שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

הבנק התרשל בעריכת פוליסת ביטוח חיים למשכנתא

מאת: משרד עוה"ד גלעד נרקיס   |   18.10.2013

הבנק נהג ברשלנות בנסיבות בהן פוליסת ביטוח החיים של הלקוח (שנרכשה במסגרת ביטוח המשכנתא) בוטלה עקב כשלים חוזרים בקליטת טפסי הוראת הקבע, אשר הועברו באמצעות חברת הביטוח לבנק.

 

ת"א (הרצ') 6001-08-08 ריקי סעדיה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (20.08.13).

 

התובעת ובעלה המנוח ביקשו להעביר את ביטוח המשכנתא לחב' הראל ולשם כך חתם המנוח על טפסי הצטרפות באמצעות הוראת קבע. בעוד רכיב ביטוח המבנה בהוראת הקבע נקלט כשורה, התגלה כי רכיב ביטוח החיים לא כובד . בשל כך פנה המנוח להסדיר את הנושא, שוב באמצעות נציג חברת הביטוח, אך הבעיה לא נפתרה. משפנה בשנית להסדיר את הוראת הקבע – הפעם באופן ישיר מול הבנק, גילה כי הפוליסה בוטלה בהעדר תשלומי פרמיה ותשלומי פיגור במשך כחצי שנה. תקופה קצרה לאחר מכן, ביקש המנוח להתקבל מחדש לחיתום אך בקשתו נדחתה בשל אבחנת גידול ממאיר (כתוצאה ממנו נפטר כעבור כ3 שנים). התובעת טוענת שהבנק התרשל בניהול טפסי הוראת הקבע, ומחמת רשלנות זו – בוטלה הפוליסה. התוצאה היא שבעת פטירת המנוח, הוא לא היה מבוטח כלל.

ראשית פנה בית המשפט להכריע במחלוקת עובדתית שעלתה בשאלות הבאות: האם טופס הוראת הקבע של ביטוח החיים הועבר מלכתחילה, יחד עם הטופס של ביטוח המבנה?  (נקבע כי טפסי הוראת הקבע של שני הרכיבים, מבנה וחיים – מאוגדים בטופס אחד שנחתם והועבר כראוי לידי הבנק) ; כמה פעמים הועברו טפסי הוראת הקבע לבנק? (נקבע שלפחות שלוש פעמים, כאשר האחרונה הוגשה לאחר שכבר בוטלה הפוליסה), ובעניין טענת הבנק לפיה המנוח התרשל או הסתיר עובדות רפואיות בחתימה על הצהרת הבריאות  (נדחתה).

בית המשפט קבע: יש לבחון את התנהלות הבנק באספקלריא של חובת האמון וחובת הזהירות כלפי לקוחותיו וכלפי חברת הביטוח. בית המשפט קבע בצטטו מפרשת צבאח, כי הלקוח מאמין בכישורי הבנק ובאמצעים הטכניים העומדים לרשותו, ולפיכך נוטה הוא לעיתים שלא לנקוט באמצעים זהירים כדי להקדים פני נזק אפשריים. קל-וחומר במקרה דנן, בו לבנק קיים אינטרס אישי מובהק לקיום הפוליסה ולתשלום דמי הביטוח. אמנם אין מצופה מהבנק שיעקוב אחר כל הוראות הקבע של כל הפוליסות מדיי חודש, אך מקום שאירעה תקלה קודמת (אי-קבלת הטפסים בפעם הראשונה), ומשעודכן הבנק – היה עליו לנקוט משנה זהירות. על כן, אמירת התובעת כי הסתמכה על הבנק שיטפל כיאות בהוראת הקבע שנחתמה מול פקידיו בסניף,  היא אמירה סבירה והגיונית. יתרה מכך, גם אילו נדחתה גרסת התביעה לעיל, התנהלות הבנק - שיידע את המבוטח בעיכוב ובאופן מטעה לאחר שקיבל הודעת אזהרה מחברת הביטוח (כמוטב בלתי חוזר בפוליסה), בדבר הפוליסה העתידה להתבטל.

לאור העובדה כי פוליסת ביטוח החיים נערכה על פי דרישת הבנק – היה רשאי המבוטח להניח כי הבנק יבדוק, יוודא ויבטיח את קיום הפוליסה במשך כל שנות הביטוח עד פירעון ההלוואה. אף לאחר שנודע לבנק כי הוראת הקבע לא כובדה, לא נערך בירור מקיף ומעמיק בנושא. עושה הרושם שהבנק לא היה ער מספיק לאבחנה ולסיכון של ביטול הפוליסה. על אף שהוצע למנוח להצטרף לפוליסה חלופית, הבנק היה צריך להביא בחשבון את הסכנה של אי-קבלה לביטוח חדש (כפי שאכן קרה עקב מחלתו של המנוח), ולשינוי בתנאי הפוליסה.

כן קבע בית המשפט כי קיים אשם תורם בשיעור של 25% מהנזק לתובעת, בשל השתהותה בתשלום חודשי הפיגור והפרמיה (ע"מ למנוע ביטולה) ולאור הודעות שנשלחו אליה, ובשל השתהות התובעת והמנוח בחידוש הפוליסה לאחר שכבר בוטלה. 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן