שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט קיבל תביעת לקוח כנגד הבנק, להשבת סכום שחוייב בחשבונו עקב טעות בפרטי השיק

12.12.2013

בית המשפט קיבל תביעת לקוח כנגד הבנק, להשבת סכום שחוייב בחשבונו עקב טעות בפרטי השיק

תא (אש') 58502-07-12 אליק מטטוב נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (21.11.13)

הלקוח משך שיק מחשבונו על סך של 4,600 ש"ח, והבנק חייב את החשבון בסכום של 46,000 ש"ח. מקור הטעות, כך נטען, היה סימון בשדה הספרות שעל השיק, שבטעות זוהה כספרה "0". בשדה ה"סכום במילים", כתב התובע "ארבעת-אלפים ושש מאות" בשפה הרוסית. הלקוח הגיע לסניף הבנק, ומשיחה שניהל עם פקידה דוברת רוסית ומנהל הסניף, עולה כי הבנק, באמצעות נציגיו המוסמכים, הכיר בטענות התובע והסכים לבטל את חיוב השיק בשל השגיאה. ואכן, ביום העסקים העוקב החזיר הבנק את השיק מסיבה טכנית ("סכום השיק שונה מהחיוב") כשתאריך הערך הוא היום בו פנה התובע לבנק לראשונה. בדיון לא התייצב המצהיר מטעם הבנק לעדות, והטענה לא נסתרה. מהשתלשלות עניינים זו למד בית המשפט כי הבנק הכיר למעשה בטענות התובע שהחיוב נעשה בטעות.
ביום העסקים העוקב הבנק חייב את בחשבון את הסכום הנכון – אולם בכך לא נסתיימה הפרשה. במשך מספר ימים ביצע הבנק פעולות חיוב וזיכוי בסכום של 46,000 ש"ח, כשהפעולה האחרונה היא חיוב – קרי, הבנק חייב את הלקוח-התובע ב4,600 ש"ח + 46,000 ש"ח, כאשר הפעולות אינן מנומקות ומופיעות ללא אסמכתאות נדרשות.
הבנק טען שחיוב הלקוח בסכום שגוי נבעה מרשלנות הלקוח (בכך שהקליד במכונה סכום שגוי, והשדה המילולי מולא בשפה הרוסית), וכן נימק דחיית דרישתו של הלקוח לתיקון הפעולה בכך שהאחרון סירב להתלונן כי השיק זוייף, ובקשת הביטול הוגשה בחלוף הימים המאפשרים ביטול לפי הוראות בנק ישראל; על כן, כך הבנק, על התובע להפרע מהנפרע.

בית המשפט דחה את טענות הבנק, בשל כך שלא הציג כל אסמכתא או מקור לזכותו הנטענת לחייב את הלקוח בסכום של 46,000 ש"ח לאחר שהכיר בטעותו, וכיבד את חשבון הלקוח מכוח השיק ב4,600 ש"ח.

כן דחה בית המשפט את עמדת הבנק בקובעו כי משהוכח שנפלה טעות בחיוב החשבון, אין בעובדה שהלקוח נמנע מלגלות את כל העובדות הקשורות בנסיבות משיכת השיק ובעסקת היסוד בינו לבין הנפרע בכדי להצדיק את פעולות הבנק ו\או את דרישותיו. 

בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הבנק הנסמכת על הוראות בנק ישראל, שכן הן עוסקות ביחסים בין הבנקים וכאמור בסעיף 6 להוראות, אין בקביעת מועדי החיוב וזיכוי כדי לקבוע לעניין עילות אחרות שבדין. מדובר בהוראות דיוניות שאינן משפיעות על העילה המהותית. סעיף 8(ב) לפקודת השטרות קובע כי מקום שהסכום שיש לפרעו נאמר גם במילים וגם בספרות, הסכום שהמילים מורות עליו הוא הסכום שיש לפרוע. בהקשר זה דוחה בית המשפט את טענת הנתבע כי מאחר ורוסית אינה שפה רשמית, לא יכל לדעת על אי ההתאמה בין הספרות והמילים. בנסיבות אלו, ולכל הפחות כאשר ישנו ספק, על הבנק לבקש את הבהרת הלקוח או לאתר אדם העובד אצלו ודובר את השפה הרוסית.

הדין המהותי מורה כי בנסיבות אלו, שעה שהוכחה טעות, היה על הנתבע לבטל את הוראת התשלום. על כן לתובע עילת ביטול מהותית, ורצון הנתבע להמנע מעימות מול הבנק הגובה, או מול הנפרע, אינו מקנה לו את הזכות ביחסים בינו לבין לקוחו לכפות על הלקוח את הוראת התשלום אשר הוא מבקש לבטל.
 
במקרה בו פרע בנק שיק למרות הוראת ביטול, הפר את החוזה מול הלקוח ואינו זכאי לחייב את חשבונו, ואם עשה כן, הלקוח זכאי להשבת הסכום שחוייב בטעות.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן