתם זויפה. בית המשפט עומד על החובות החלות על הצדדים הנובעות מיחסי הנאמנות והאמון החלות על מערכת היחסים המיוחדת בין הבנק ללקוח.

 

תא"מ 47260-07 בנק הבינלאומי סניף חולון תעשיה נ' אדי רול בע"מ ואח'

1.       במרכז הדיון עמדה חברה שנתבעה על ידי הבנק הבינלאומי לכיסוי חוב בחשבון שעמד על סך 15 אלף ₪, בנוסף הגישה החברה תביעה שכנגד בטענה כי הבנק כיבד שיקים שזויפה על גביהם החתימה, ואף החזיר שקים תקינים ללא סיבה.

2.       החברה שכרה את שירותיו של אדם שהציג עצמו כמומחה לחברות, אשר ברבות הימים התברר כנוכל אשר ריצה אף עונש מאסר בשל מעילות שביצע לחברות. החברה טענה כי הנוכל (אמיר אפרתי שמו), זייף שיקים ולקח הכספים לעצמו, טענת החברה היא שהבנק התרשל בעת כיבוד השיקים המזויפים.

3.       הבנק מנגד טען כי השיקים נראו תקינים והחתימה לא נראתה שונה במידה רבה מהחתימה המקורית. לטענת הבנק במידה והשיקים נראים לו תקינים מבחינה חזותית אין הוא מחויב לבצע חקירה גרפולוגית באשר לטיב החתימה ותוכנה.

4.       בית המשפט קבע שהשיקים יעברו לבחינת מומחה לכתב יד שיתן את חוות דעתו באשר לזיוף השיקים. המומחה מטעם בית המשפט לא יכל לקבוע בצורה נחרצת מי חתם על השיקים, ובכלל חוות דעתו שהוגשה לבית המשפט הייתה לקונית וחסרה ולא התייחסה לדרך בחינת השיקים ולמתודולוגיה האופפת אותה.

5.       החברה הגישה חוו"ד גרפולוגי מטעמה שמציג כי השיקים זויפו, ואילו הבנק נמנע מלהגיש חוות דעתו מטעמו. בית המשפט קבע, כי נראה כי השיקים אמנם זויפו, ולאחר קביעתו זו, עבר בית המשפט לבחון האם החתימות המזויפות דומות לחתימות האותנטיות, בהתאם לטענת הבנק.

זיוף שיקים

6.       חיובו של חשבון הלקוח על יסוד שיק מזוייף, מקים ללקוח עילה לכאורה כנגד הבנק. בנק אשר חייב חשבון הלקוח על אף העדר הוראה של הלקוח לעשות כן, אמור לשאת בנזק שנגרם ללקוח. עם זאת מערכת היחסים בין הבנק ללקוח מצמחיה עילות נוספות.

7.       העילה הראשונה היא העילה החוזית , מכוח היחסים החוזיים בין הלקוח לבנק,אם זויף שיק הבנק אינו ראשי לחייב את הלקוח על סכום השיק, במקביל גם ללקוח קיימות חובות בצומחות מכוח העילה החוזית, כך לדוגמא, מחויב הלקוח לנקוט באמצעי זהירות מתאימים והחובה לבדוק את החיובים השונים בחשבונו ולהתריע כאשר חיוב מסוים נראה כבלתי הולם את הוראות הלקוח. הפרת חוזה זו מטעם הלקוח ומטעם הבנק, יכולה ותביא לנשיאה באחריות על המפר.

8.       מעבר לכך, קיימת גם עילה נזיקית בין הלקוח לבנק. הלקוח חב בחובת זהירות כלפי הבנק ועשוי לשאת בתוצאותיו של זיוף שיק אם התרשל ובכך נגרם נזק לבנק. הטלת אחריות או יצירת השתק יתכנו גם מכוח אשם תורם . כך שהלקוח לא יוכל לתבוע את הבנק בגין כיבוד השיק המזויף. בעניין זה יצויין כי בפסיקה קיימת מגמה להרחיב את האחריות המוטלת הבנקים ולהתסייג מהכרה במניעות או השתק.

הלקוח מצפה כי הבנק יבצע בדיקת החתימה בשיק וישווה אותה לדוגמת החתימה שהלקוח מנפק בעת פתיחת החשבון, וזאת בטרם יכבד שיק מסויים.

 

9.       "מטרת ביצוע בדיקה השוואתית בין החתימות המופיעות על גבי שיקים לבין דוגמת החתימה שנמסרה לבנק היא ברורה ואין צורך להכביר מילים אודות חשיבותה. אין חולק כי מדובר בשירות שהבנק אמור לספק ללקוחותיו, שירות שהלקוחות מצפים לקבלו ומסתמכים על קיומו. דוגמת החתימה של הלקוח לא נמסרת לבנק ללא תכלית כי אם לצורך עשיית שימוש בה ולשם השוואתה אל מול חתימות אחרות המתיימרות להיות חתימת הלקוח" ( ת.א. (מרכז) 10629-02-10 זנוה (1984) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 23; להלן – עניין זנוה).

עם זאת נקבע בפסיקה, כי השוואת החתימות בין הדוגמא לבין החתימה על השיק לא צריכה להיות ברמה של בדיקה גרפולוגית.

במקרה דנן, אחת מפקידות הבנק העידה בחקירתה כי החתימות על השיקים היו שונות מדוגמת החתימות שהיא מכירה של החברה. כך העידה גם סגנית מנהל הסניף בחקירתה. יתרה מכך, הוסיפו העדים מטעם הבנק, כי הנוהל במקרה בו קיים חוסר בחתימה או חתימה שאינה ברורה, שולחים ללקוח פקס עם צילום השיק והוא מחזיר פקס אשר מאשר בחתימתו כי השיק הוא תקין ויש לכבדו. ברם במקרה דנן לא הציג הבנק פקס המעיד על נוהל זה במקרה דנן.

ממכלול הנסיבות לעיל קבע בית המשפט כי הבנק התרשל בתפקידו בבדיקת השיקים ולא נהג במיומנות הראויה והנדרשת מבנק סביר, אחרת היה רואה כי החתימות על גבי חלק מהשיקים שונות מהחתימות הידועות לבנק, ואף הגדיל לעשות וכיבד שיק ללא חתימה כלל!!!

בנוסף קבע בית המשפט כי התרשלות הבנק היא שהביא לנזק של החברה, ומכאן שאלמלא מחדלו של הבנק לבדוק ולהשוות את החתימות באופן סביר, לא היה נגרם הנזק לחברה. על כן לטעמו של בית המשפט, קיים נזק סיבתי בין התנהלות הבנק לבין הנזק, והתנהלות הבנק יכולה להוות סיבה עיקרית לקרות הנזק. עם זאת קובע ביהמ"ש כי יש לבדוק את התנהלות החברה.

בנק טען כי החברה לא בדקה את החיובים בחשבון, ואילו עשתה כן הייתה יכולה להתריע ולמנוע את קרות הנזק.

בית המשפט קבע כי גם ללקוח יש אחריות כלפי הבנק, כי החברה היהתה יכולה לעלות על המעילה עוד באותו היום.

נקבע בעניין זה בעבר:

"אמצעי הזהירות היחידי אשר היה בגזרת האחריות של הבנק, אשר נקיטתו עשויה הייתה למנוע את המעילה או להביא לאיתורה בשלב מוקדם מהמועד שבו התגלתה, הוא בדיקת החתימות על גבי השיקים.

בניגוד לאמצעי הזהירות שלטענת הבנק היה על החברה לנקוט, הנוגעים לשלבים שונים ברצף מעשי התרמית עליהם הושתתה המעילה, בדיקת החתימות, המצויה באחריות הבנק, משולה למשוכה לצליחת השלב האחרון בתהליך המעילה – כיבוד השיק וחיוב חשבונה של החברה על פי האמור בו. מכאן חשיבותה היתרה של בדיקה זו – הפעלתה בהצלחה הייתה שוללת את צליחת כל נקודות הבקרה האחרות שעשויות היו למנוע או להביא לגילוי המעילה.

מן האמור עולה כי אמנם, אפשר שהתרשלות הבנק לא היוותה את הגורם היחידי שתרם להתקיימות התנאים שאפשרו את ביצוע המעילה; אולם, נוכח הקביעה לפיה ניתן היה לגלות את זיוף החתימות באמצעים שהיה על הבנק להפעיל, מתחייבת המסקנה כי אלמלא הימנעות הבנק מבדיקת החתימות, ולו באמצעים בהם התחייב (כלפי התובעת) לנקוט ואשר עוגנו בנהליו הפנימיים – לא היה מתאפשר ביצוע המעילה" (עניין אל שרד).

 

באשר לעילה החוזית, הרי שיחסי בנק-לקוח מושתתים על הוראות ההסכם אשר נחתם בעת פתיחת החשבון. בנוסף לכך, מתווספות להוראות ההסכם חובות נגזרות מדיני החוזים כגון חובת תו"ל. על פי הפסיקה, ביחסי בנק-לקוח מוטלות על הבנק חובות מוגברות ובהן חובת הזהירות וחובת אמון:

 

 

"מערכת היחסים שבין לקוח ... לבין בנק היא מערכת יחסים מיוחדת, הנובעת מהאמון שרוחש הציבור הרחב כלפי מוסד זה. הבנק ופקידי הבנק נתפסים בעיני הציבור כסמכות מקצועית, בין היתר בשל כך שברשות הבנק לא אחת מידע אשר אינו נגיש לציבור הרחב; הבנק כמוסד כספי הוא גם בעל כישורים מיוחדים ואמצעים טכניים שאינם נחלתו של הפרט... מאחר שהפרט רוחש במקרים רבים אמון מיוחד לבנק, מאמין בכישוריו ובאמצעיו הטכניים ורואה בו גוף מעין-ציבורי, נוטה הוא לעיתים שלא לנקוט אמצעי זהירות מצדו להקדים נזק אפשרי ...

 

מכוח מערכת יחסים מיוחדת זו מוטלות על הבנק חובות מיוחדות שאינן מוטלות על צדדים לחוזה רגיל" ( ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ ואח' נ' צבאח ואח', פ"ד מח (2) 573, 585).

 

הקביעות לעיל מהוות בסיס למסקנה כי הבנק הפר את חובותיו החוזיות כלפי הלקוח, ואף הפר הבנק את חובת הזהירות וחובת האמון המוטלות עליו ביחסיו עם הלקוח (החברה).

לאחר קביעה זו, טען הבנק כי יש לחייב את החברה באשם תורם של 100% בשל חוסר הבקרה שהפגינו בעת חלוקת השיקים וכיבודם.

מכל מקום בית המשפט פסק כי הבנק צריך להשיב ללקוח (החברה) מחצית מסכום השיקים שנפרעו.

 

 

 

 

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן