שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

הבנק "סגר" את עסקת המט"ח בניגוד להוראת הסוחר – ויפצה בגין הפסדיו!

מאת: גלעד נרקיס - משרד עורכי דין   |   25.08.2014

הבנק "סגר" את עסקת המט"ח בניגוד להוראת הסוחר – ויפצה בגין הפסדיו!

הבנק לא עדכן את הסטופ-לוס – ויפצה את סוחר המטח על הפסדיו!

סוחר מט"ח קיבל התראה מהבנק כי הוא עומד לחרוג ממסגרת הסיכון בחשבונו, והעביר כספים לחשבון ע"מ להגדיל את סכום הבטוחה שנתן במטרה להמשיך פעילותו. אולם הבנק התרשל, לא פעל כנדרש לאישור הגדלת המסגרת, וכתוצאה מחריגה מהמסגרת שלא הוגדלה העסקה נסגרה ביוזמת הבנק במחיר הפסד. בית המשפט קיבל את תביעת הסוחר בגין ההפסד הישיר שנגרם לו, ובגין אבדן הרווח שהיה צפוי לו אילו לא נסגרה העסקה ע"י הבנק.

 

תא (ת"א) 156684-09 ליאור אברהם נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (14.8.14)

בפרשה זו עסק בית המשפט בתביעתו של סוחר מט"ח בגין עסקאות עתידיות שביצע, אשר נכשלו לטענתו עקב התנהלותו הרשלנית של הבנק.
התובע, בעל נסיון רב במסחר במט"ח, ניהל פעילות של עסקאות עתידיות במט"ח בחשבון כמיזם השקעה לו ולאדם נוסף.

התובע ביצע שתי עסקאות מסוג FORWARD – המהווה התחייבות לעשות עסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות, כאשר המועד, שער החליפין והסכום - מוגדרים מראש. עסקה זו מניבה לסוחר רווח באמצעות עסקה "נוגדת" שהוא מבצע (עסקה זהה ב"כיוונים" הפוכים) בפרק הזמן שבין ביצוע העסקה למימושה; בקיום העסקה הנוגדת העסקה או "הפוזיציה" "נסגרת", ולסוחר נוצר רווח או הפסד מהעסקה בשל הפרשי השערים.

בעסקאות מסוג זה הבנק מגדיר לסוחר-הלקוח מסגרת אשראי כנגד בטחונות כאחוז מסויים מהיקף העסקה על מנת לגדר את הסיכון הכרוך בפעילות זו. כאשר הסוחר חורג ממסגרת זו – רשאי הבנק להורות על סגירת הפוזיציה בכדי למנוע צבירת הפסדים נוספים. בחשבון שבנדון הועמדה בטוחה בסכום של 400,000 ש"ח.
גם בידי הלקוח מצוי כלי המאפשר לו לאת הסיכון שלו עצמו: הוראות
stop loss – המגבילה את ההפסד הצפוי מהעסקאות לסכום שקבע הסוחר – ע"י סגירת הפוזיציה אוטומטית כאשר יחס השערים חוצה רף מסויים לרעתו.

תחילתה של פרשה זו כאשר מנהל צוות עסקאות מט"ח בבנק פנה אל התובע, הודיע לו כי ע"פ תחזיות הבנק הפעילות בחשבון צפויה להסב לו הפסדים החורגים ממסגרת הבטחון, והתרה בפניו כי על מנת שיוכל להמשיך לסחור בחשבון, עליו להגדיל את סכום הבטוחה. התובע השיב למנהל חדר העסקאות באופן חד משמעי כי הוא מעוניין להמשיך בביצוע העסקאות, והתחייב להעביר כספים לחשבון בהקדם האפשרי. התובע העביר באופן מיידי לחשבון סכום נוסף של 40,000$, ואף הגדיל לעשות וביקש מבנו ליצור קשר עם המנהל בכדי לעדכן אותו לגבי ההעברה שביצע התובע – ולוודא כי הוא פועל להגדלת מסגרת האשראי.

על אף שיחת הטלפון שלא השתמעה לשני פנים והסיכום שהושג בה, העברת הכספים המיידית, והווידוא הנוסף באמצעות בנו של התובע – מסגרת האשראי לא הוגדלה – וביום שלמחרת הבנק ביצע סגירה של הפוזיציה ללא הודעה מוקדמת.

התובע טען כנגד סגירת העסקאות על ידי הבנק. לטענתו, על פי הנוהג בעסקאות אלו, וכפי שקרה בעבר אף בחשבונותיו בנסיבות דומות – הבנק אמור ליצור קשר עם הסוחר ולשאול כיצד לנהוג. בהתנהלות מולו - ומעולם לא סגר הבנק עסקה על דעת עצמו.  כמו כן, טען כי הבהיר במפורש לנציג הבנק שהוא מעוניין להמשיך בביצוע העסקה ופעל מיידית להגדלת מסגרת האשראי. עוד טען התובע כי הבנק התרשל בכך שהתנהל בעצלתיים על אף שידע שבעסקאות מסוג זה יש לפעול ביעילות ובמהירות, כי הבנק יכל לצפות שכשלים בירוקרטים-פנימיים שלו עצמו עלולים להביא לסגירת העסקה –  ועל פי כך לפעול למונעם. 

לטענת התובע נגרמו לו נזקים משלושה סוגים: בשל סגירת העסקה במחיר הפסד, גביית עמלות וריבית; בגין הרווח שהתובע היה אמור להפיק אלמלא נסגרו על ידי הבנק; בגין הפסד ריווח מאי-קיומה של עסקה "מתגלגלת" המושתתת על רווחי העסקה הקודמת – פעולה הנהוגה בתחום – ואותה נהג התובע לבצע ברגיל.

מנגד, עיקר טענות הבנק נסובו סביב הטענה כי שיטת ביצוע העסקאות במסגרתה הופעל החשבון היא "שיטת התרחישים" ולפיה אין אפשרות לשינוי מסגרת האשראי בסמכות חדר העסקאות – אלא בסמכות מרכז העסקים, וכי התובע היה מודע לכך.

לטענת התובע – השאלה שעמדה ביסוד התביעה היא האם סוכם כי החשבון יפעל בשיטת התרחישים, והבנק טען מנגד כי השאלה הרלוונטית היא האם ידע התובע בזמן אמת כי אין די בהעברת כספים בכדי להבטיח את הגדלת המסגרת (על רקע הצורך באישור גורם אחר בבנק).

בפסק הדין נקבע כי השאלה המרכזית היא מה הוסכם בעת כריתת ההסכם (לענין שיטת ניהול הפעילות), בעוד השאלה מה ידע צד להסכם בעת פרוץ המשבר היא נדבך המשפיע, בהמשך הדרך, על השאלה מה יכלו הצדדים לעשות באותה נקודת זמן.

לאחר שבחן את תצהירי הצדדים ודן בנסיבות המקרה, קבע בית המשפט כי יש לדחות גרסת הבנק לפיה הוסכם שהחשבון ינוהל בשיטת התרחישים. בהמשך, בחן בית המשפט את השאלה האם התובע ידע שהחשבון מתנהל בשיטת התרחישים חרף העובדה שהדבר לא סוכם איתו; בהקשר זה נקבע כי אמנם התובע ידע כי אין די בהעברת כספים בכדי להגדיל את האשראי וכי נדרש אישור נוסף (מאפיין של שיטת התרחישים) – אולם הוא קיבל את הרושם שאישור כאמור עתיד להתקבל עוד טרם השתכללות סגירת העסקה בשל אי-עמידה במסגרת האשראי.

 יש לציין כי נציגי הבנק – מנהל חדר העסקאות ומנהל קשרי הלקוחות שוחחו ביניהם וניסו לקדם את קבלת האישור, אולם נראה שהעניין "נתקע" אצל מנהל קשרי הלקוחות אשר לא קיבל החלטה בעניין, ולא פעל לאתר גורם בבנק שיכל לעשות כן. כמו כן אף גורם בבנק לא יצר קשר עם התובע בכדי להודיע לו שנדרשת פעולה נוספת בכדי להימנע מסגירת העסקה, וזאת חרף העובדה שנאמר לו שהעניין יטופל ושיצרו עמו קשר. הבנק למעשה לא עשה דבר שעה שהיה עליו, ומצופה ממנו, לפעול בדחיפות לטיפול במשבר. בית המשפט ביקר בחריפות התנהלות זו, וקבע כי היא אינה סבירה, אינה יעילה ואינה מקצועית בנסיבות העניין. עוד הוסיף בית המשפט כי על רקע העובדה שהשיחה בין התובע למנהל חדר העסקאות התקיימה בצהריים, וסגירת העסקאות בשל החריגה ממסגרת האשראי "תפסה" בלילה  - צדק התובע בטענתו לפיה גם על פי שיטת התרחישים הבנק פעל באופן בלתי סביר. לאור האמור, קבע בית המשפט כי הבנק נהג ברשלנות ושלא בהתאם להסכם בינו לבין התובע.

לעניין חישוב הנזקים, קיבל בית המשפט את רוב טענות התובע. בהקשר זה, ראוי לציין במיוחד את הדיון בראש הנזק של הפסד הרווח. התובע העריך את נזקו בשל אובדן הרווח בהתבסס על רווחים שעשה בעסקאות דומות (מטבעות זהים ומועדים זהים), בחשבון אחר שניהל בבנק; לטענתו, לא העסקאות לא היו נסגרות ביוזמת הבנק, היה סוגר בעצמו את העסקה במועד בו סגרת את העסקאות בחשבון האחר – פעולה שהניבה לו רווחים נאים. בית המשפט דחה את טענת הבנק לפיה מדובר ב"חוכמה שבדיעבד", וקבע כי בהתחשב בכך שהתקיימה עסקה זהה מבחינת המטבעות ומבחינת המועד – ניתן ללמוד מהאחת על האחרת, ולקבוע כי אלמלא נסגרו העסקאות בידי הבנק – התובע היה סוגר אותן במועד בו סגר את העסקאות בחשבון האחר (ועושה רווח בשיעור זהה).

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן