שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

ערב הופטר מתשלום הוצאות משפט שניהל הבנק כנגד החייב בשל כשלי הבנק

מאת: משרד עו"ד - גלעד נרקיס   |   15.01.2015

ערב הופטר מתשלום הוצאות משפט שניהל הבנק כנגד החייב בשל כשלי הבנק

תביעת בנק כנגד ערב התקבלה חלקית, אך בשל כשלי הבנק בחובת היידוע קבע בית המשפט כי הערב פטור מתשלום הוצאות המשפט שניהל הבנק כנגד החייב העיקרי למרות הוראות החוק.

תאק (עפ') 1233-06-08 בנק הפועלים בע"מ נ' דניאל רפאל כפיר (פורסם בנבו 5.1.15)

בפרשה שלפננו תבע הבנק ערב שחתם כתב ערבות להחזרת הלוואה שלקח החייב העיקרי ולמרות פנייה להליכים מבצעיים בהוצל"פ נותר חוב כנגד הלווה העיקרי, וכעת הבנק דורש את תשלום החוב על ידי הערב. בית המשפט קיבל חלקית את תביעת הבנק, וקבע כי הערב אינו חב בתשלום הוצאות המשפט כנגד החייב, הואיל והבנק לא עמד בחובת היידוע.

 

בפני בית המשפט עומדת 5 שאלות:

1.       האם הבנק עמד בחובת הגילוי כלפי הערב בטרם חתם האחרון על כתב הערבות

2.       האם קיים הבנק את חובת היידוע בדבר אי עמידה הלווה בהסכם ההלוואה.

3.       האם מוצו ההליכים כנגד החייב העיקרי, שמאפשר לפנות ולדרוש מהערב את יתרת החוב?

4.       האם הובטח לערב הפטר?

5.       האם יש מקום לחייב את הנתבע (הערב) בהוצאות משפטיות הכרוכות בניהול ההליך נגד החייב העיקרי?

הנתבע טוען כי נפלו פגמים למכביר בהתנהלות הבנק. הנתבע מציין כי הבנק לא יידע אותו באשר למצבו הכלכלי הרעוע של החייב בטרם החתימו על כתב הערבות, כמו כן, מציין הנתבע כי הבנק לא עמד בחובת היידוע כאשר התברר לו שהחייב העיקרי אינו עומד בהחזיר ההלוואה. בית המשפט קובע, כי אומנם נפלו פגמים בהתנהלות הבנק, אך לא עסקינן בפגמים מהותיים אשר יש בכוחם להביא להפטר מלא של החייב.

בית המשפט בחן האם הבנק עמד בחובת הגילוי כלפי הערב, ובוחן בצורה מפורטת את המסגרת הנורמטיבית שחלה בעיננו. בית המשפט עומד על חובת הגילוי לערב כפי שהיא קבועה בחוק הערבות, שמחייב הבנק לגלות לערב לפני כרתית החוזה בינהם, את הפרטים שנקבעו בחוזה בינו לבין החייב. בין השאר חייב הנושה לגלות לערב האם מדובר בחוב קיים או חיוב המחליף חוב קיים. נוסף על כן, מוטלת על הבנק החובה ליידע את הערב טרם החתימה על מצבו הכלכלי של החייב (ככל שידוע לו), ובתוך כך לגלות בפני הערב את מצב החשבון של החייב העיקרי. כמו כן, חובת תום הלב ושמירה על האנטרס של הלקוח מחייבת את הבנק בכל פעולה, ולכן חייב הבנק לגלות לערב כל גורם סיכון המצוי בידיו ובכלל זה היותו של החשבון ביתרת חובה. יש לציין כי חובת הגילוי שלה הבנק על מצב החייב, אינה מוחלטת, ובמקום בו הערב יודע את המצב לאשורה ללא עזרת הבנק, לא תעמוד לו הפגם בחובת הגילוי, ולא יוכל לקבל את ההפטר על בסיס הפרת חובת הגילוי. במקרה דנן, הערב הינו עו"ד במקצועו אשר בקיא מעבר לסביר בדיני הבנקאות, ואף ייצג בנקים בתביעות כנגד לקוחות. בנוסף החייב העיקרי עבד כעו"ד שכיר במשרדו של הערב, ולכן סביר וידע הערב את מצבו הכלכלי של החייב, גם ללא עזרת הבנק. כמו כן, קבע בית המשפט , כי הלכה פסוקה היא כי " אדם שחותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם על המסמך אות הסמכתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא". והעניין מקבל משנה חשיבות בשעה שהערב הינו עו"ד במקצועו. מכל הסיבות לעיל ונוספות, דחה בית המשפט את טענת פגם הגילוי.

מכאן עבר בית המשפט לבחון את חובת הידוע החלה על הבנק כלפי הערב. סעיף 26 לחוק הערבות קובע כי חלה על הבנק חובה ליידע את הערב כאשר החייב העיקרי אינו עומד בהסכם ההלוואה, וזאת תוך 90 יום מממועד הפרת ההסכם על ידי החייב. כמו כן, במקום בו מעוניין הבנק להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי עליו ליידע את הערב על כך, לאפשר לו אם ברצותו לכך, להכניס בנעלי החייב על פי תנאי ההלוואה המקורית. לוז ההוראה הנ"ל נועדה לאפשר לערב לצמצם ככל שניתן את הנזק שייגרם לו. מחדלו של הבנק באשר לאי עמידה בחובת היידוע יכול ותביא להענקת פטור מלא או חלקי של הערב. בית המשפט קבע כי אומנם כשל הבנק בעמידה בחובתו על משלוח הודעות במועדים שנקבעו בחוק, אך מנגד כשל הנתבע בהוכחת הנזק שנגרם לו עקב כך, ולכן דין הטענה להידחות גם כן.

מכאן עבר בית המשפט וקבע על בסיס העיון בסעיף 27 לחוק הערבות, שקובע כי ניתן לפנו ולדרוש מהערב המוגן, רק בהתקיימות 2 תנאים: 1) ניתן פס"ד כנגד החייב 2) ראש ההוצל"פ הודיע כי ננקטו כלל ההליכים לצורך פירעון מהחייב. הואיל וניתן כנגד החייב העיקרי פס"ד, וכן ראש ההוצל"פ נתן אישור מיצוי הליכים, קובע בית המשפט כי ראשי הבנק לפנות ולהיפרע מהערב.

בנוסף, בית המשפט דן באפשרות הענקת הפטר לערב, על פי סעיף 6 לחוק הערבות. הנתבע מציין כי הבנק הבטיח לו כי יינתן לו הפטר וכי הוא לא ידרש לכסות את חובו של החייב, אך הנתבע לא השכיל להציג ראייה המוכיחה זאת, לדעתו ניתן לו הבטחה להפטר על ידי סגן מנהל הסניף, אשר שררו בינם יחסי אמון. בית המשפט דחה את הטענה הזו גם כן.

בית המשפט עבר לדון בשאלה, האם יש לחייב הערב בהוצאות המשפט שניהל הבנק כנגד החייב העיקרי? בית המשפט קבע כי הואיל והבנק לא שלח לנתבע הודעה כדין אודות אי עמידתו בתשלומי ההלוואה, ובהתאם לסעיף 25ב' לחוק הערבות, הרי שהנתבע אינו חב בתשלום ריבית על החוב החל מן מועד שבו חדל החייב העיקרי לשלם את תשלומי ההלוואה ועד למועד הגשת התביעה.


 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן