שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

מכתבי החרגה שבין בנקים - האם יש להחיל את חובת הזהירות גם בין בנק אחד למשנהו ?

מאת: משרד עורכי הדין גלעד נרקיס www.narki-law.com   |   01.08.2013

האם יש להחיל את חובת הזהירות  גם בין בנק אחד למשנהו, ומהי הנפקות של הפרת חובת הזהירות שבין הבנקים? 

בנק הפועלים הוציא שני מכתבי החרגה הסותרים זה את זה ומתייחסים לאותה דירה. בהתנהלות זו אפשר בנק הפועלים למכור את אותה הדירה פעמיים, קרי לשני רוכשים שונים. 

ע"א 5349-06-12 בנק הפועלים בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו) [5.5.13].


בית המשפט קבע לבנק הפועלים קמה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי בנק דיסקונט, כשם שהיא חלה כלפי כל אדם. כן,  בין רשלנותו של בנק הפועלים לנזק שנגרם לבנק דיסקונט מתקיים קשר ישיר. כאמור, בנק הפועלים הוציא שני מכתבי החרגה הסותרים זה את זה ומתייחסים לאותה דירה. בהתנהלות זו אפשר בנק הפועלים למכור את אותה הדירה פעמיים, קרי לשני רוכשים שונים. 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לפיו נקבע כי בין התרשלותו של בנק הפועלים, לנזק שנגרם לבנק דיסקונט מתקיים קשר ישיר, וכי אין ליחס לבנק דיסקונט אשם תורם.
כמפורט בעובדות פסק הדין, המערער, בנק הפועלים העניק הלוואה לחברת "נתיב דוד חברה קבלנית בע"מ" (להלן "החברה"), אשר ניהלה פרויקט דיור בעיר עפולה.  כמו כן, לכל דירה שנמכרה, פנתה החברה לבנק הפועלים לשם המצאת "מכתב החרגה", אשר לפיו זכויותיו של רוכשי הדירות קודמות לזכויותיו של הבנק וזאת בהתאם לשטר המשכנתא שנרשם על המקרקעין. למעשה, באמצעות "מכתב ההחרגה" רשמו הבנקים אשר העניקו לרוכשי הדירות את ההלוואה הערת אזהרה לטובתם, וזאת במקביל לביצוע רישום המשכון על זכויות רוכש הדירה. 
התביעה דנן עסקינה בהלוואה שניתנה על ידי בנק דיסקונט למר ישראל גלוזבנד על מנת לרכוש דירה בפרויקט. בחלוף הזמן עזב גלוזבנד את הארץ ובטרם החזיר את מלוא ההלוואה. עוד התברר כי גלוזבנד רכש את הדירה לכאורה בלבד, שכן החוזה בין גלוזבנד לחברה היה חוזה למראית עין. 
בית המשפט קמא פסק  כי יש לראות בבנק הפועלים כ"מלווה פיננסי" לפרויקט הדיור של חברת "נתיב דוד חברה קבלנית בע"מ" בעפולה. בנוסף, ההלוואה שניתנה לפרויקט על ידי בנק הפועלים, הייתה לשם ניהול הפרויקט כולו ולא לשם רכישת הקרקע גרידא. עוד נפסק, כי לבנק הפועלים הייתה שליטה וידיעה על הדירות אשר נמכרות במסגרת הפרויקט, שכן לכל דירה שנמכרה נדרש היה לקבל מן הבנק מכתב החרגה. מכאן, שמחובתו של בנק הפועלים היה לדאוג לכך שהפרויקט מתבצע באופן תקין וכיוצא בזה שהוא לא מוציא שני מכתבי החרגה סותרים לאותה הדירה. כן, ההלוואה שניתנה לגלוזבנד על ידי בנק דיסקונט נסמכה למעשה על מכתב ההחרגה שהמציא בנק הפועלים. 
טענותיו של בנק הפועלים בערעור נסובו סביב הטענה כי אין לראות בו כ"מלווה פיננסי", וכן שאין לייחס לו "חובות זהירות, יש מאין, כלפי כולי עלמא ובדיעבד". כן, נטען כי לבנק דיסקונט יש אשם תורם של 100% לנזק שנגרם לו והיה עליו לבצע בדיקות בטרם מתן ההלוואה לגלוזבנד. לפיכך, יש לדחות את התביעה ולבטל את פסק הדין של בית משפט קמא. 
 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן