שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

מהו ההסבר הנדרש כדי שיהא תוקף להתנאה על הגנת הסידור החלוף הקבועה בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל?

28.02.2013

ת"א 41337-03-11 לוי נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , בבית משפט השלום בחיפה, בפני כבוד השופט יואב פרידמן, ניתן ביום 10 בינואר 2013.

 

לא ניתן להסתפק בחזקה בעניין החתימה על מסמך בנושא הדיור החלוף, אלא נדרש להסיר ספק מלב שהויתור על ההגנה המוצבת בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל היה ויתור מודע ומושכל המתייחס הן להבנה של תוכן ההגנה, והן לכך שמוותרים עליה.

 

התובעת ובעלה דאז (כיום גרושה) נטלו מן הבנק הנתבע הלוואה בשנת 2001. הבנק פתח תיק מימוש משכנתא בהוצאה לפועל עקב אי עמידה של הלווים בהחזרי ההלוואה. הועדה הבינמשרדית אישרה פריסה מחדש של ההלוואה לתקופת 25 שנה אך גם בהחזרים אלה לא עמדו. נקבע מועד לפינוי בהליך הכינוס שבתיק המימוש. או אז התבקש צו מניעה שימנע פינויה של המבקשת וילדיה מאותה דירה שנרכשה בכספי ההלוואה שנטלה. התובעת טענה כי ויתורה על הגנת הדיור החלוף שבסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל לא היה ויתור מושכל ומודע. המחלוקת בין הצדדים להליך זה נסובה סביב נושא ההתנאה על הגנת הדיור החלוף הקבועה בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל.

 

בית המשפט קבע כי ההסבר הנדרש כדי שיהא תוקף להתנאה על הגנת הסידור החלוף הקבועה בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, חייב להיות הסבר נהיר בשפה ברורה ופשוטה להדיוטות. עליו להבהיר ללווה שני עניינים במצטבר. א. שקנויה לו בחוק זכות לסידור מגורים חלופי במקרה שדירתו תמומש עקב אי עמידה בהחזרי ההלוואה. זאת אם אין בידו לממן דיור אחר בכוחות עצמו ואין לו נכס חלופי למגורים משל עצמו; ב. שבחתימתו הוא מוותר על אותה הגנה, וצפוי הוא לפינוי בלא דיור חלופי בעין או בכסף. ההנחה צריכה להיות שהלווה אינו משפטן ואינו יודע דין. עשוי הוא להתקשות בהבנת משמעות סעיפים שניסוחם משפטי, בין אם אלו סעיפי חוק ובין אם אלו סעיפים בהסכם הלוואה שנוסח על ידי משפטנים. די בחזקה לפיה אדם מבין תוכן מסמך עליו חתם, ובחתימתו נותן הוא הסכמתו לאותו תוכן. חזקה זו אכן משרתת אותנו בקשת רחבה של מקרים, ולמעשה היא בבחינת סוג של כורח משפטי בלעדיו אין, גם אם יש בה לא אחת יסוד של פיקציה (מוצדקת כשלעצמה). אלא שבנושא הדיור החלוף נקבעה הלכה ספציפית שלא ניתן להסתפק בחזקה מעין זו, אלא נדרש להסיר ספק מלב שהויתור על ההגנה המוצבת בסעיף 38 היה ויתור מודע ומושכל המתייחס הן להבנה של תוכן ההגנה, והן לכך שמוותרים עליה. הדרישה היא כי הויתור עליה יהא חד משמעי ובהיר. בהיר, לא למשפטן אלא בנוסח שיתאים גם להדיוטות. זאת מאחר ואין מדובר בתנאי ככל התנאים שבהסכם ההלוואה אלא בהתנאה שפוגעת בכבוד האדם מעבר לנדרש. אם כן, כאן הויתור הנו חריג לכלל ולאור חשיבותו יש להתייחס באופן דקדקני לנוסח סעיפי ההתנאה. אין די בנוסח ההתנאה בסעיף 10 להסכם ההלוואה ולכן ממילא יש לעבור לבדיקת ההסבר החיצוני להסכם ההלוואה לו זכתה התובעת.

 

עוד קבע בית המשפט כי יש להידרש להסבר שקיבלה המבקשת, מעבר לכתוב. הטענה העובדתית "לא הוסבר לי" (בכלל או כיאות) מהווה יסוד שלילי; וככל שיוטל הנטל על הלווה להוכיחה, עלול הוא מטבע הדברים להתקשות בהוכחת אותו יסוד שלילי. האבחנה ההלכתית בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות. על פי רוב צמוד נטל הבאת הראיות לנטל השכנוע. אלא שאין זה כלל של ברזל. בעוד שנטל השכנוע רובץ לאורך ההליך כולו על אותו צד (על פי רוב זה "המוציא מחברו"), הרי שנטל הבאת הראיות עשוי שיעבור במשפט האזרחי מצד לצד. ואם עבר נטל הבאת הראיות, והצד אליו עבר לא הציב הראיות הנדרשות, עשוי יריבו שנושא בנטל השכנוע להיחשב כמי שהרים נטל השכנוע, באותו עניין בו עבר נטל הבאת ההוכחות אל יריבו. שבעתיים נכונים הדברים משעה שמדובר על נטל שכנוע בהוכחת יסוד שלילי, שם ניתן להסתפק בכמות פחותה של ראיות על מנת להעביר את נטל הבאת הראיות לכתפי היריב.

 

יכול וכאמור נטל הראיה הראשוני יוטל על הלווה אם מדובר בנוסח ברור של ההתנאה בהסכם ההלוואה, אך ממילא ברור שנטל זה יכול לשוב ולנדוד אל הצד השני, כתלות בנתוני המקרה. ומכאן לדיון לגופו בשאלה מה הוסבר. את סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ואת ההגנה שהוא מציב יש לפרש בצמצום ושם לא נדרש ההסבר להדיוטות שהוצב כדרישה בהלכת מיסטר מאני ביחס להתנאה על סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. ואילו את הגנת סעיף 38 יש לפרש בהרחבה ואת דרישת ההסבר לגבי ההתנאה על הסעיף יש להציב באופן דווקני, בדרישה להסבר ברור, כפי שנאמר בהלכת מיסטר מאני. גם טיב ההגנה שונה. בעוד שכאשר יש תחולה לסעיף 33 הופך החייב לדייר מוגן בנכס, וככזה אין חובה עליו לפנותו אם כי הוא מאבד זכות הבעלות, הרי שכאשר יש תחולה לסעיף 38(א) לחוק ההוצאה לפועל, כן ניתן לפנות החייב מן הדירה, והוא מאבד בעלות וחזקה כאחד, אך יש להעמיד לו סידור מגורים חלופי כתנאי לכך.

 

עוד קבע בית המשפט כי במקרה דנא, העדה מטעם הבנק בבירור לא הבחינה בין ההגנות השונות והתייחסה באופן כללי לנושא הפינוי. אך אם כך הדבר, לא ברור הכיצד יכולה הייתה להעמיד לווים על טיב הזכות הקנויה, שהנה כאמור שונה בתכלית במקרה של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ובמקרה של סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל. זאת עוד לפני הסבר על התוצאה של ויתור על הזכות, שתוצאתו בשני המקרים אכן פינוי. הרושם הנו שהעדה לא יכולה הייתה להתחייב לאשורה התחייבות של אמת, ולו באופן כללי כעניין של נוהג, שסביר שניתן על ידה במקרה זה הסבר המתייחס הן לקיום ההגנה ברלבנטית ותוכנה, והן לויתור עליה. במקרה זה שב ועבר הנטל לבנק, להמחיש שאכן העמיד אותה הן על כך שקנויה לה הגנת סידור המגורים החלופי בעין או בכסף במקרה של מימוש הדירה, הן על כך שהיא מוותרת על ההגנה. והבנק לא הרים את הנטל. ניתן לקבוע כאמור אף כמאזן ההסתברויות ולא רק כעניין של נטלים, שמעבר למסירת ההסכם ומתן הזדמנות לקריאתו לא הוענק לתובעת הסבר מתאים. יכול ופני הדברים היו שונים לו טרח הבנק והבליט צורנית את סעיף 10 שבהלוואה. משלא עשה כן, אין לזקוף לחובת התובעת שלא הייתה מודעת לתוכן הסעיף ומשמעותו, ואין לייתר כאמור נחיצות ההסבר החיצוני  שלא ניתן כנדרש. המשמעות אפוא הנה שהתובעת זכאית למימון סידור מגורים חלופי כתנאי לפינויה במסגרת מימוש הדירה.

 

בית המשפט ציין כי הגנת הדיור החלוף תהא קנויה גם אם באה עליה התנאה בהסכם ההלוואה. כלומר בטלה מן העולם יכולת המלווים והבנקים להתנות מעיקרא על קיום ההגנה, והיא הפכה לקוגנטית. ההגנה תעמוד לחייב ומשפחתו במקרה שהוכח לרשם ההוצאה לפועל שאין מקום מגורים סביר אחר או שאין יכולת לחייב ומשפחתו לממן מקום מגורים שכזה. במקרה שכזה יכול אמנם המלווה לממש דירת המגורים אך רק כנגד מתן דיור חלוף סביר או תשלום שיאפשר לחייב ומשפחתו דיור כזה. ההתנאה המותרת מתייחסת לאורך התקופה וכרוכה גם באמצעי להספקת הדיור בחלוף בכסף ולא בעין: הדיור החלוף ימומש על דרך תשלום לחייב שיאפשר לו לשכור דירה, לו ולבני משפחתו הגרים עמו, לתקופה שלא תעלה על 18 חודש. וזאת באזור מגוריו. ברירת המחדל נקבעה ל 18 חודש, אך בצידה נשמרה סמכות רשם ההוצל"פ להעמיד לרשות החייב ומשפחתו סידור חלוף לתקופה ארוכה יותר, במקרה של נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן