שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

אין לחייב את הבנק לוודא שהלווה יעשה בכספי ההלוואה שימוש בהתאם להצהרתו כלפי הערב.

28.02.2013

ת"א 25577-09-10 בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף עכו נ' עטא ואח' , בבית משפט השלום בקריות בשבתו בנהריה, בפני כבוד השופטת עידית וינברגר, ניתן ביום 21 בינואר 2013.

 

אם ההלוואה ניתנה ללווה לצורך פירעון הלוואה קיימת באותו בנק, מחויב הבנק לדאוג לפירעון אותה הלוואה קודמת, אך כאשר ההלוואה ניתנה לשם פירעון חובות כלפי צד שלישי, אין לבנק כל אפשרות לוודא כי הלווה פועל בהתאם למצג שהציג לערב.

 

בתאריך 29.8.07 פתח הנתבע 1, מר מרעי עטא, הלווה, חשבון עו"ש בסניף הבנק התובע. במסגרת הפעילות בחשבון, נטל הלווה, ביום 28.11.0 הלוואה בסך 120,000 ₪. הנתבע 2, מר כמיל אבו עסלה ערב להלוואה. בתאריך 19.1.2011 ניתן פסק דין נגד הלווה על מלוא סכום החוב, הכולל יתרות חובה בחשבון העו"ש ויתרות בחשבונות הלוואה.התביעה נגד הנתבע 2 הינה בגין יתרת החוב בחשבון ההלוואה, אשר הסתכמה בתאריך 4.9.10 ב- 93,200 ₪.

 

חשבונו של הלווה בבנק נפתח לבקשתו, לאחר שבנק התובע זכה במכרז למתן הלוואות בתנאים מועדפים לעובדי מדינה. הלווה, שהינו עובד מדינה, ביקש להעביר את חשבונו מבנק הפועלים אל סניף התובע בעכו. לצורך כך, ניתנה לו ההלוואה נשוא התביעה "כהלוואת התארגנות". מספר חודשים עובר לפתיחת החשבון אצל בנק התובע, נטל הלווה הלוואה בסך 80,000 ש"ח בבנק הפועלים, ואף שם חתם הנתבע כערב לאותה הלוואה. משלא עמד הלווה בתשלומי החזר ההלוואה, הגיש התובע תביעה נגדו ונגד הערב. באותו זמן לערך, הוגשה תביעה נגד השניים גם על ידי בנק הפועלים. בתביעה שהגיש בנק הפועלים ניתן נגד הערב פסק דין בהעדר הגנה, ולשם ביצועו הוטלו עיקולים על משכורתו. אז דאג הלווה לסילוק החוב לבנק הפועלים במלואו, ושיפה את הערב בגין הסכומים שנאלץ לשלם לבנק הפועלים.

 

לטענת הנתבע, במעמד החתימה על כתב הערבות, אמרה לו פקידת הבנק בפניה חתם על הסכם הערבות, כי ההלוואה שנטל הלווה מיועדת לסילוק חובות הלווה בבנק הפועלים, וכי כספי ההלוואה יועברו לחשבון הלווה בבנק הפועלים לצורך סילוק חובו שם. לטענתו, חתם על הערבות רק משום שהבין כי סכום ההלוואה מיועד לסילוק חובותיו הקיימים של הלווה בבנק הפועלים, ולשם הפחתת ההתחייבויות החודשיות הרובצות על כתפיו. לטענתו, חודשים ספורים לפני הגשת התביעה, קיבל התראה מבנק הפועלים, ורק אז נודע לו כי ההלוואה בבנק הפועלים לא סולקה. לטענתו הולך שולל על ידי פקידת הבנק ועל ידי הלווה. עוד טען הנתבע כי הבנק התובע התרשל כלפיו שעה שלא טרח לוודא שההלוואה אכן שימשה לסילוק חובות הלווה בבנק הפועלים.

 

בית המשפט דחה את טענותיו של הנתבע בקובעו כי ערב הטוען כי יש להפטיר אותו מערבותו בשל התרשלותו של הבנק, צריך להעלות טענת קיזוז, שכן אף אם ימצא בית המשפט כי הבנק התרשל, התוצאה לא תהיה ביטול הערבות, שהינה חיוב חוזי, אלא לכל היותר מתן אפשרות לקזז מול החוב שנוצר בגין הערבות את סכום הפיצוי שייפסק לטובת הנתבע בגין התרשלות הבנק. במקרה הנדון, לא העלה הנתבע טענת קיזוז.

 

עוד קבע בית המשפט כי אין להחיל את חובת הזהירות של בנק כלפי ערב באופן שתחייב את הבנק לוודא שהלווה יעשה בכספי ההלוואה שימוש בהתאם להצהרתו כלפי הערב. ברור, כי אם ההלוואה ניתנה ללווה לצורך פירעון הלוואה קיימת באותו בנק, מחויב הבנק לדאוג לפירעון אותה הלוואה קודמת, אך כאשר ההלוואה ניתנה לשם פירעון חובות כלפי צד שלישי, אין לבנק כל אפשרות לוודא כי הלווה פועל בהתאם למצג שהציג לערב. אין מדובר במקרה הקלאסי שבו באה לידי ביטוי חובת האמון, מקרה בו הבנק היה מצוי בניגוד עניינים ובחר להעדיף אינטרס שלו על פני זה של הערב. ברור כי גם הבנק היה מעוניין בכך שהלווה יפרע את התחייבותו הקודמת, ויידע את הנתבע בפרטים הרלוונטיים בטרם חתם על הסכם הערבות. לאור הנסיבות כפי שהתבררו בתיק זה, איני סבורה כי הוכח שהבנק הפר את חובת האמון שהוא חב כלפי הנתבע. מכל מקום, קיומה של חובת האמון, אין משמעה שחרור הלקוח מכל אחריות למעשיו.

 

עוד קבע בית המשפט כי חובת האמון אין פירושה שחרור הלקוח מאחריות למעשיו, או הסתמכות באופן עיוור על הבנק. על הלקוח חלה במקביל חובה מינימאלית לדאוג לענייניו שלו. בתי המשפט קבעו סייג זה במקרים שונים.סטנדרט ההתנהגות הנדרש מן הבנק במסגרת חובת האמון גבוה מזה הנדרש ממנו בהתאם לחובת הזהירות. בעוד שדיני הנזיקין מחייבים את הבנק לפעול כבנק סביר וזהיר בלבד, חובת האמון מחייבת אותו לפעול למען האינטרס של הלקוח ולהעדיפו על פני זה שלו. למרות זאת, פסקו בתי המשפט לא אחת, כי אף חובת האמון אינה בלתי מוגבלת, וכי אין היא משחררת את הלקוח מאחריות למעשיו.

 

בית המשפט ציין כי במקרה דנא,היה על הנתבע לוודא שהלווה אכן פרע את ההלוואה לבנק הפועלים ובכך הפטירו מערבותו שם. לא הוכח כי פקידת הבנק הבטיחה לנתבע כי יופטר מערבותו בבנק הפועלים. לא הוכח אף כי הנתבע אמר לפקידת הבנק שהסכמתו לחתום על כתב הערבות מותנית בכך שסכום ההלוואה ישמש לסילוק ההלוואה בבנק הפועלים. ברור כי בהסכם הערבות לא בא תנאי זה לידי ביטוי. עוד ברור כי אם היה הנתבע מבקש להתנות את הסכם הערבות בתנאי זה או בתנאי אחר, לא היה הבנק נעתר כלל לבקשת הלווה לקבלו כערב להלוואה. אם כך, אם אכן הוטעה הנתבע, הוטעה על ידי הלווה עצמו ולא על ידי הבנק, עמו התקשר בהסכם הערבות. אין חולק כי הלווה אינו "אחר מטעמו" של הבנק, ולפיכך לא ניתן לומר כי קמה זכות ביטול לנתבע מחמת הטעיה.

 

עוד ציין בי המשפט כי אמנם, במקרים חריגים, קיבלו בתי המשפט טענה של הטעיה על ידי אדם אחר, כעילה לביטול הסכם הערבות, אך היו אלה מקרים בהם הטעות היתה יסודית, וההטעיה היתה ברורה וחד משמעית, בנסיבות חמורות במיוחד. ברור כי במקרה זה היתה אף התרשלות של הבנק, אשר לא דאג לכך שהערבה תחתום בפניו, ובכך הנסיבות שונות לחלוטין מהמקרה הנדון.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן