שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

הערב הופטר! הבנק לא הוכיח שחתם על כתב הערבות

02.07.2014

הערב הופטר! הבנק לא הוכיח שחתם על כתב הערבות

בית המשפט קבע כי הבנק-התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להראות כי החתימה על כתב הערבות היא חתימתו של הנתבע.

תאק (ת"א) 74113-04  בנק טפחות סניף תל אביב נ' חליל מסארוה [פורסם בנבו] (17.6.14)

בפרשה זו דן בית המשפט בתביעת הבנק כנגד שני נתבעים, 3 ו-5, שחתמו לכאורה כערבים לפרעון הלוואה שנטל נתבע נוסף (להלן – "הנתבע") אשר בעניינו ניתן פסק דין (בדרך של פשרה), כמו גם בעניינם של ערבים נוספים.

טענתו המרכזית של נתבע 3 היתה כי חתימתו זוייפה, וכי מעולם לא ביקר בסניף בו, לטענת הבנק, התייצב למטרת חתימה על כתב הערבות ואימות פרטיו כחותם (סניף שונה מהסניף ממנו נלקחה ההלוואה); כן טען הנתבע שלא חתם על דבר.

עיקר פסק הדין עסק בטענת זיוף החתימה. הן הבנק והן הנתבע הגישו חוות-דעת מומחה מטעמם לעניין החתימה, ומאחר והיו סותרות, מונה מומחה מטעם בית המשפט.

נקבע כדלקמן: ההלכה הפסוקה מורה כי כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, הנטל עובר אל התובע להוכיח כי החתימה ע"ג המסמך היא אכן חתימת ידו של הנתבע. לעניין דרך ההוכחה, נקבע כי "קיימות שלוש דרכים עיקריות שבהן ניתן להוכיח, כי חתימה כלשהי היא חתימתו של פלוני: האחת, באמצעות עדות ישירה... שניה, באמצעות השוואת החתימה .. לחתימה הידועה כאמיתית, והשלישית, ע"י עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת". המשותף לדרכים אלו הוא שהן מבוססות על אלמנטים ראייתיים, חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות החתום עליו. כאשר מתגלעת מחלוקת בעניין מקוריותה של החתימה – אין במסמך עצמו בכדי ללמד מיהו החתום עליו, ולו לכאורה. לאור הלכה זו, פנה בית המשפט לבחון את עדויותיהם ותצהיריהם של בעלי הדין והעדים מטעמם, ואת חוות דעת המומחים.

העדויות שהוצגו בפני בית המשפט היו עדויותיהם של הנתבע, של עובדת הבנק שערכה את מסמכי ההלוואה, של מנהל הבנק בו התבצע אימות החתימה לכאורה, ושל פקיד הבנק מולו חתם לכאורה הנתבע על המסמך בסניף. מעדותה של עורכת המסמך ושל מנהל עלה כי כפי הנראה הנתבע לא חתם על המסמך בפניהם; עדותו של פקיד הבנק תמכה למעשה בגרסת הנתבע ולא בגרסת התובע, משהכחיש כי הוא החתום על המסמך לצד חתימתו-הלכאורית של הנתבע; הנתבע בעדותו דחה מכל וכל את גרסת הבנק לפיה ביקר בסניף וחתם על הערבות. אמנם התובע סבל כפי הנראה מבעיית זכרון בלתי מאובחנת, אולם בית המשפט הדגיש כי גם לו היה קובע כי משקל עדותו נמוך, לא היה בכך בכדי לסייע לבנק, שכן נטל ההוכחה מוטל עליו ולא על הנתבע.

חוות-דעת המומחים שהוצגו: המומחית מטעם הנתבע קבעה כי ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי החתימה על כתב הערבות איננה חתימותו, בעוד המומחה מטעם התובע קבע כי קיימת אפשרות סבירה שהחתימות נשוא המחלוקת אמיתיות. המומחה מטעם בית המשפט קבע כי אכן קיימת סבירות שהחתימות אמיתיות  - אולם בית המשפט קבע כי מסקנה זו אינה ברף העליון בהתאם למדרג הקיים בחוות דעת גרפולוגיות ואין בה לבדה כדי לבסס את טענת הבנק.

בעניין הנתבע 3, הבנק לא הרים את הנטל שהוטל עליו – לא הוכיח כי הנתבע 3 הוא שחתם על כתב הערבות נשוא התביעה, ולא סתר את טענת הנתבע לפיה החתימה אינה חתימתו. על כן דחה בית המשפט את התביעה כנגדו, וחייב את הבנק בהוצאות המשפט.

נתבע נוסף בפרשה, נתבע מס' 5, לא הכחיש את חתימתו על כתב הערבות, ולא העלה כל טענה באשר לתוקף ההסכם. הגנתו התבססה על טענת מצג שווא ביחס למטרת ההלוואה. אולם הנתבע לא עמד בנטל להוכיח טענתו. כמו כן, לא הוכחה טענת הנתבע לפיה יש להפטירו מערבותו מכוח חוק הערבות על רקע מחדל של הבנק בכך שלא רשם משכנתא על הנכס נשוא הסכם ההלוואה – שכן לשון הסכם ההלוואה סותר את טענתו. התביעה כנגדו התקבלה. 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן