שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בית המשפט דחה את בקשת הערבים למתן פסק דין הצהרתי לפיו המשכנתא בטלה וכן את מחיקתה ממרשם המקרקעין.

29.06.2013

ת"א 2019/07 נג'מיאה בן סולימן דוד נ' בנק הפועלים בע"מ פורסם בנבו) [26.2.13)

 

בית המשפט דחה את בקשת הערבים למתן פסק דין הצהרתי לפיו המשכנתא בטלה וכן את מחיקתה ממרשם המקרקעין. נקבע, כי לא הוכח שהבנק התרשל בהתנהלותו ועל כן הוא זכאי לממש את החנות שבבעלות הערבים, על מנת לפדות את חיובי הלקוח.

 

התובע, נג'מיאה בן סולימן דוד, בעל חנות רשום בתל אביב, חתם על שטר משכנתא לטובת בנק הפועלים (להלן "הבנק"), לפיו משכן סולימן את החנות שבבעלותו כבטוחה לחיובים של חברת "סינרגיה התפתחות וצמיחה אישית בע"מ" (להלן "החברה"), עד לסכום של 800,000 ש"ח. נכדו של התובע  הינו בעל מניות והן מנהלה היחיד של החברה. תובענה זו הוגשה על ידי התובע ואשתו כנגד, ארבעה נתבעים בנק הפועלים, החברה, נכדו ובעל מניות נוסף בחברה. כמו כן, עם חתימת התובע הן על שטר המשכנתא והן על טופס גילוי מידע לערב יחיד, הוגדלה מסגרת האשראי של החברה לגובה של 1,150,000 ₪.  חרף זאת, לא הצליחה החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הבנק, ולכן  פתח הבנק תיק בהוצאה לפועל לשם מימוש המשכנתא. בית המשפט נעתר לבקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ, עד להכרעה בתביעה דנן.

לטענת התובע, הוא אינו חתם כלל עם שטר משכנתא. כמו כן, הוטעה התובע הן על ידי נכדו והן על ידי הבנק, ולא נאמר לו כי סכום המשכנתא עומד על 800,000 ₪. שכן, סבר  כי שיעבוד החנות לבנק הפועלים, מוגבל ל200,000 ₪, כפי שהוגבל לפני כן השיעבוד בבנק לאומי. עוד טען התובע כי נטל על עצמו את הסיכון מתוך ידיעה כי סכום השעבוד מוגבל ל-200,000 בלבד. כמו כן, לא עמד הבנק בחובת הגילוי המוטלת עליו, ולא יידע את התובע במצבה של החברה לפיו עמדו הפסדי החברה המצטברים על מיליוני ₪, ובלחץ תזרימי חמור. לנוכח זאת, הבנק פעל בחסור תום לב, תוך הטעייה והפרת חובת האמון והגילוי כשנעתר לבקשת החברה להגדיל את מסגרת האשראי כאשר ידע כי זו לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. בהתנהלות זו פגע הבנק בתובע, אשר מקור פרנסתו היחיד מפאת גילו היא החנות.

מנגד, טוען הבנק כי התובע חתם על שטר המשכנתא מתוך הבנה כי הוא משעבד עבור החברה את החנות ושבתמורה לכך יינתן לחברה אשראי. כמו כן, יש בעובדה כי התובע שיעבד בעבר את החנות עבור בנקים אחרים, כדי להעיד על כך שהוא הבין את הנפקות של שיעבוד החנות במשכנתא. יתרה מכך, חתם התובע על מסמך בו נרשם באופן ברור שלא משתמע לשני פנים כי המשכנתא תוגבל לסכום של 800,000 ₪, ובתמורה יועמד לחברה אשראי של 1,150,000 ₪.

 

בית המשפט קבל את טענת הבנק וקבע שהוא זכאי לממש את הבטוחה עד לגובה הפדיון.

ראשית קבע בימ"ש כי התובע חתם על שטר המשכנתא, וטענתו כי לא חתם הינה בגדר טענת סרק. כן, הגדיר בית המשפט את מערכת היחסים הקיימת בין הצדדים, כמערכת יחסים חוזית, שבמקביל גם כפופה לחוקים נוספים אשר הבנק חב בהם, כגון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התמש"א 1981, חוק המשכון תשכ"ז 1967 , חוק השליחות תשכ"ה 1965 וכו'. עוד אוסיף, כי מדובר במערכת יחסים מיוחדת, אשר מטילה על הבנק חובות אשר לא מוטלות על כל צד לחוזה. וזאת בשל מעמדו של הבנק, המבדיל אותו מצדדים לחוזה רגיל, והן מכוח האמון שרוחש הציבור לבנק. כאמור, הבנק מחזיק במידע שאיננו בגדר נחלת הכלל.  מכאן, שעל הבנק חלה חובת תום לב מוגברת. חובה זו חלה על הבנק אף גם כלפי הערבים, בהתאם לסעיף 61(ב) לחוק החוזים לפיו החובה לנהוג בתום לב חלה על כל ענפי המשפט ובפרט על ערבים. כיוצא בזה, על הבנק להימנע מלהציג בפני לקוחותיו או כלפי הערבים מצג שווא ולהטעותם.

בעניין תוקפו של שטר המשכנתא קבע בית המשפט כי חזקה שאדם חותם על מסמך שהוא קרא והבין את תוכנו ומשמעו, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשטר משכנתא. במקרה דנן, חתם התובע על השטר, כך שחלה עליו "חזקת ידיעת החותם", ועליו הנטל להוכיח היפוכו של דבר. קרי, שעובר החתימה לא היה מודע למשמעות ולהתחייבות שנטל על עצמו. נראה כי לא עמד התובע בנטל זה, ממסכת הראיות עולה כי התובע חתם על שטר משכנתא עבור החברה מספר פעמים בעבר, וספק רב עם בכל פעם שחתם על שטר זה, אם בבנק דיסקונט, אם בבנק לאומי ואם בבנק הפועלים, לא הבין את משמעות החתימה.   כמו כן, במסמך עצמו, נרשם באופן ברור ומובהק כי האשראי שיינתן לחברה יעמוד על 1,150,000 וסכום הערבות, שמטרת שטר המשכנתא להבטיחו מוגבל ל 800,0000 ₪.   לנוכח זאת, קבע בית המשפט כי התובע לא סתר את "חזקת ידיעת החותם" ועוד יתרה מכך, הראיות מלמדות על כך שידע התובע על הסכום עליו הוא חותם.

דבר נוסף אליו בית המשפט נדרש להתייחס הינו לשאלה האם הבנק התרשל בכך שנעתר לבקשת החברה ואפשר לה לפתוח חשבון בנק אצלו ולהגדיל את האשראי למרות שידע כי זו נמצאת במצב כלכלי קשה. לעניין זה קבע בית המשפט כי ביום פתיחת החשבון אכן הייתה החברה במצב תזרימי קשה, ואף מאזני החברה (שבין השנים 2003-2004) מעידים על כך שהחברה הייתה בהפסד. עם זאת אין בכך כדי לקבוע כי הבנק התרשל. כאמור, בפני הבנק הוצגו על ידי החברה גם מסמכים נוספים אשר לפיהם נראה  כי החברה מצליחה לעמוד בהתחייבויותיה ומצבה צפוי לחזור להיות רווחי. עדות לכך ניתן למצוא במכתב רואה החשבון של החברה. כמו כן, הציגה החברה את תוכניתה הכלכלית וכיוצא בזה את כוונה להכניס משקיעים לחברה.

לנוכח האמור לעיל, קבע כי כשלא נפל פגם בהתנהלות הבנק, ומשהוכח כי התובע חתם על שטר המשכנתא כדין, זכאי הבנק לממש את הנכס.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן