שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בוטל שעבוד על דירת חייבת עקב הפרת חובת הגילוי של הבנק.

07.02.2013

ת"א 1427-04 שמעון בן עזרא נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , בבית משפט המחוזי בתל אביב, בפני כבוד השופטת ענת ברון, ניתן ביום 31 בדצמבר 2012.

 

רמת הזהירות הנדרשת מן הבנק ביחסיו עם לקוחותיו משתנה ממקרה למקרה. ואולם ככלל, כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשמו של הלקוח באמצעות מיופה כוח ההלכה היא שהבנק צריך להיות עירני וזהיר ולהטיל ספק כאשר נעשות פעולות המעוררות חשד.

 

התובעים הגישו תביעה במסגרתה נתבקש בית המשפט להצהיר כי השעבוד שהטיל הבנק על דירת מגורים בירושלים הוא בטל, וכי הבנק אינו רשאי לממש נכס זה. התובעים טענו, כי הבנק הפר את חובת הגילוי שבה הוא חב כלפי הנתבעת 4 - רונית, כאשר הטיל שיעבוד על זכויותיה בדירה מבלי לוודא שהיא מסכימה לכך ושהיא מבינה את המשמעות המשפטית של העסקה, ואף מבלי לעדכן את רונית כי במועד יצירת השעבוד חשבון הבנק שלה היה נתון ביתרת חובה של עשרות רבות של אלפי שקלים. לגישתם של התובעים מדובר ברשלנות מצידו של הבנק, המביאה לבטלותה של עסקת השעבוד.

 

בית המשפט קיבל את התביעה בקובעו כי חובות האמון החלות על בנק, ומעמדו העדיף ביחסיו עם לקוחות, מקימות חובת גילוי רחבה מצידו של הבנק בכל התקשרות בינו לבין לקוח. חובת הגילוי מושפעת מאופי היחסים בין הצדדים, וכשקיימים בין הצדדים יחסי אמון תקום חובת גילוי מוגברת. במערכת היחסים שבין הבנק ללקוח, מקבל האמון משמעות משפטית מיוחדת ומחייב סטנדרט גבוה במיוחד של התנהגות מצד הבנק. אווירת האמון יוצרת ציפייה סבירה מצד הלקוח להתנהגות הגונה של הבנק, תוך יכולת להסתמך על מצגי הבנק. הבנק כפוף לחובות גילוי מוגברות אשר נועדו לשקף את עוצמתו של הבנק אל מול הלקוח, כמו גם את עוצמת ההשפעה הנודעת להתנהלותו ביחס למשק כולו. העוצמה הרבה אשר בידי הבנקים מונעת מן הלקוח, במקרים רבים, יכולת להתמודד עם הבנק בצורה שווה. הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השירות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן ולא פחות חשוב עליו לפרט את מכלול הסיכונים הכרוכים בשירות זה.

 

בית המשפט קבע כי רמת הזהירות הנדרשת מן הבנק ביחסיו עם לקוחותיו משתנה ממקרה למקרה. ואולם ככלל, כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשמו של הלקוח באמצעות מיופה כוח   ההלכה היא שהבנק צריך להיות עירני וזהיר ולהטיל ספק כאשר נעשות פעולות המעוררות חשד. הרי שככל שהבירור קל ומהיר והחשד כבד יש לצפות שהבנק יפעל לבירור העובדות לאשורן. במקרה דנא, התנהלותו של גרשון בחשבון, שבמסגרתה בתוך פחות משנה הוא העביר את החשבון מיתרת זכות ליתרת חובה בסך של כ- 100,000₪, היתה התנהלות חריגה על רקע הפעילות הכספית המתונה שהיתה בחשבון במשך שנים רבות קודם לכן. די היה בהתנהלות זו של הנתבע מס' 2, גרשון פרס, שהיה בעת הרלוונטית לתובענה בן זוגה של רונית והוא אביהם של שני ילדיה, כשלעצמה, על מנת לעורר את חשדו של הבנק כי משיכות הכספים מהחשבון מבוצעות על ידו תוך חריגה מהרשאתה של רונית. אלא שחרף זאת נציגי הבנק נתנו ידם להגדלת יתרת החובה בחשבון, מבלי לברר עם רונית אם ידוע לה היקף משיכת הכספים ואם פעילות זאת נעשית בהרשאה. הבנק התרשל כלפי רונית כאשר נמנע מלגלות לה את היקף יתרת החובה שצמחה בחשבון במהלך שנת 2000.

 

עוד קבע בית המשפט כי גם אם הבנק נמנע מלעדכן את רונית בנוגע למשיכות הכספים מן החשבון עד למועד השעבוד   היה עליו לעשות כן לכל המאוחר בבואו להטיל שעבוד על הדירה. אי גילויה של יתרת החובה בחשבון בעת יצירת השעבוד מעלה חשש ממשי לכך שהבנק העדיף את האינטרס הפרטי שלו בקבלת בטוחה לחוב שבחשבון, על פני טובתה של רונית. משעשה כן, והסתיר מרונית מידע רלוונטי, הבנק מנע ממנה את האפשרות לסרב לשיעבוד הדירה כבטוחה לאשראי שניתן לבקשתו של גרשון. נסיבות שבהן הטלת השעבוד על הדירה היא תולדה של הפעילות הכספית החריגה שבוצעה על ידי גרשון בחשבון - היה על הבנק לוודא כי רונית מודעת ומסכימה לעסקת השעבוד, וכן כי היא מבינה שבמידה שהיא לא תפרע את התחייבויותיה לבנק הלה יהא רשאי לממש את הדירה. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח התייחסות הפסיקה לעסקת משכון כעסקה "מיוחדת" או "חד-פעמית". משכך, ובהעדר דחיפות לבצע את העסקה בלחץ של זמן, בעסקת משכון כפוף הבנק לסטנדרט מחמיר יותר של בדיקה וגילוי כלפי הלקוח. עוד בהקשר זה, נודעת משמעות מיוחדת לעובדה כי בעת הטלת השעבוד, הדירה שימשה למגורי האב והאח של רונית.

 

בית המשפט ציין כי גם טיבו של הנכס אשר הועמד כערובה להבטחת החיוב, מחייב הטלת חובת זהירות רחבה על הבנק. עניין לנו במשכון בית מגורים, והרי מעמדו של בית מגורים אינו כמעמד נכס עסקי זה או אחר. לרוב, בית המגורים נתפס כנכס מכונן, נכס בו אדם בונה את ביתו ומגדל את משפחתו; נכס בו הוא משקיע את עיקר חייו; נכס המשקף את אישיותו של האדם, ערכיו, תרבותו, קשריו לקהילה ועוד. אחת מן החובות שבהן חב הבנק כלפי לקוח הפועל באמצעות יפוי כוח היא לנקוט אמצעים סבירים למניעת פעולות שיש בהן משום חריגה מהרשאה.
 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן