שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

ביטול הסכם הלוואה חוץ בנקאית מאחר ולא נערך הסכם בכתב

20.07.2013

ביטול הסכם הלוואה חוץ בנקאית מאחר ולא נערך הסכם בכתב

 

תא"מ (חי') 32382-11-10 ויקטור שפיר נ' אלזה פלטונוב [פורסם בנבו] ( 21/3/13)

 

ויקטור שפיר (להלן "התובע") הגיש לבית המשפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון) תביעה להחזר הלוואה כנגד אלזה פלטונוב (להלן "הנתבעת").

לטענת התובע,   בינו לבין הנתבעת שררו יחסי היכרות ולנוכח זאת נהג להלוות לנתבעת סכומי כסף שונים.  בתמורה להלוואה, הנתבעת הייתה מוסרת לתובע שיק שלה לביטחון ההלוואה. כן, הנתבעת נהגה להשיב לתובע את ההלוואה בתוך חצי שנה ובהתאם לכך היה משיב לידיה את השיק שמסרה.  כמו כן,  טען התובע  כי מסר לנתבעת ארבע הלוואות וכנגדן מסרה לו הנתבעת ארבעה שיקים כביטחון להשבת ההלוואות במועד. עם זאת, הלוואות אלו לא הושבו על ידי הנתבעת במועד. תחילה פנה אל התובעת לצורך פירעון ההלוואה אך משזו סירבה הגיש את תביעה זו.

לטענת הנתבעת, השיבה לתובע את השיקים עליהם מבסס הוא את תביעתו, מכאן שההלוואות שניתנו לה על ידי התובע הושבו במלואן. בנוסף טענה הנתבעת, כי  מדובר בהלוואה חוץ בנקאית. כאמור, משלא עמד התובע בהוראות  החוק הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג 1993 (להלן "החוק"), יש להורות על ביטול החוזה בין הצדדים.  

במסגרת הדיון נדרש בית המשפט  הנכבד  לבחון האם התביעה נכנסת בגדרו של החוק.

בהתאם להגדרה בסעיף 1 לחוק, כל מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי, הינו בגדר מלווה לפי החוק. כן, סעיף 2 קובע שחוזה הלוואה, בין מלווה ללווה, טעון מסמך בכתב. עם זאת, סעיף 15(א) קובע סייג, לפיו הוראות סעיף 2 לא חלות על מלווה הנותן הלוואה שלא בדרך העיסוק. לכן, ראשית כל נדרש בית המשפט לבחון האם התובע עוסק במתן הלוואות. לטענת התובע, אין הוא עוסק במתן הלוואות והוא נהג לתת לתובעת הלוואות לנוכח מצוקתה הכלכלית. מנגד, טענה הנתבעת, כי התובע עוסק במתן הלוואות על דרך עיסוקו ואף הביאה לעדות את הגב' פושקריוב,  שנטלה אף היא הלוואה מן התובע.

בית המשפט קבע כי על התובע הייתה מוטלת החובה להוכיח שההלוואה שניתנה לא כדרך העיסוק. כאמור, התובע לא עמד בנטל ההוכחה. על סמך העדויות והראיות  שהובאו בפני בית המשפט מדובר בהלוואות חוזרות ונשנות שניתנו הן לנתבעת והן לאנשים נוספים מלבדה. בנוסף, לא קיבל בית המשפט את טענת התובע כי לא חייב את הנתבעת בריבית, שכן אין זה סביר שהתובע שהינו בעל חסכונות קטנים ילווה לנתבעת ולגב' פושקריוב סכומים נכבדים ללא הפקת רווחים.

לנוכח האמור לעיל, נקבע כי התובע עוסק במתן הלוואות כדרך העיסוק ועל כן חל החוק. מכאן, נדרש בית המשפט לבחון האם התמלאו דרישות החוק, קרי האם עמד התובע בהוראות החוק. לפי הפסיקה,  נקבע  כי דרישת הכתב המצויה בסעיף 3 לחוק הינה דרישה מהותית. דהיינו, הסכם הלוואה חוץ בנקאי יש להיעשות בכתב ועליו להכיל את הפרטים המצויים בחוק. נפסק כי דרישה זו איננה ניתנת להתניה, או לחילופין לא ניתן לוותר על גילוי הפרטים הנדרשים בחוק כגון, שיעור הריבית, מרכיבי הריבית וכו'. יתרה מכך, על המלווה מוטלת החובה לתת ללווה עובר לחתימה העתק של הסכם ההלוואה. והזדמנות סבירה לעיין בו.

במקרה דנן, אין חולק כי חוזה ההלוואה לא הוצג לעיונו של בית המשפט ואף ספק אם כלל נערך הסכם כזה. כן, התובע לא עמד בהוראות הקבועות בסעיף 8 לפיהם מלווה  המגיש תובענה כנגד הלווה, בעניין החזר הלוואה, נדרש לצרף לכתב התביעה העתק של החוזה. בנוסף, גם אם היה מציג התובע בפני בית המשפט את השיקים כראיה לתמיכה בתביעתו, לא ניתן היה לראות בהם משום חוזה הלוואה ולכל היותר היו מהווים ראשית ראיה.

לאור זאת, פסק בית המשפט כי משלא הוכיח התובע את עילת תביעתו, וכן לא הציג בפני בית המשפט את הסכם ההלוואה כמתחייב מן החוק, אין צורך לדון בשאלה האם פרעה התובעת את ההלוואה ועל כן יש לדחות את התביעה.  

 

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן