שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

מתי ניתן לבטל מסגרת אשראי בבנק

מאת: עו"ד גלעד נרקיס   |   07.04.2013
מתי ניתן לבטל מסגרת אשראי בבנק
כמעט כולנו הסכמנו עם הבנק על מסגרת אשראי, שמשמעותה כספים שהבנק מקצה לנו בחשבון עד גבול מוסכם. משיכת כספים מעבר לגבול זה מהווה חריגת אשראי, שנאסרה על ידי המפקח על הבנקים במטרה להפסיק את הנוהג שרווח בישראל של ניהול חשבונות עו"ש וחח"ד (חשבון חוזר דביטורי, כלומר - חשבון עסקי) תוך חריגות תכופות ומתמשכות ממסגרות האשראי המאושרות, עד כדי מצב של חוסר וודאות מהי המסגרת המוסכמת, אשר חריגה ממנה ואילך מהווה אי-עמידה בהסכמות. מנקודת מבטו של הלקוח קיימת אי-וודאות באשר למסגרת האשראי המועמדת לרשותו בפועל, לחיובים הספציפיים (שיקים, הרשאות לחיוב חשבון וכדו') שיכובדו על-ידי הבנק, לתנאים ולשיקולים העשויים להנחות את הבנק בהחלטותיו אלו, ולעלות האפקטיבית, כלומר - האמיתית והכוללת - של אשראי זה. כל זה מול נקודת המבט של הבנק, לפיה השליטה בסיכוני האשראי של הלווים הספציפיים ויכולתו להעריך מראש את סיכוני התיק בראייה כוללת עלולות להיפגם באופן מהותי. 

איסור חריגה זה הוא פועל יוצא של אופי הפעילות הייחודי שהתפתח בישראל בתחום: ברקע השימוש הנרחב באשראי בחשבונות העובר ושב, התפתחה בישראל גם פרקטיקה בנקאית שהשלימה עם היווצרות תדירה ומתמשכת של חריגות ממסגרות האשראי המאושרות, לעתים אף בשיעורים מהותיים מתוך יתרות האשראי בחשבונות העובר ושב, וכל שכן ביחס לסכומי המסגרת המאושרת.
 
השאיפה העומדת בבסיסו של שינוי דפוסי הפעילות בעקבות איסור החריגה היא כי הוא ינוצל על-ידי הלקוחות לתכנון מושכל של האשראי שהם נוטלים מהבנקים, ואילו על-ידי הבנקים הוא ינוצל לשיפור הניהול והבקרה בתחום האשראי בחשבונות עו"ש וחח"ד ובכלל.

מסגרת האשראי הכוללת בחשבון העו"ש עשויה לכלול, לאחר תיאום עם הלקוח, מסגרות משנה מדורגות שיישאו שיעורי ריבית שונים. ייתכן גם שמסגרת האשראי הכוללת תנקוב במסגרות זמניות שיתואמו עם הלקוח לתקופות זמן מוגדרות, ואשר גם בהתייחס אליהן ינקוב הסכם המסגרת בשיעורי ריבית שיוחלו רק לאותם פרקי זמן קצובים, בהם תנוצל מסגרת האשראי הזמנית. 

ההוראה גם אינה אוסרת העמדה חד-צדדית של מסגרות בידי הבנקים, אך גם הן חייבות להיות מוגדרות בסכום ובזמן.

מכאן אנו לומדים שני דברים בסיסיים אך חשובים מאוד: הראשון, שמדובר במסגרת כספים שכמותה מוגדרת וברורה. השני, שלמסגרת האשראי, בדומה למצרכי מזון,  תוקף תפוגה.

האם יש לבנק זכות להפסיק לתת אשראי? 
מעמדם ותפקידם של הבנקים בחיי הציבור הינו כזה שפעולה מן הסוג שננקט כאן יכולה להיות הרת-אסון ללקוח ספציפי. סגירתו של ברז האשראי ללקוח שנהנה מאשראי הינה תמיד צעד טראומטי, שלעתים כרוך בנזק בלתי הפיך.

האשראי, אפוא, הוא אחד מרכיבי האובליגו האפשריים, המהווה חמצן לכל עסק שעה שקיים כסף זמין, המאפשר לו התנהלות שוטפת בטווח המיידי. מסגרת האשראי מצטמצמת ומוגדלת עד לגבולות המוסכמים בהתאם לצרכים עכשוויים ובזמן אמת.

לרוב, עבור כל אחד מרכיבי האובליגו אנו חותמים על הסכם בו מסוכמים, בין היתר, אופן ותנאי החזר האשראי, אופן פריסת התשלומים, ניתוב הכספים וכן בטוחות להבטחת החזר אותו רכיב אובליגו. כאמור, לרוב, בנקים מבטיחים את האובליגו של לקוח באמצעות ביטחונות. 

מהם ביטחונות? 
ביטחונות הנם אמצעים להבטחת החזר הלוואה, בדמות נכסים (משכנתא על נכס מקרקעין, שעבוד חשבון בנק עם חיסכון, שעבוד צף על חברה [כלומר, שעבוד על כל נכסי החברה שנרשם אצל רשם החברות ומתממש רק בקרות אירוע ספציפי, עליו הוסכם מראש בין הבנק לבין הלקוח], שעבוד על תקבוליה) ו/או ערבויות. 

כך מבטיח הבנק כי במידה וכספיו לא יושבו, יוכל להיפרע מהביטחונות ולא יצא קרח מכאן ומכאן.

אם כן, משמעות צירוף המלים "העמדת האובליגו לפירעון מיידי" היא סנקציה קיצונית מאוד, הטומנת בחובה השלכות מרחיקות לכת על תפקודו של העסק, עד כדי המשך קיומו.

עם קבלת הודעה כזו בבית עסק נסגר ברז האשראי, שיקים מפסיקים להיות מכובדים, חיובים באמצעות חברות אשראי אף הם מפסיקים להיות מחויבים, ובכך למעשה נפתחות חזיתות נוספות של חובות כלפי גורמים נוספים, מעבר לבנקים, כמו מגדל קלפים המתמוטט עד חיסולו המוחלט של העסק.
העמדת אובליגו לפירעון מיידי – אימתי?
אחד הסעיפים שאינם נתונים למשא ומתן, ושלקוח חותם עליהם במסגרת נטילת כספים מהבנק באמצעות הלוואה או אשראי, הוא עילות לבנק להעמיד את האובליגו לפירעון מיידי.

מעטים מודעים לכך שהם חותמים על תנאי אשר לפיו כל חשש קטן של בנק לכך שהעסק לא יוכל לעמוד בעתיד בהחזר הכספים אליו התחייב מול הבנק מהווה עילה להעמדת האובליגו לפירעון מיידי. סעיף זה קיים בכל הסכמי רכיבי האובליגו השונים שאנו נוטלים מהבנקים, עם שינויי נוסח קלים בין בנק אחד למשנהו. אך אצל כולם משותף הנוסח כ"סעיף סל", כלומר, סעיף אליו ניתן לייחס אינספור אירועים.

העובדה החשובה מכל היא שסעיף זה אינו נתון למשא ומתן בשעת חתימה על ההסכם והוא מהווה פתח לניצול לרעה, והכל במעטה של ההסכמות עם הבנק, שנחתמו ביניכם, בזמנו, ברוח טובה. 

כיוון שכך, לשון תנאי העמדת האובליגו לפירעון מיידי היא לשון כללית המהווה פרצה, אם לא שער של ממש, להפוך משברון קטן הזקוק לריפוי קל שבקלים למשבר עצום ממדים, שאין לו כל תרופה חוץ מהמתת חסד.

קלישאה חבוטה אומרת ש'המציאות גדולה מהכול'. ובמציאות כמו במציאות, אירועים שכאלה ודומים להם כבר נדונו בערכאות בית-המשפט השונות, שאף העזו וקבעו לא אחת, כשבחנו כל מקרה שהגיע לפתחם  לגופו, כי נעשה שימוש לרעה בהחלת הסעיף.

לנוכח "פרצות" אלה ואחרות התפתחה מערכת חוקים ופסיקות בתי-המשפט (עליה נרחיב בהמשך) לצורך הגנה על לקוחות הבנקים, שנבעה מהתלות בבנקים והסתמכות לקוחותיהם על תנאי הסכמי האובליגו השונים, תוך הבנה מלאה כי מעטים העסקים ומשקי הבית אשר יכולים להמציא, בהתראה קצרה, כסף מזומן לכיסוי אובליגו אם וכאשר זה עומד לפירעון מיידי (שהרי זו הסיבה שנטלו, מלכתחילה, את רכיבי האובליגו השונים).

מהו "אירוע" המביא להעמדת אובליגו לפירעון מיידי?
הנה כי כן, בטרם ימים קשים עוברים על לקוח בנק, נפגש לקוח חביב עם מנהל הסניף, פותח חשבון, מסכים עם הבנק על מסגרת אשראי, נוטל הלוואות ונותן ערובות להבטחתן. העסקים פורחים ומלבלבים, הלקוח מתקדם ומתמנף באמצעות הבנק האדיב והנדיב, והחיים, בכללם, נראים יפים.

הכול טוב ויפה כל עוד הדברים מתנהלים על מי מנוחות. ואולם, ביום בהיר אחד קורה אירוע, בגינו הבנק סבור כי הלקוח לא יוכל לעמוד בהחזרי רכיבי האובליגו. כך, בערב חורפי נעים עם המשפחה, כשכולם יושבים עם כוס שוקו חם באווירה פסטורלית אל מול האח או הפלזמה המרצדים באור יקרות, נשמעות לפתע פתאום נקישות על דלת הקוטג'/הדו-משפחתי החמים, אשר עם פתיחתה נכנסים רוח פרצים ושליח מיוחד מהבנק, אשר מוסר מכתב לקוני לפיו לנוכח אירוע מסוים, באם לא תמלאו אחר תנאי מסוים בתוך 7 ימים, יועמד האובליגו שלכם לפירעון מיידי.

כל מי שהתנסה בסיטואציה יעיד כי התחושה היא כאילו כיוונו אקדח לרקתו.

מבחינת הבנק ישנם מגוון תמרורי אזהרה המשתייכים לקטגוריה של "אירוע", המביא להעמדת האובליגו לפירעון מיידי: החל מעיקול צד ג' של כספי לקוח המוחזקים אצלו, שיק/ים של לקוח/ות שאינו/ם מכובד/ים, פרסום שלילי על גבי העיתון, ואפילו מידע שהלקוח מסר למי מעובדי הבנק שיש בו כדי להוות חשש כזה (אבטחת מידע, מסתבר, זה לא רק במחשב). כל אלה הן דוגמאות בודדות (ויש רבות נוספות) לאותו "אירוע".

על-מנת שנבין לעומק כיצד להימנע מאותו אירוע, נשאלת השאלה מה, אפוא, מאפיין את אותו אירוע, שיכול להוות חשש לבנק שלא תעמדו בהתחייבויות כלפיו?
כמו בצבא, גם כאן התשובה מתחלקת ל – 3 : 
1.אי-עמידה בתשלומים להם התחייבתם על-פי תנאי הלוואה זו או אחרת, או חריגה ממסגרת האשראי.
2.שינוי לרעה במצב הביטחונות או העסק.
3.תשובה 1+2

משלושת מאפייני "אירוע" שכזה, אנו לומדים מהו התנאי אותו דורש הבנק למלא תוך 7 ימים, כדי למנוע את רוע הגזירה של העמדת האובליגו לפירעון מיידי:
1.עבור אי-עמידה בתשלומים – נדרשת השלמה מיידית של סכום הפיגורים (בדרך כלל עם תוספת הוצאות) והמשך עמידה בהתחייבויות.
2.על שינוי לרעה במצב הביטחונות – נדרשת הוספת ביטחונות.

רוצים דוגמה מהחיים? בבקשה:
תאר לך (או, כמובן, תארי לך) כי נטלת כספים מהבנק לצורך בניית עסק ליצוא זהב. הקמת חברה, פתחת חשבון על שמה, ולאחר שהצגת בפני הבנק תוכנית עסקית משכנעת, הוא העמיד לך מסגרת אשראי של מאה אלף ₪. כבר במעמד זה הבנק מחתים אותך על ערבות אישית ללא הגבלה בסכום, לכל חובותיה של החברה.

אתה מתחיל להריץ את העסק, וכדי למנפו אתה מבקש לגייס ממנו כספים נוספים בסך של 200 אלף ₪ לצורך רכישת מכונית לשימוש העסק. בשלב זה אתה משעבד את הרכבים נשואי ההלוואה, ואף מחתים צד ג' שיהא ערב (בדרך כלל מדובר בבן-משפחה).

כדי שתוכל לשלם לספקי הזהב על חומר הגלם, אתה מבקש ליטול הלוואה נוספת בסך 300 אלף ₪. כאן כבר הבנק מבקש כי תשעבד את כל פעילות העסק בשעבוד צף וכן 100 ק"ג זהב בשעבוד צף. 

שינוי במצב הביטחונות מעמיד בסיכון את כיבוד האובליגו, ואילו שינוי קיצוני בביטחונות מהווה חשש של ממש לעתיד לבוא, שעה שסיכון להעמדת האובליגו לפירעון מיידי נושף בעורפו של בעל עסק שמנהל את חשבונותיו בבנק פלוני.

דוגמאות לסיטואציה אפשריות להעמדת האובליגו לפירעון מיידי:
פגיעה בביטחונות: 
יום בהיר אחד יוצאים פרסומים לעיתונות מאת הבורסה כי ערך הזהב ירד ב-99%.  
שיקים של לקוחות רבים, שהפקדת לניכיון, החלו חוזרים.

חשש לאי פירעון רכיב מרכיבי האובליגו:
בשיחה ידידותית עם מנהל הבנק שלך סיפרת לו שאתה חנוק, רוצה ליטול עוד הלוואה ולפרוס את יתר ההתחייבויות שלך.
בשיחה ידידותית עם מנהל הבנק שלך סיפרת לו שאתה מתגרש ונכנסת לדיכאונות קשים, הפוגעים בתפקוד שלך.
במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדך, סתם כי לא היית בארץ לשלם את החוב, הוטל על חשבון הבנק שלך  - שמצוי ביתרת חובה  - עיקול ע"ס 100 אלף ₪ במקום עשרת אלפים ₪, סתם כי פקידת ההוצאה לפועל הוסיפה את הספרה 0 בטעות.
אחד מלקוחתיך איחר בתשלום וכך חרגת ממסגרת האשראי המוסכמת.

אם כן, לאחר הבנה בסיסית של "אירוע" ושל מאפייניו, המשליכים על העמדת אובליגו לפירעון מיידי על-ידי בנק, ולנוכח הפרצה המעלה סיכון של ממש לניצול לרעה, כמו גם בהבנה עד כמה סנקציה של העמדת אובליגו לפירעון מיידי היא אגרסיבית לאין שיעור, עד כדי היותה גזר דין מוות לעסק, מובנת התפתחות הפסיקה שהחילה על בנק חובת תום-לב מוגברת כלפי הלקוח. 
 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן