שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

זכות החיסיון בחשבון הבנק אינה מוחלטת, בייחוד בחשבון משותף

מאת: משרד עו"ד- גלעד נרקיס   |   05.02.2015

זכות החיסיון בחשבון הבנק אינה מוחלטת, בייחוד בחשבון משותף

לפתחו של בית המשפט עמדה סוגיית הפרטיות שבניהול חשבון במוסד בנקאי. בפרשה דנן, הגישה אלמנתו של בעל חשבון שנפתח במשותפ בינהם, כי אל לבית המשפט לקבוע כי מנהל העזבון של בעלה המנוח, ראשיים לקבל מידע ונתונים על חשבון הבנק.

 

רמ"ש 3507-11-14 ר.ע. נ' עוה"ד צבי אפרת וראבון בכר- מנהלי עזבון זמניים (פורסם בנבו 18.1.15)

בני זוג פתחו חשבון משותף בבנק הפועלים, אשר במסמכי פתיחת החשבון נכלל סעיף אריכותימים. לימים הלך לעולמו בעלה של המבקשת, ובית המשפט מינה את המשיבים בתיק כמנהלי העיזבון.בעבור זמן, פנו המנהלים הזמניים לבית המשפט בבקשה "למתן הוראוצת" שבמסגרתה עתרו, בין השאר, כי בית המשפט יתן צו המורה לבנק הפועלים למסור לידהם מסמכים הקשורים בחשבון, לרבות מסמכי פתיחת החשבון ופירוט התנועות בחשבון עד בסמוך לאחר פטירת המנוח. כלל המבקשים הסכימו או לא התנגדו לבקשה, אך אלמנת המנוח סרבה ועתרה לבית המשפט.

במהלך הדיון בבית המשפט קמא בעניין, ניאותו מנהלי העזבון לצמצם את בקשתם, ודרשו לקבל רק דפי חשבון מינואר 2010 ועד לפטירת המנוח, ובסופו של הדיון נעתר בית המשפט לבקשה, תוך שהוא קובע את המנגנון הבא לשמירת הפרטיות של המבקשת: בית המשפט קבע כי נוכח העובדה כי המנוח עשה שימוש בחשבון הבנק גם לעסקיו הכלכליים, ראוי לאפשר למנהלי העזבון לבחון את הנתונים, אך קבע כי יעשו זאת על ידי שימוש ברו"ח אשר יקבל לידיו את דפי הבנק, ייפגש עם המבקשת ויחדיו ימחקו את שורות הפעולות והנתונים שאינם קשורים לפעילותו העסקית של המנוח בחשבון, ורק לאחר מכן יועברו דפי החשבון למנהלי העזבון. עוד קבע בית המשפט, כי על רו"ח לחתום על התחייבות לפרטיות ורק לאחר חתימתו יועברו דפי החשבון לעיונו.

המבקשת סרבה למנגנון זה, ולכן הגישה את ערעורה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים. המבקשת מבססת את התנגדותה בשלושה אדנים: השניים הראשונים הינן טענות פרוצדוראליות, ואילו הטענה השלישית היא על בסיס העובדה כי מסמכי הבנק חוסים תחת הגנת הפרטיות, ובקשת הסרת הפרטיות אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון.

באשר לסוגיית הפרטיות קבע בית המשפט שלושה קביעות משמעותיות: האחת, כי חיסיון הבנקאי הוא אומנם חיסיון חשוב אך אינו מוחלט (הלכת סקולר). שנית, קבע בית המשפט כי המסמכים הבנקאיים התבקשו מצד להליך, החשבון היה משותף ורשום על שמו ועל צד אחר שנפטר, וכשם שאין מחלוקת כי בחייו היה זכאי הצד שנפטר למסמכי החשבון, כך גם במידה והוא נפטר ומנהלי העזבון נכנסו בנעליו. בנוסף קבע בית המשפט, כי צד שמחזיק בחשבון משותף, מטבע הדברים אינו בעל ציפייה לפרטיות מוחלטת, לא כלפי השותף  לחשבון ולא כלפי מי שנכנס בנעליו מכוח בית המשפט (צו כינוס, מנהל עזבון וכדומה). שלישית קובע בית המשפט, כי בית המשפט קמא היה ער לפגיעה בפרטיות של המבקשת ולא התעלם ממנה כלל, והחלטתו היא תוצאה של איזונים בין הזכות לפרטיות ובין הצורך לאפשר למנהלי העזבון לבצע את עבודתם.

בשל אותם טיעונים דחה את בית המשפט את העתירה וקבע כי על בנק הפועלים להעביר המסמכים למנהלי העזבון על ידי המנגון שקבע בית המשפט קמא.

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן