שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט קובע כי לא כל עסקת ניכיון היא עסקת הלוואה, ולכן לא כל עסקה כזו חוסה תחת חוק ההסדרה.

מאת: משרד עורכי דין- גלעד נרקיס   |   21.01.2015

בית המשפט קובע כי לא כל עסקת ניכיון היא עסקת הלוואה, ולכן לא כל עסקה כזו חוסה תחת חוק ההסדרה.

בפרשה דנן, בית המשפט בחן האם שיק שנוכה וחולל מקנה את ההגנות שבחוק הלוואות חוץ בנקאיות, וקובע כי כל מקרה יבחן לגופו ואין לקבוע מסמרות בעניין. בנוסף בוחן ביהמ"ש האם חוק ההסדרה חוסה תחתיו גם צדדים שלישיים, וקובע שלא כך הדבר.

 

תא"מ 14823-03-13 א.ס אילון ייעוץ ושירותים פיננסים בע"מ נ' כהן (פורסם בנבו 12.1.2015)

 

בפרשה דנן עמדה לפתחו של בית המשפט שיק שניתן לספק כנגד סחורה, השיק ניתן כסחיר, והועבר לניכיון שיקים אצל התובעת. בשל העובדה כי הסחורה לא סופקה לנתבע, ביטל האחרון את השיק, והשיק חולל.

בפני בית המשפט עמדו שתי שאלות עקרוניות: האחת, הינה האם עסקת ניכון הינה עסקת הלוואה אשר חלים עליה הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן:חוק ההסדרה), והשנייה, האם במקרה שמדובר בהלוואה שחוק ההסדרה חל עליה, יכול גם הנתבע שאיננו צד ישיר לעסקת ההלוואה לזכות להגנות המוקנות ללוה מכוח חוק ההסדרה.

עובדות פסק הדין

בין הנתבע לבין חברת שפיר נכרת הסכם לאספקת מתקנים לטיהור מים, וכשנה לאחר מכן הוגדל ההסכם פי שניים- זאת למרות שההסכם הראשוני לא קויים. לצורך הבטחת ההזמנה מסר הנתבע 25 המחאות מעותדות על סך של 35 אלף ₪ כל אחת. אין חולק כי מתקני המים לא סופקו. השיקים שניתנו נמסרו לניכיון, בין היתר לתובעת. בטרם ניכתה התובעת את השיק, פנתה לנתבע  טלפונית, על מנת לוודא כי השיק תקין וחוקי ומייצג עסקה מסחרית לגיטימית, ונענה בחיוב. לאחר זמן מה, ביטל הנתבע את השיק ולכן הוגשה התביעה כנגדו כעת.

כעת פנה בית המשפט לבחון את השאלה הראשונה שמונחת לפניו, והיא האם עסקת הניכיון הינה הלוואה חוץ בנקאית אם לאו.

אכן במשך תקופה ארוכה עמדת בית המשפט הייתה לראות בעסקת ניכיון כעסקת הלוואה אשר חלים עליה הכללים שבחוק ההסדרה, ברם בית המשפט בהסתמכו על פסיקה עדכנית (2014), קבע כי לא ניתן לקבוע כי עסקת ניכיון היא, מניה וביה, עסקת הלוואה, וכי יש לבחון את נסיבותיה הפרטניות של העסקה הנדונה. בית המשפט הציב על ציר דמיוני שתי עסקאות אשר כל אחת מחייבת התייחסות שונה, מצד אחד של הספקטרום מונחת עסקה ניכיון שהיא למעשה הלוואה. בה למעשה השיקים שנמסרים לניכיון, הם שיקים של מבצע הניכיון עצמו. כך כאשר פלוני מושך שיקים המשוכים על חשבונו ובחתימתו לידי גורם כלשהו, ומקבל תמורה לכסף, סבור בית המשפט שנכון יהיה לראות בעסקה זו כעסקת הלוואה ולא עסקת ניכון.מהצד השני של אותו הציר מקבע בית המשפט עסקה מכר- כאשר השיק הוא המוצר שעובר כממכר לסוחר, והמלווה למעשה קונה את השיק. במצב הדברים הזה, אינו כוסה תחת חוק ההסדרה ואינו מקנה לצד שנפגע לפנות לעזרת החוק וההגנות הקבועות בו.

במקרה דנן, התובעת הגישה את תביעתה לא רק כנגד הנתבע (מוסר השיק), אלא גם כנגד מסב השיק לידיה (ע"ע שפיר). היותה של עסקה פלונית עסקת מכר אינה שוללת את זכותו של הקונה לחוזר אל המוכר, בין אם על ידי ביטול העסקה ובין אם על ידי אכיפתה. על כן ניתן לראות בחילול השיק משום פגם או אי התאמה בממכר, כמשמעותה בחוק המכר, המאפשר לקונה (המלווה החוץ בנקאי), לשוב להיפרע מהמוכר, קל וחומר במצב של כשלון תמורה כמו במקרה דנן. כעת פונה בית המשפט לבחון האם מאפייניה הפרטניים של העסקה דנן, הופכים אותה לכדי עסקת הלוואה על פי חוק ההסדרה?

המאפיינים של העסקה דנן הינם, ששפיר מסרה את השיק וקיבלה תמורתו שני שיקים לאותו יום ביצוע, מעבר לכך ניכתה התובעת סך של 3700 ₪ בגין הפער של 72 יום בין מועד הסיחור למועד פירעון. מאפיינים אלו קרובים יותר לעסקת מכר מאשר לעסקת הלוואה: התשלום נעשה במעמד מסירת השיק, כך ששפיר ידע בוודאות מהו סכום העמלה שניכתה התובעת בשל העסקה. על כן סבור בית המשפט, כי אינו חל בעניין זה הרציונאל שהחנה את המחוקק לחוקק את חוק ההסדרה, שנועד למנוע מצב בו המלווה מנצל את מצוקת הלווה שאינו בעל מיקוח.

מן הטעמים הללו סבר בית המשפט כי לא מדובר בעסקת הלוואה אלא עסקת ניכיון,  ולכן לא חלים עליה הוראות חוק ההסדרה.

לאחר קיבעתו זו, פונה בית המשפט לשאלה השנייה שעומדת לפניו, והיא האם חוק ההסדרה חל על צד שלישי? יוער, כי בית המשפט פונה לעסוק בשאלה זו מעבר לצורך, הואיל ובקביעתו קדם, נאמר כי לא מדובר בעסקת הלוואה, אך בשל השאלה העקרונית שעמדה בפני בית המשפט, בוחר הוא לדון בה באריכות גם מעבר לצורך.

בית המשפט קבע כי חוק ההסדרה הוא מפורט וברור, ובשל העובדה כי הוא מתערב בחופש החוזים, אומנם בצורה מידתית ולצורך ראוי, אין זה ראוי להוסיף עליו הוראות שהמחוקק אינו מצא לנכון לקבוע בו. סעיף 11 בחוק ההסדרה קובע בצורה ברורה כיצד יש לפעול במצב של הליכי הוצל"פ של שטרות שמקורם בהלוואה חוץ בנקאית. בית המשפט קובע כי במקום זה המחוקק בחר להרחיב את תחולתו גם לצדדים שלישיים, אך לדעת בית המשפט אין מקום להרחיב את תחולת החוק כך שיחול גם על צד ג' אשר שיק שלו מצא את דרכו לידי המלווה כחלק מעסקת הלוואה, ובוודאי שלא כחלק מעסקת ניכיון.

בית המשפט קובע, כי מבחינת מושך השיק – הוא הצד השלישי- אין כל רלוונטיות  לעצם קיומה של הלוואה, והסיכון שהוא נוטל על עצמו אינה משתנה בין שהשיק נמסר לניכיון, מסוחר לנותן הלוואות חוץ בנקאיות, או מסוחר לידי צד ג' אחר כלשהו. כל  שהוא חב הוא סכום השיק שרשום, הא ותו לו.

מעבר לכך, קובע בית המשפט כי מושך השיק אינו ערב להלוואה החוץ בנקאית, כפי שנטען לא אחת במקרים מעין אלו. בית המשפט קובע כי מושך השיק אינו יכול להיתבע לפרוע את ההלוואה, ואינו כפוך לתנאיה. חבותו עולה כדי השיק שעליו חתם בלבד.

מכאן עובר בית המשפט לדון בפרשה במישור השטרי, וקובע כי בהתאם לסעיף 28א' לפקודה אין חולק כי התובעת אוחזת כשורה בשיק, וכל שיש לבחון היא חובת תו"ל הקבועה בסעיף 28א'2 לפקודה. בית המשפט דוחה טענת חוסר תו"ל על ידי בחינת תמליל השיחה שהוצגה בפניו, שנעשתה על ידי התובעת לנתבע בטרם נוכה השיק, וקובע בית המשפט כי חובת תו"ל מולאה על ידי התובעת.

בסיכומו של דבר, מקבל בית המשפט את התביעה וקובע הוצאות משפט מופחתות בשל היות הסוגיות עקרוניות.

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן