שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

העברה המתבצעת דרך האינטרנט על ידי לקוח הבנק, שבשל הזנת נתונים שגויה על ידו העביר הבנק את הכסף לאחר

מאת: עו"ד גלעד נרקיס www.narkis-law.com   |   05.07.2013

תא"מ 19339-04-11 זמן אמיתי בית הספר לברמנים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ-שד' רוטשילד 50 תל אביב (פורסם בנבו) [30.5.13)

 

מה דינה של העברה בנקאית המתבצעת דרך האינטרנט על ידי לקוח הבנק, שבשל הזנת נתונים שגויה על ידו העביר הבנק את הכסף לחשבונו של צד ג'. בית המשפט קבע כי ככלל פעולות בנקאיות דרך האינטרנט  אינן מקימות חובת זהירות מוגברת כלפי הבנק, שכן כל דרישה כזו יש בה להוות נטל כבד על הבנק ותביא לפגיעה ביתרונות הקיימים בפעולות אלה ואחרות באמצעות האינטרנט.

 

התובעת, חברת זמן אמיתי בית הספר לברמנים בע"מ (להלן "העובד), ביצעה העברה בנקאית דרך האינטרנט מחשבונה המתנהל בבנק הפועלים (להלן "נתבע 1" או "הפועלים"), לחשבון של יואב סוכרי, עובד החברה  (להלן "העובד") המתנהל בבנק דיסקונט (להלן "נתבע 2" או "דיסקונט"). עקב שגיאה בהזנת הנתונים הופקדה המשכורת בחשבונו של צד ג.  כאמור, בנק הפועלים הינו הבנק המעביר, ואילו בנק דיסקונט הינו הבנק הנעבר.

השאלה הנידונה בפסק הדין מתייחסת לעניין החבות המוטלת על הבנק הנעבר כאשר עסקינן בפעולות המתבצעות דרך האינטרנט על ידי הלקוח.

לטענת התובעים, הן בנק דיסקונט והן בנק הפועלים התרשלו כאשר ביצעו את העברה לחשבונו של צד ג', שכן היה נדרש מהם לבצע התאמה בין הנתונים שהוזנו, קרי בין מספר החשבון לשמו של המוטב. והרי לשם מה דורשים הבנקים נתונים אלו, אם לא לשם בדיקת ההתאמה. כאמור, חובה זו מוטלת על הבנק מכוח חובת הזהירות, תום הלב וחובת האמון. כמו כן, יש לחייב את התובעים מכוח עוולת הרשלנות ופקודת תום הלב.

מנגד טוען בנק הפועלים, כי הזנת הנתונים נעשתה על ידי החברה וזאת בהתאם לבקשתה לבצע פעולות אלה דרך האינטרנט בשל עלויותן הנמוכות. עוד אוסיף וטען כי הנתונים הנדרשים לשם ביצוע העברה, אינם לשם בדיקת ההתאמה, אלא בהתאם להוראות חוק הלבנת הון. כמו כן, גם בהתקיימותה של חובה חוזית או נזיקית שהרי יש לייחס לתובעת אשם תורם של 100%.

בנק דיסקונט טוען אף הוא כי החברה היא זו שהתרשלה בהזנת הנתונים. כן, הן העובד והן החברה התרשלו בכך שלא בדקו במשך חודשים כי אכן התבצעו העברות והכסף הופקד בחשבון כנדרש.

בית המשפט דחה את טענת החברה והעובד וקבע כי בפעולות המתבצעות דרך האינטרנט מעצם טבען, אין בהן להקים חובת זהירות מוגברת על הבנקים, שכן דרישה כזו תייתר את היתרונות הקיימים בביצוע פעולות דרך האינטרנט ותטיל מעמסה יתרה על הבנקים.

המחלוקת העובדתית בפסק הדין נסובה סביב השאלה כיצד הוחלפו הספרות של מספר הסניף אשר הוזנו באינטרנט. עם זאת, התובעים לא הרימו את הנטל, ולא פירטו כמתחייב מהן אותן נסיבות אשר הביאו לטעות.

כן, קיבל בית הדין את הטענה כי אין באפשרותו של הבנק המעביר, כאמור, בנק הפועלים לבצע התאמה בין שם המוטב לבעל החשבון הנעבר, שכן אין הוא מחזיק בפרטי הנעבר. לעומת זאת, הבנק הנעבר, קרי בנק דיסקונט הינו "הבנק האקטיבי"  ויש באפשרותו לבדוק את ההתאמה בין הפרטים שהוזנו. 

עם זאת, התובע לא הציג בפני בית המשפט כל חובה חקוקה המוטלת על הבנק כאשר מתבצעת העברה בנקאית דרך האינטרנט כאשר הטעות בהעברת הכספים נעשתה על ידי הלקוח.

כאמור, די במסקנה לעיל כדי לדחות את התביעה, חרף זאת בשל החובות המוטלות על הבנקים נדרש בית המשפט לבחון האם הפר הבנק את חובת הזהירות או חובת האמון כלפי החברה, שכן בין הצדדים קיימים פערי כוחות.

לעניין הפרת חובת האמון נאמר כי הפרה של חובה זו מתקיימת כאשר הבנק מנצל לרעה את כוחו ופועל למען אינטרסים האישיים שלו, ולא שלא הלקוח. אולם, במקרה דנן, הפעולות בוצעו באינטרנט על ידי הלקוח ואין בהם כדי לקבוע כי מדובר בפעולה בה הבנק ניצל לרעה את כוחו.

בהתייחס לחובת הזהירות נאמר כי חובה זו מוטלת על הבנק בין היתר בשל פערי הכוחות בין הצדדים. מכאן, עולה השאלה מהו הגבול של חובת הזהירות, והאם היא חלה כאשר הטעות יסודה בפעולה שגויה של הלקח. 

על מנת לקבוע בשאלה זו ערך בית המשפט הבחנה בין הבנק המעביר לבנק הנעבר וקיבל את טענת הבנקים לעניין זה, ופסק כי בנק הפועלים אינו יכול לבצע התאמה בין פרטי המוטב לפרטי החשבון שכן מידע זה נמצא בידי בנק דיסקונט גרידא. מכאן, שאם יקבע כי יש להטיל אחריות על הבנקים, האחריות תהיה מוטלת על בנק דיסקונט בלבד.

כדי להטיל אחריות זו,על החברה היה להוכיח כי קיימת חובה קונקרטית על בנק דיסקונט לבצע את ההתאמה האמורה. חובה זו כאמור לא הוצגה בפני בית המשפט ולא צורף מסמך שיש בו להעיד על תנאי ההתקשרות שבין בנק דיסקונט לחברה בפעולות המתבצעות באינטנרט.

חובת הזהירות המוטלת על הבנק איננה קבועה והיא תלויה בנסיבות של כל מקרה ומקרה ובהתאם לאופי הפעולה המתבקשת.  בית המשפט השווה בין העברה בנקאית המבוצעת באינטרנט לבין פירעון שיק . כאמור, לעניין פירעון שיק נקבע בפסיקה כי מדובר בפעולה המטילה חובת זהירות מצומצמת על הבנק.

כן, קיים דמיון רב בין שתי הפעולות לעיל, אשר הינן פעולות טכניות ושגרתיות ומבוצעות על ידי הבנק בזריזות ויעילות. לפיכך שגם  פעולה של העברה בנקאית דרך האינטרנט המתבצעת באופן תדיר על ידי החברה על מנת להעביר משכורות לעובדיה, אין בה להקים חובת זהירות מוגברת על הבנק.

לו היה הבנק נדרש לפקח על כל פעולת העברה לידי צד ג' דרך האינטרנט, היה גורר הדבר מעמסה מיותרת ועלויות רבות. במקרה זה ראוי להטיל על התובעת את החובה לוודא כי הזין מהימנה את הנתונים, ויתרה מכן לבדוק לאחר העברה כי אכן היא בוצעה כנדרש. במקרה דנן, רק בחלוף שלושה חודשים הבחין העובד כי לא הופקד השכר בחשבונו. כאמור, בדיקה פשוטה הייתה מונעת בנקל את טעות זו.

לנוכח האמור לעיל, דחה בית המשפט את טענת התובעת וקבע כי אין להטיל על הבנק הכבדה יתרה ולחייבו בחובת זהירות מוגברת כאשר עסקינן בפעולות שגרתיות המבוצעות על ידי הלקוח באינטרנט וטעותן נובעות מרשלנות הלקוח בלבד.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן