שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

שיק שהופקד כנגד שיק חורג, לא הוזרם לחשבון בשל עומס, בית המשפט ביטל החזרת השיק.

מאת: משרד עו"ד גלעד נרקיס   |   08.01.2015

העומס בסניף הבנק מנע הזרמת שיק שמופקד לחשבון, מחדל אשר הביא להחזרת שיק, בית המשפט גרע שיק זה ממנין השיקים המסורבים.

המערער ביקש החזרת 9 שיקים שסורבו, בית המשפט לאחר שבחן את נסיבות החזרת השיקים, קבע כי רק שיק אחד ראוי להיגרע הואיל ובשל עומס בבנק, לא הוזרם הכסף לחשבון, למערער היה יסוד סביר להניח כי השיק יכובד בשל הפקדת שיק כנגד.

 

עש"א 37085-04-13 ח'טיב נ' בנק הפועלים כפר תבור 12549 (פורסם בנבו 14.9.2015)

הפרשה דנן, עוסקת בערעור על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן:"החוק"). אשר במסגרתו עותר המערער להורות על ביטול תשעה שיקים ממנין השיקים שסורבו, המשוכים על חשבונו.

לטענת המערער היה על הבנק לפרוע את השיקים, הואיל והשתכללה בינם הסכם מכללא המאפשר לו לחרוג ממסגרת האשראי ללא החזרת השיקים בטענת א.כ.מ. ובנוסף חלק מהשיקים הוחזרו בטעות, נוכח העובדה כי הייתה יתרה מספקת בעת הצגת השיקים לפירעון, והבנק שלא בזכות ובחוסר תו"ל החזיר השיקים.

הבנק מנגד טוען, כי מסגרת האשראי שהוקצתה למערער עמדה על סך של 20 אלף ₪, לתקופה של 5 שנים, ובהתאם למסמכי פתיחת החשבון עליהם חתם המערער, לבנק סמכות שבשיקול דעת לא לכבד ולסרב לפעולה שתיצור חריגה ממסגרת האשראי בחשבון. כמו כן, טוען הבנק שלא היה מחויב לכבד את השיקים שהוצגו לפירעון הואיל וכיבודם היה גורם לחריגה ממסגרת האשראי בחשבון. נוסף על כן, טוען הבנק כי שלח התראה למערער כאשר חזרו לו חמישה שיקים, וכן נשלחה לו מכתב הגבלת החשבון, לאחר שחזרו לו 11 שיקים, וסך כולל של למעלה מ- 38,000 ₪. לסיום, טוען הבנק כי לא השתכללה כל הסכמה מכללא באשר לכיבוד שיקים למרות החריגה, והמערער נתלה במקרה בודד אחד, בו הסכים הבנק לכבד השיק החורג, לפנים משורת הדין, ורק בשל בקשה מיוחדת של המערער וכנגד התחייבות להפקדת כספים למחרת היום. לדידו של הבנק, אין במקרה בודד אחד להעיד על הכלל, ואין מדובר בשום מקרה בהסכם שהתשכלל בין הצדדים.

בית המשפט, מחלק את הדיון ל4 חלקים. בכל חלק דן בית המשפט בשיקים נפרדים. החלק הראשון של הדיון בוחן בית המשפט את החזרת 5 השיקים הראשונים, וקובע כי אין חולק כי במועד הצגת השיקים לפרעון נעה החריגה בחשבון בין אלפיים לחמשת אלפים ₪, ועל כן סירוב הבנק לכבד את השיקים מוצדק. בנוגע להשתכללות הסכם מכללא, קובע בית המשפט, כי בנסיבות מסויימות בהם הבנק בהתנהגותו, מאפשר ללקוח משיכות מעבר למסגרת האשראי למשך תקופה ממושכת, מבלי להעיר לו או להזהירו, ומבלי להשיב לו את השיק, יכולה להתקבל הטענה כי קיים בין הצדדים הסכם מכללא, אך קבע בית המשפט כי במקרה דנן אי אפשר לגזור מסקנה זו מהתנהגות הבנק. בית המשפט מגיע למסקנה זו, בשל ההיסטוריה בין הלקוח לבנק, אשר האחרון התיר למערער להיות בחריגה בחשבון במקרים ספציפים (שבעה בסה"כ), למשך תקופה קצרה, וגם מקרים אלו הייתה הבטחה על ידי המערער הפקדת בטוחות מיידיות (כספים שהיו עתידים להכנס לחשבון). עוד הוסיף בית המשפט, כי עצם העובדה שהבנק התיר במקרים בודדים חריגה מהאשראי אינה מקימה כלשעצמה חובה חוזית על הבנק להוסיף ולאשר החריגה בעתיד.

מכאן, עבר בית המשפט לדון בשני שיקים נוספים. שני שקים הוצגו לפרעון לאחר פקיעת תוקף מסגרת האשראי המותרת בחשבון. הבנק החזיר את השיקים בטענה כי קיימת חריגה במסגר האשראי. בית המשפט קבע, כי היה על הבנק להחתים את המערער על מסגרת אשראי חדשה  או לכל הפחות להודיע לו כי מסגרת האשראי פגה. בית המשפט יוצק חובה זו מחובות הבנק כלפי לקוחו, שהן חורגות מהחובות הרגילות בין צדדים להסכם, והטיל על הבנק חובת זהירות ונאמנות מוגברת. לבסוף קבע, כי בהתאם להתנהגות הקלוקלת של הבנק, ובהתחשב בכך שהסכם המסגרת פקע רק יומיים לפני הצגת השיקים לפירעון, מניח בית המשפט, כי מסגרת האשראי בעת הצגת השיקים לפרעון עמדה על 20,000 ₪ בדומה למסגרת המאושרת. לכן מניח בית המשפט כי במידה ויפרעו השיקים תחרוג מסגרת האשראי.

מכאן עובר בית המשפט לדון בהחזרת שיק נוסף (שמיני במספר), במועד פירעון השיק, עמדה יתרת הזכות על סך של 100 ₪ בזכות, אך נוכח העובדה כי בוטלה מסגרת האשראי ולא הוקמה חדשה, אילו כיבד הבנק את השיק אזי מסגרת האשראי הייתה עומדת על יתרת חובה של 1,999 ₪. מסיבה זו החזיר הבנק את השיק בטענת א.כ.מ.

המערער הציג לדידו כי הפקיד שיק באותו יום אשר מכסה את החריגה ואף למעלה מכך, אך נוכח העומס בסניף הבנק, ההפקדה נקלטה רק ביום שלמחרת. בית המשפט בהתסמכו על אסמכתא על ההפקדה ביטל את החזרת השיק הנ"ל.

השיק התשיעי שחזר, חזר בשל העובדה כי הבנק קיזז את חלק מכתב הערבות שחתם המערער לבנק, וכפועל יוצא מכך כיבוד השיק היה מביא לחריגה מהמסגרת המאושרת. על כן, בית המשפט קבע כי אין לגרוע את השיק ממנין השיקים המסורבים, בשל חוסר הצורך בהודעה מוקדמת על ידי הבנק בעת קיזוז כתב הערבות ממסגרת העו"ש בחשבון.

מכאן, שהביטל בית המשפט שיק אחד מהתשעה שהתבקשו.

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן