שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

שיקים מזוייפים - הבנק התרשל בבדיקת שיקים מזוייפים

23.02.2014

הבנק אחראי לנזקים שנגרמו לחברה כתוצאה מאי-גילוי מעילה מתמשכת, משחייב חשבונה על סמך המחאות מזוייפות שנמשכו במסגרת המעילה תוך התרשלות בבדיקת החתימות עליהן, ותוך הפרת החובות החוזיות החלות עליו.

תא (ת"א) 1293/09 אל שרד בע"מ נ' יובנק בע"מ [פורסם בנבו] (10.02.14)

בעניין זה דן בית המשפט בתביעה כספית של חברה (להלן- "החברה" או "התובעת") כנגד הבנק בו התנהל חשבונה, בגין נזקים במליוני שקלים שנגרמו לה, לכאורה, כתוצאה ממעילה פנימית שהתאפשרה בשל התרשלותו כלפיה.

הפרשה החלה עם גילוי מעילות בהיקפים גדולים, שבוצעו על ידי מנהלת החשבונות של החברה (להלן – "העובדת"), והתגלו מעט לאחר פיטוריה. המעילה התבצעה באמצעות זיוף חתימותיהם של מורשי החתימה בחברה על מספר רב של המחאות, שנמשכו לטובת בני משפחתה של העובדת על פני תקופה של כשנתיים. 

טענתה המרכזית של התובעת היתה כי הבנק התרשל כלפיה בכך שלא גילה את זיוף החתימות על-אף שכלל לא דמו לדוגמת החתימה שבחשבון, והזיוף ניתן היה לגילוי בקלות – מה שהיה מביא לגילוי המעילה בשלב מוקדם ומניעת מרבית הנזק.

הבנק טען מנגד שפעל בהתאם להתחיבויותיו החוזיות, וכפי שבנק סביר היה נוהג בנסיבות העניין, ביחס לפעולות שבוצעו בחשבון התובעת. לגופם של דברים, טען הבנק שכלל לא הוכח שההמחאות זויופו או נמשכו שלא בידיעת התובעת, וגם לו יוכח כי זויפו - הזיוף לא ניתן היה לגילוי בבדיקה סבירה, והחתימות על גבי ההמחאות האמורות דמו דמיון רב לחתימות בדוגמת החתימה. עוד טען הבנק כי למעשה התובעת היא זו שהתרשלה כלפי הבנק בכך שלא בדקה את דפי החשבון שנשלחו אליה מעת לעת. כמו כן, לטענת הבנק – העובדה כי מדובר היה במעילה סדרתית, בהיקפים גדולים ולאורך תקופה, מלמדת שפעולות העובדת נעשו בהרשאה או בידיעה, או לחילופין, כי קיים לתובעת אשם תורם בשיעור של 100%.

בית המשפט קבע: בהסכם ההתקשרות שבין הבנק לחברה, נקבע מנגנון המחלק את האחריות בין הצדדים, במקרה של זיוף חתימה, ומטיל את האחריות על אחד מהם. הקריטריון הבלעדי שקבע המנגנון הוא תוצאת הזיוף – קרי – האם החתימה דומה דמיון סביר לדוגמת החתימה; במידה וקיים דמיון סביר – האחריות היא על הלקוח, בעוד באם לא קיים דמיון סביר, האחריות היא על הבנק. יישום המנגנון המוסכם על מקרה זה חייב הכרעה מקדמית בשתי שאלות עובדתיות: (1) האם מדובר בהוראה מזוייפת; (2) בהנחה וההוראה מזוייפת, האם בין החתימות מתקיים דמיון סביר. השאלה הראשונה נענתה בחיוב, בין היתר, בהתבסס על הרשעת העובדת במעילה (בהליך פלילי). השאלה השניה נענתה בשלילה ונקבע, בהתבסס על העדת מומחים מטעם הצדדים, ועל התרשמותו הישירה של בית-המשפט מהחתימות – כי לא קיים דמיון סביר בין החתימות. קביעות אלו מבססות את אחריותו החוזית של הבנק כלפי החברה.

עם זאת, הצדדים מיקדו את החזית ביניהם בשאלת התנהלותו של כל אחד, והמידה בה התנהלות זו עולה כדי התרשלות שאפשרה את ביצוע המעילה, או כדי הפרת החוזה ביניהם. ראשית צויין כי חיוב חשבונו של לקוח על יסוד המחאה שזוייפה מקים לו טענה בעילה שטרית כנגד הבנק ומכאן, נקודת המוצא היא שהבנק הוא זה שאמור לשאת בנזק בשל החיוב כאמור. ואולם, מלבד העילה השטרית, הקשר בין בנק ללקוח מצמיח עילות נוספות המטילות את נטל החיוב בשל זיוף ההמחאה על צד זה או אחר – העילה החוזית, והעילה הנזיקית. בית המשפט בחן את אחריות הצדדים לחיוב מכוח עילות אלו:

העילה הנזיקית: הלכה היא שהבנק חב בחובת זהירות כלפי הלקוח, אולם הלקוח חב גם הוא בחובת זהירות כלפי הבנק, שבהפרתה, יכול ויחוב בנזקים שנגרמו בשל כך לבנק. כמו כן, ייתכן ותוטל האחריות לנזק על הלקוח בשל אשם תורם. בית המשפט קבע לעניין העילה הנזיקית: הלכה היא שבנק חב בחובת זהירות כלפי לקוחו, וכן רוב-רובו של הנזק אינו שנוי במחלוקת. שאלה מרכזית שעלתה היא האם התרשל הבנק בבדיקת ההמחאות – ועל שאלו זו ענה בית המשפט בחיוב. הבנק פעל בעניין בדיקת החתימות על פי הערכת סיכון (חישובי "עלות תועלת" – העסקת כוח אדם מול מניעת זיופים), והודה הלכה למעשה כי במסגרת שיקוליו, החתימות לא נבדקו כדבעי, והבדיקה נסמכה בעיקרה על זכרונן של פקידות הבנק. התנהלות זו נופלת מרמת המיומנות והזהירות הנדרשות מבנק סביר. אינדיקציה נוספת להתנהלות שאינה סבירה, מצא בית המשפט בעובדה כי הבנק אף חרג מנהליו הפנימיים בעניין בדיקת החתימות. מכאן שהבנק התרשל כלפי החברה בבדיקת ההמחאות. שאלה נוספת שנבחנה במסגרת העילה הנזיקית, היא שאלת קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות הבנק לנזקה של התובעת; בית המשפט קבע כי מתקיים קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי). לאור האמור, נקבע כי גם העילה הנזיקית מבססת את אחריות הבנק לנזקי המעילה.

העילה החוזית: המחאה שזויפה אינה מוחזקת כהוראה לבנק, ואין האחרון רשאי לחייב מכוחה את חשבון הלקוח. עם זאת, העילה החוזית מטילה על הלקוח את החובה לנקוט אמצעי זהירות ולפקח על הנעשה בחשבונו. הפרת חובות אלו עלולה להטיל את האחריות בגין חיוב שנעשה בשל זיוף - על הלקוח. בית המשפט קבע לעניין העילה החוזית: בקביעה כי הבנק התרשל (במסגרת בחינת העילה הנזיקית) יש בכדי ללמד על הפרה מכללא של חובות חוזיות כלליות המוטלות על הבנק כלפי לקוחו – ביניהן החובה לנהל את חשבון הלקוח בזהירות ובקפידה, והחובה שלא לקבל מידי אחרים הוראות לגבי החשבון. בית המשפט דחה את טענת החברה לפיה הבנק מחוייב מכוח ההסכם לבדוק החתימה על כל המחאה והמחאה, ולהשוותה לדוגמת החתימה שמצויה בידיו; בהתייחס לטענה זו נקבע כי התניה בהסכם קובעת אך את אחריות הצדדים במקרה של זיוף, ולא מקימה חיוב אופרטיבי שגרתי. כן דחה בית המשפט את טענת הבנק כי כי בכך שמורשי החתימה נהגו לחתום באופן שונה מדוגמת החתימה,  ניתנה, הלכה למעשה, הסכמתה של התובעת לכך שטופס דוגמאות החתימה לא ישמש כמקור השוואה לבדיקת החתימות.

בהמשך פסק-הדין, התמקד בית המשפט בטענת הבנק כי התובעת חבה באחריות מלאה לנזקה בשל אשם תורם בכך שלא הפעילה אמצעי פיקוח ובקרה למניעת המעילה. כן טען הבנק שהחברה הפרה את החובות המוטלות עליה לבדוק את דפי החשבון ולהסתייג מהם במידת הצורך. התובעת מנגד טענה כי הפעילה מנגנוני בקרה סבירים, אשר נעקפו בשל מורכבותה ותחכומה של המעילה, וכן כי רשלנותו החמורה של הבנק (שנבעה מניהול סיכונים), מנתקת את הקשר הסיבתי בין התרשלותה היא להתקיימות הנזק. לאחר דיון באמצעי הבקרה השונים – אלו שלא בוצעו מחוסר רלוונטיות או מחוסר סבירות, ואלו שבוצעו אך נעקפו – נמצא כי המעילה היתה מתוחכמת למדי, ובקרות סבירות שהפעילה התובעת נעקפו על-ידי העובדת. בית המשפט ביקר את אי התאמתם של אמצעי הבקרה לנקודות התורפה בהתנהלותה החשבונאית של החברה, וכן ציין את אחריות החברה לעשות כן. כן נקבע שהחברה נמנעה באופן בלתי סביר מפיקוח על עבודתה, במישרין ובעקיפין, של העובדת, בהתייחס לאופי פעילותה של החברה.  בית המשפט קבע כי כשלים מהותיים ובלתי סבירים אלו בפיקוחה של החברה על ניהול החשבון ועל העובדת, אשר אפשרו למעילה להתנהל במשך שנתיים – מקימים לחברה אשם תורם. בקביעה כי התרשלות הבנק היוותה סיבה בלעדיה אין להתרחשות הנזק, אין בכדי לבטל את אשמה-התורם של התובעת. לאור האמור, בית המשפט ייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 25% מהנזק. כן נדחו טענות הבנק להשתק ומניעות מהגשת התביעה. 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן