שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

הבנק הפר את חובתו ליתן הודעה מוקדמת בטרם העמדת האשראי לפירעון מיידי

מאת: גלעד נרקיס - משרד עורכי דין   |   27.06.2014

           בבואנו לבחון התנהלות בנק אל מול לקוח אחת מהשאלות אשר נשאל, פרט לשאלת הזכות העקרונית להעמיד אשראי לפירעון מיידי, הנה השאלה, כיצד יש לעשות זאת.             רוצה לאמר גם באם לבנק קיימת הזכות לפעול להעמדת האשראי לפירעון מיידי או לצמצומו, מהי הדרך הנכונה וההוגנת לעשות כן. בשאלה זה דן פסק הדין שיובא כעת             אשר נדון לאחרונה בבית המשפט העליון.

הבנק הפר את חובתו ליתן הודעה מוקדמת בטרם העמדת האשראי לפירעון מיידי

האם הבנק הפר חובה מחובותיו באופן שבו העמיד את האשראי לפרעון מיידי; ובפרט – האם חלה עליו חובת הודעה מוקדמת בטרם העמדת האשראי לפרעון, ואם כן, האם עמד בחובתו-זו. 

ע"א  459/13 אלמודן בע"מ נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ, בבית המשפט העליון, על ידי כב' השופטים י' דנציגר , י' עמית, נ' סולברג, ניתן ב   9.4.14. פסק הדין ניתן על ידי כב' השופט סולברג.

המערערת היא חברה פרטית אשר ניהלה את פעילותה בבנק, ובמסגרת זו קיבלה אשראי בסך של 3 מליון דולר לשם מימון עסקיה בשוק ההון כאשר תיק ניירות הערך שלה שימש כבטוחה. בין הצדדים נערך הסכם אשראי שקבע בין היתר כי החברה תשמור על יחס כיסוי של 125% בין שווי תיק ניירות הערך לבין גובה האשראי שהבנק העניק לה. בשנת 2008 ירד יחס הכיסוי מזה שנקבע בהסכם, ובעקבות זאת פנה הבנק אל החברה. 

לאחר הידברות שתוכנה גם הוא היה שנוי במחלוקת, הודיע הבנק על החלטתו להעמיד את האשראי שהעניק לחברה לפרעון, תוך מתן אפשרות לחברה להמשיך ולמכור את ניירות הערך בעצמה, ובלבד שתפרע מדי יום לפחות 2 מיליון ₪ מסך יתרת החובה.

החברה פעלה כפי שהורה לה הבנק ומכרה את תיק ניירות הערך שלה החל מיום 1.7.2008. אחר הדברים האלה נותרה בחשבון החברה יתרת חובה בסך של 67,000$, וזו כוסתה באמצעות הלוואה שהעניק הבנק לחברה. 

החברה הגישה תביעה נגד הבנק, בטענה כי הפר את חובותיו כלפיה וגרם לה לנזק כספי. לשיטתה, הבנק לא היה רשאי להעמיד את האשראי לפרעון מיידי הואיל והחברה העמידה לרשותו מכלול בטחונות; ומכל מקום, הבנק לא העניק לה התראה בת 10 ימים בטרם הפרעון, כפי שהיה עליו לעשות. אילו היה הבנק נותן לחברה התראה מעין זו, היה מר לוי ממשיך במגמת הקניה והמכירה שבה החל, ושווי תיק ניירות הערך היה גדל בסך של 1,010,377$, הוא הנזק שבגינו תבעה החברה את הבנק. 

השאלה המרכזית העומדת להכרעתנו היא האם הבנק הפר חובה מחובותיו באופן שבו העמיד את האשראי לפרעון מיידי; ובפרט – האם חלה עליו חובת הודעה מוקדמת בטרם העמדת האשראי לפרעון, ואם כן, האם עמד בחובתו-זו. 

נפסק כי בנק איננו רשאי להפסיק את האשראי כפי חפצוֹ בלא סיבה מוצדקת, וכי זכותו לביטול אשראי כפופה לחובת תום הלב ולקיום ההסכם בדרך מקובלת (גלעד נרקיס פרקים בדיני בנקאות כרך א' 112-106 (2011) (להלן: נרקיס); פש"ר (ת"א) 1460/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חברת י.מ. מועדון ים כנרת (1989), [פורסם בנבו] עמודים 39-38 (14.2.2007); ה"פ (חי') 32831/96 עיסמי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (9.8.1998); ת"א 803/88 אלקטרו בסיס בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון, [פורסם בנבו] עמוד 3 (14.7.1988)). 

נראה כי מכלול הנסיבות אכן הצדיק את ביטול האשראי. סעיף 6(ג) להסכם מסגרת האשראי איננו מפרט את העילות שבגינן רשאי הבנק להפסיק את האשראי, וכאמור שיקול דעתו הבלעדי של הבנק איננו מספיק בהקשר הזה, אלא נדרש כי תתקיים אחת ההתרחשויות המצדיקות את הפסקת האשראי.

כאמור, הערעור שלפנינו מתמקד באופן העמדת האשראי לפרעון מיידי, ובפרט בסוגיית ההודעה המוקדמת על הפסקת האשראי. בית המשפט קבע כי הייתה לבנק חובה שכזו והוא לא עמד בה.
 
בשים לב לנוסחם של הסעיפים ולפסיקתו של בית משפט זה, אין ניתן לקוראם כפשוטם, אלא כך: את החריג לכלל, המתיר הפסקה מיידית של האשראי, יש לקרוא יחד עם דרישת המיידיות. כלומר, באותה סיבה המצדיקה את הפסקת האשראי צריך להתקיים יסוד של דחיפות, שיצדיק בתורו ביטול מיידי של מסגרת האשראי, ללא מתן הודעה מוקדמת. 

הפרשנות האמורה מתחייבת מקריאת שני תתי-הסעיף כמכלול. תת-הסעיף הראשון קובע כי הבנק רשאי להקטין או להפסיק את האשראי תוך מתן הודעה מוקדמת, אך אינו מציין באילו נסיבות רשאי הבנק לפעול כך. כאמור, בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה, בנק נדרש להצביע על סיבה מוצדקת על מנת להורות על הפסקת אשראי, ואין די בשיקול דעתו הבלעדי. המדרג בין שני תתי-הסעיפים מלמד כי לשם הפסקת האשראי בלא מתן הודעה מוקדמת אין די באותה סיבה מוצדקת, אלא יש להצביע על "דבר מה נוסף". 
אותו "דבר מה נוסף" הוא יסוד המיידיות. הסיבה המוצדקת בגינה הבנק מפסיק את האשראי צריכה לכלול מידה של דחיפות, באופן שמכלול הנסיבות שנוצרו אינו מותיר שהות ליתן הודעה מוקדמת, ויש צורך להורות על הפסקת האשראי באופן מיידי. 

מדרג שכזה בין שני תתי-הסעיפים נדרש גם מפני שאם נאמר שבכל מצב שבו קיימת סיבה מוצדקת להפסיק את האשראי רשאי הבנק לבצע זאת באופן מיידי ללא מתן הודעה מוקדמת, נרוקן מתוכן של ממש את חובת ההודעה המוקדמת. מטרתה של חובה זו מלכתחילה היא ליתן שהות קצרה לחייבים שיש הצדקה להפסיק את האשראי שניתן להם.

גישה שכזו כלפי הסכם האשראי, לפיה יש להעדיף פרשנות המאפשרת ללקוח להתכונן לקראת הפסקת האשראי כאשר לא קיים סיכון מיידי לכספו של הבנק, מתיישבת גם עם חובת הבנק לקיים את ההסכם בתום-לב, עם חובת הזהירות המוטלת על הבנק, ועם חובת האמון הייחודית שהיא מנת חלקו (ריקרדו בן-אוליאל, דיני בנקאות חלק כללי 99-86 (1996); לחובת תום הלב במתן אשראי ראה נרקיס, 112-106).

כידוע, חובת האמון המוטלת על הבנקים הוכרה בפסיקה זה מכבר. יש שהגדירו חובה זו כמחייבת את הבנק להתייחס לאינטרס הלקוח כאינטרס המכריע, ולהעדיפו, גם על פני האינטרס שלו-עצמו (עניין בנק המזרחי, פסקה 12 והאסמכתאות שם; רות פלאטו-שנער ואביבה גבע "חובת האמון הבנקאית - המודל הישראלי" משפט ועסקים יא 393, 409-401 (2010); ראה גם נרקיס, 193-185, 207-196). 

נחזור ונציין בקצרה את השתלשלות העניינים העובדתית למן ההתראה הראשונה שנתן הבנק לחברה ועד להפסקת האשראי, כפי שנקבעה בבית המשפט המחוזי, וניווכח כי אין מדובר בנסיבות המקיימות סיכון מיידי ליכולת גביית האשראי המצדיקות ביטול מיידי של מסגרת האשראי. מאז חודש מרץ 2008 פנה הבנק אל החברה והסב את תשומת ליבה לחריגה ביחס הכיסוי בין האשראי לבין הבטחונות. נושא החריגה לא נפתר, וביום 15.6.2008 נערכה הפגישה הראשונה בין נציגי הבנק לבין מר לוי, במסגרתה התבקש מר לוי להביא להפסקת החריגה. לאחר מכן עלתה האפשרות כי דירת המגורים של מר לוי תשמש כבטוחה נוספת לאשראי. ביום 26.6.2008 הודיע הבנק למר לוי בשיחת טלפון כי החליט להעמיד את האשראי שהעניק לחברה לפרעון מיידי, תוך שאיפשר לה למכור את ניירות הערך בעצמה, בתנאי שתפרע בכל יום לפחות 2 מיליון ₪ מסך יתרת החובה. ביום 1.7.2008 התקיימה פגישה נוספת בין מר לוי לבין נציגי הבנק, במסגרתה נמסרה לו הודעה כתובה המורה על הפסקת האשראי.  

נסיבות אלה אינן מצביעות על סיכון מיידי לגביית האשראי, ומשכך אינן מצדיקות אי-מתן הודעה מוקדמת בטרם הפרעון. ראשית, מצבו של שוק ניירות הערך והסיכון שנשקף בעקבותיו לתיק של החברה הלך ונמשך בכל התקופה הסובבת את מתן ההודעה על הפסקת האשראי, והבנק לא טען כי ארעו נסיבות מיוחדות או כי התקיים סיכון חריג בתכוף להודעה על ביטול מסגרת האשראי, בשונה מזה שהתקיים במהלך כל התקופה. נראה אפוא כי ניתן היה להמתין עשרה ימים לצורך מתן הודעה מוקדמת. ודוק. הזמן שחלף בין ההתראות שנתן הבנק לחברה לבין מועד הפסקת האשראי בפועל מהווה נסיבה מבין כמה נסיבות שיש בהן כדי להצדיק את ביטול מסגרת האשראי כשלעצמה. אולם בהתייחס לאופן העמדת האשראי לפרעון, נסיבה זו פועלת לחובת הבנק בבואו לנמק מדוע התרחש סיכון מיידי באופן שלא היה באפשרותו להעניק לחברה הודעה מוקדמת. לשון אחר, יחס הכיסוי היה נמוך במשך כשלושה חודשים, במהלכם, ככל הנראה, לא היה סיכון מיידי שהצדיק פרעון ללא הודעה מוקדמת, והבנק לא הצביע על נסיבה חדשה שהתרחשה בסוף חודש יוני אשר יצרה סיכון מיידי לגביית האשראי, בשונה מן התקופה שקדמה לה. 
הבנק לא העניק לחברה עשרה ימים על מנת שתוכל להתכונן להפסקת האשראי, אלא דרש ממנה לממש לאלתר את תיק ניירות הערך שלה. אמנם מדובר במימוש הדרגתי, אולם הוא נדרש להיות מיידי, שאם לא כן, הבנק היה מממש את ניירות הערך בעצמו ללא התראה נוספת, כפי שעולה ממכתבו מיום 1.7.2008. במצב דברים זה, אין מדובר ב הודעה מוקדמת. עסקינן בהודעה על פרעון מיידי אשר אינה מקיימת את הרציונאלים העומדים בבסיס הדרישה למתן הודעה מוקדמת, ועל כן לדידי, לא ניתן למנות את 10 הימים הנדרשים מאז ניתנו כל אחת מן ההודעות הללו. 

ההתראות והשיחות שקיים הבנק עם החברה אינן שקולות למתן הודעה מוקדמת בדבר ביטול האשראי – באשר הבנק לא ציין מה תהיה נפקות ההפרה – ועשויות להיות נפקויות רבות: מתיקון ההפרה, עובר להגבלות על החברה, ועד לביטול מסגרת האשראי, ובהתאם גם היערכותו של הלקוח לכל אחת מהן היא שונה; ובאשר הבנק לא קצב זמן לתיקונה. 

על יסוד האמור נקבע כי דין הערעור להתקבל במובן זה שיוחלט כי הבנק לא מילא אחר חובת ההודעה המוקדמת המצויינת בהסכם, תנאי בלעדיו איִן להפסקת מתן האשראי. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך בדיקת נפקותה של הפרה זו של ההסכם, ולבחון את טענות החברה על אודות הנזק שנגרם לה. 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן