שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

הלקוח לווה ו"נעקץ"!!! הבנק נשא באחריות

13.07.2014

הלקוח לווה ו"נעקץ", הבנק נשא באחריות

עא (ת"א) 34379-01-12  דריו טומין נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ - סניף הרצליה פיתוח [פורסם בנבו] (03.07.14)

בית המשפט המחוזי קיבל ערעורו של לקוח בנק: הלקוח לווה כספים מהבנק במסגרת הסדר מימון בתנאים מועדפים שבין הבנק לסוכנות רכב - אולם הלקוח "נעקץ" ע"י הסוכנות. על הבנק הוטלה אחריות חלקית בגין נזקי הלקוח בשל מצג רשלני של עסקת המימון.

בפרשה זו דן בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בו נדחתה טענת המערער כי הבנק-המשיב התרשל כלפיו בעסקת הלוואה לרכישת רכב יוקרה שבוצעה באמצעותו.

מנהל סוכנות רכב פנה בזמנו לבנק, ביקש, וקיבל את הסכמתו לשיתוף פעולה במסגרתו יעניק הבנק ללקוחות הסוכנות תנאי הלוואה משופרים. המערער ביקש לרכוש רכב מהסכונות, ופנה לבנק לקבלת ההלוואה בתנאים המשופרים. בסניף, חתם המערער על אסופת מסמכים הקשורה בביצוע ההלוואת, ובין היתר –על תעודת רישום משכון על הרכב, ועל כתב התחייבות של צד ג' – הסוכנות – הכולל הוראה להעברת מלוא סכום ההלוואה אליה. בסמוך למועד קבלת הרכב הסתבר לתובע כי הוא נפל קורבן לתרגיל עוקץ, וכספי ההלוואה שהועברו ע"י הבנק לסוכנות אבדו. משגילה הבנק בדבר התרמית, העמיד את ההלוואה שלקח התובע לפרעון מלא ומיידי.

פסק הדין שניתן בבית משפט השלום: בית משפט השלום קבע שהתקשרותו של התובע עם הבנק היתה למטרת קבלת הלוואה, ולא לרכישת רכב. נפסק כי לא ניתן לקבוע שהבנק "דחף" את התובע לביצוע העסקה, ובהעדר טענות מוכחות של חוסר תום-לב או רשלנות מצד הבנק, על המערער לעמוד בהתחייבויותיו כלפי הבנק ולהשיב את כספי ההלוואה.

בערעור, שב המערער על טענתו כי הבנק התרשל כלפיו. בכלל זה נטען כי הבנק הפר את הוראות סעיפים 3-5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) – העוסקות באיסור הטעיה ובחובת גילוי נאות. בפרט, טען המערער כי העובדה שהבנק החתימוֹ על מסמך משכון חסר ובלתי-תקף כחלק ממסמכי ההלוואה עליהם חתם במרוכז בבנק מעידה על התנהלות רשלנית של הבנק.

בית המשפט קבע: בחתימתו על עסקת הלוואה לרכישת רכב, בה משועבד הרכב להבטחת ההלוואה, היה רשאי המערער להניח כי מסמכי ההלוואה כוללים גם מסמך תקף לרישום משכון, העומד בדרישות הדין, וזאת חרף העובדה שמדובר ברכב שמוזמן מחו"ל (אשר יש בה בכדי להערים קשיים על יצירת טופס משכון תקף).
בהבאת המסמך בפני הלקוח יש משום מצג, כי הבנק השתכנע שקיים רכב ספציפי, מזוהה כיאות העומד למשכון – הוא הרכב מושא העסקה. בעניין זה – טען הבנק לקיומו של נוהג המאפשר השלמת מסמכי המשכון בשלב מאוחר יותר, לאחר הגעת הרכב לארץ; אולם בית המשפט הדגיש שככל שקיים נוהג כזה, משמעותו היא שמסמכי המשכון אינם תקפים במועד החתימה – ומדובר בפרט מהותי ביותר אשר היה על הבנק לגלותו במפורש במעמד החתימה. משלא עשה כן – הפר הבנק את חובותיו כלפי הלקוח-המערער.

כמו כן, בית המשפט קיבל את טענת המערער כי הבנק התרשל בכך שהחתימו במסגרת החתימה על אסופת מסמכי ההלוואה על טופס מסויים (חיצוני לבנק, שנערך על ידי הסוכנות והתברר כמזוייף), ללא הסבר לגבי מהותו וטיבו, מבלי שיהיה קשור כלל לעסקת הלוואה, וללא בדיקתו. עוד ציין בית המשפט כי עובדת אי-הבאתן של מסקנות וועדת בדיקה שמינה הבנק לבדיקת סוגיית הטופס החיצוני (המצויות בידי הבנק) מנחה כי הן צריכות להזקף לחובתו.

לאור האמור, מצא בית המשפט כי הבנק התרשל בהתנהלותו במסגרת מתן ההלוואה – התרשלות שמקימה לו אחריות לעסקה הכושלת. עם זאת, נקבע כי גם המערער נהג בחוסר זהירות, ועל כן האחריות תתחלק שווה בשווה בינו לבין הבנק. על כן ביטל בית המשפט את פסק דינו של בית משפט השלום, והחזיר את התיק אליו לדיון לשם קביעת גובה הנזק. 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן