שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

אדם האוחז בשטר החסר פרט מהותי כהיעדר שם הנפרע, אינו נחשב "אוחז בשטר" ואינו זכאי לפירעונו.

07.03.2013

אדם האוחז בשטר החסר פרט מהותי כהיעדר שם הנפרע, אינו נחשב "אוחז בשטר" ואינו זכאי לפירעונו.


תא"מ 16858-09-12 סלמן נ' חדד ,בבית משפט השלום בתל אביב, בפני כב' השופט עזריה אלקלאי, ניתן ביום ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013

 אדם האוחז בשטר החסר בו פרט מהותי-שמו של הנפרע, והשם הוסף על-ידו לאחר קבלתו,  איננו יכול להיחשב כ"אוחז בשטר" ואינו זכאי לפירעונו, מאחר שבעת קבלתו, לא היה המסמך בבחינת "שטר".

 התובע העניק שירותים משפטיים לחברת ש.ה.ט, זו שילמה לו את התמורה בשיק משוך על שם הנתבעת, ללא שם הנפרע, והתובע הוסיף את שמו כנפרע. השיק נמסר לחברה ע"י הנתבעת במסגרת עסקה שנערכה ביניהן לבניית בריכה, אלא שהבניה נעשתה בחוסר מקצועיות ובאופן המצריך פירוקה.

בהתאם לכך, הוסכם שהשיק שניתן לא ייעשה בו שימוש, ולחילופין כי העניין יוסדר לשביעות רצון הנתבעת. אלא שבמועד מאוחר יותר העביר המחזיק את השטר לצד ג' הוא התובע, אך השיק חולל.

התובע הגיש תביעה לפירעון השיק ע"י הנתבעת אך זו טוענת לכישלון תמורה בעסקת היסוד. מנגד, טענת התובע היא, כי לא היה עליו לדעת על "כשלון התמורה הנטענת" וכי הוא נטל את השיק בתמורה מליאה ובתום לב.

בית משפט השלום לאחר שקלול הראיות שהוצגו בפניו, דחה את התביעה ופסק:

כי יש לקבל את עמדת הנתבעת במובן שהיה כאן כשלון תמורה מלא, חרף העובדה כי חלק מהמלאכה בוצעה עבורה, שכן הדבר נעשה בצורה רשלנית המצריכה פירוק התמורה לחלוטין.

דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, קצוב או לא קצוב, ברם אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עסקה אחת", הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב.

לעניין זה ציטט בית המשפט את הנאמר ברע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ ואח', פד"י נג (2) 274). נקבע:

"מסקנתי היא אפוא זו: דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עיסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עיסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב. מסקנה זו מתבקשת מתחולת הדין הכללי בענייני קיזוז על חיוב שטרי. היא עולה בקנה אחד עם הטעמים המונחים ביסוד הקיזוז בין צדדים קרובים. טעמים אלה הם, כלשונו"

עוד פסק בית המשפט, כי מסמך שחסר בו פרט חיוני לפי פקודת השטרות, איננו בבחינת "שטר" ועל כן האוחז בו אינו "אוחז כשורה" ואינו זכאי לפירעונו.

לדבריו, סעיף 3(א) לפקודה מגדיר את יסודותיו החיוניים של השטר – יסודות שחובה שהשטר יקיים כדי לבוא בגדרה של הגדרת "שטר חליפין". מסמך יכול להיות חסר איזה מהיסודות המנויים בסעיף 3(א) לפקודה, ויסודות אלה ניתנים להשלמה כאמור בסעיף 19 לפקודה, אלא שאז מורה אותנו סעיף 3(ב) שהמסמך אינו שטר חליפין (ראו: י' זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית, התשמ"ג) 159; להלן:- "זוסמן"). סעיף 19 מאפשר לאוחז להשלים בשטר הן פרט חיוני הן פרט מהותי ( ע"א 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' קולטון, פ"ד כח (1) 452), אלא שאין בזכות לכאורה להשלים מסמך, הקבועה בסעיף 19 הנ"ל, כדי לגרוע מן האמור בסעיף 28(א), הקובע שכדי לזכות במעמד של אוחז כשורה על האוחז ליטול לידיו שטר כשהוא תקין ושלם לפי מראהו. אוחז שנוטל לידיו מסמך שאינו שלם, קרי, מסמך שחסר בו פרט חיוני כלשון סעיף 3(א) לפקודה – לא נטל לידיו שטר, כהגדרתו בסעיף 3(א), ומשכך אינו יכול להיות אוחז כשורה ( ע"א 377/68 מטע, בית חרושת לצורכי מזון בע"מ נ' פרל, פ"ד כג (1) 98; זוסמן, לעיל, בעמ' 265).

לית מאן דפליג שהמערערת נטלה את המסמך כשחסר בו שם הנפרע, שהוא יסוד חיוני. המערערת נטלה לידיה מסמך שאינו שטר, ובהשלמתה הפכה אותו לשטר. לבטח אין לומר שהמערערת נטלה לידיה שטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו, לפי כך – נכונה המסקנה שהיא אינה אוחזת כשורה. קביעת בית משפט קמא מקובלת עלינו.

המערערת טוענת שהתכלית שלשמה הושאר שם הנפרע ריק הייתה להפוך את השיק שעליו נכתב "למוטב בלבד" למסמך סחיר. אפילו טענה זו נכונה, אין בה כדי לסייע למערערת, שכן הוראות הפקודה מפורשות: שטר שאינו שלם ותקין על פי מראהו, לא כל שכן מסמך שאינו מהווה שטר, אינם יכולים לזכות את האוחז בהגנה שמקנה לו מעמד של אוחז כשורה מכוח סעיך 37(2) לפקודה. התכלית של התנאי הקבוע בסעיף 28(א) לפקודה היא למנוע חשד שעלול לעורר שטר שאינו שלם: "שטר שאינו שלם או אינו תקין לפי מראהו, אינו מקובל על הסוחר ומעורר חשש; אין דרכם של סוחרים ליטול מסמך כזה. מסמך שאינו שלם – יוצא דופן מבחינת תוכנו, ומסמך שאינו תקין – מבחינת צורתו. מסמכים כאלה מעידים על עצמו כי ייתכן שמשהו אינו כשורה והם עצמם אומרים 'דרשני'. אם נתגלה פגם בזכות הקניין שבהם, הנוטל את המסמך הוזהר מראש." (זוסמן, לעיל, בעמ' 265). משנטלה המערערת מסמך שאינו שלם – אין היא יכולה לזכות במעמד של אוחזת כשורה, שכן היא "הוזהרה" קודם לכן.

הדברים שהובאו מפסק הדין שחף טקס הנ"ל יפים אף לענייננו. מאחר והתובע הוא זה שהשלים את שמו על השיק, אין הוא יכול להיות "אוחז כשורה" ואף אינו יכול להיפרע את השטר לפי הלכת "גויסקי" שכן כאשר נטל התובע את המסמך הוא לא היה שטר.

בית המשפט קבע עוד, כי התובע אינו "צד קרוב" לשטר מבחינה משפטית, למרות ששמו רשום כנפרע, שכן השיק נמסר לו ע"י החברה ולא ע"י הנתבעת.

 במקרה דנן התובע לא הציג גרסה בעניין התמורה, הוכח כשלון תמורה בעסקת היסוד והנתבעת הייתה רשאית לקזז את הסכום מהשיק. התובע אינו "אוחז בשטר" שכן בעת קבלתו היה חסר בו פרט חיוני, שם הנפרע, ועל כן הוא כלל לא היה בבחינת "שטר".

אשר על כן, דחה בית המשפט את התביעה.
 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן