שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

האם קיימת הבחנה בין דרישות סעיף 8 בתובענה שעילתה הפרת ...

25.01.2013

האם קיימת הבחנה בין דרישות סעיף 8 בתובענה שעילתה הפרת הסכם לדרישות סעיף 8 בבקשה לביצוע שטר או פסק-דין שעילתן שטרית

סעיף 8(א) לחוק קובע, כי במקרה של תובענה שהוגשה בבית-משפט על-ידי המלווה נגד הלווה, או במקרה של הגשת בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק-דין או לביצוע שטר, יש לצרף לכתב התביעה או לבקשה, העתק של פסק-הדין או של החוזה, לפי העניין.

השאלה אשר עשויה להתעורר הינה, האם בבקשה לביצוע שטר או פסק-דין, חייב המלווה לצרף את הסכם ההלוואה לבקשתו.

הסוגייה הנ"ל אינה מתעוררת בקשר לתביעה בעילה חוזית, באשר ברור, הן מלשון סעיף 8(א) והן על-פי דיני החוזים הכלליים, כי בעילה כזו חייב המלווה לצרף את הסכם ההלוואה. סוגייה זו מתעוררת כאשר מוגשת בקשה ללשכת ההוצאה לפועל, בעילה שטרית.

אנו בדעה, כי משמעם של המילים "לפי העניין" שבסיפת הסעיף, מתייחסות לצירוף הסכם ההלוואה – או לתביעה הרגילה, או לבקשה לביצוע שטר או פסק-דין, ולפיכך, גם בתובענה שעילתה שטרית, המוגשת להוצאה לפועל, יש לצרף את הסכם ההלוואה החוץ-בנקאי.

להשלמת התמונה נציין כי ניתן להחריג את העיקרון האמור לעיל, מן המצב שבו מוגשת בקשה לביצוע פסק-דין אשר ניתנה לטובת המלווה. במצב דברים כאמור, אין טעם לחייבו בצירוף הסכם ההלוואה החוץ-בנקאי, אשר ממילא נבחן ונבדק לעומקו על-ידי בית-המשפט, בטרם נתן את פסיקתו.

כלומר – אין צורך לדרוש מלשכות ההוצאה לפועל, לשוב ולבחון את הסכם ההלוואה אשר נבדק, זה מכבר, על-ידי בתי-המשפט. ואולם איננו סבורים כי בקשה לביצוע שטר, נהנית מן הפריבילגיה של אי-צירוף הסכם ההלוואה החוץ-בנקאי.

ובלשון אחר – כאשר מגיש מלווה, שטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אין ליישם את דיני השטרות הכלליים, מקום שחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות קבע דין ספציפי אותו יש להחיל על הבקשה, לפיו יש לצרף יחד עם השטר לביצוע, גם את הסכם ההלוואה החוץ-בנקאי לבחינת ההוצאה לפועל.

גישתנו זו מסתמכת על המקורות הבאים:

הראשון – דברי הצעת החוק. שם נאמר, כי מלווה המבקש לתבוע לווה או לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגדו, יהיה חייב לצרף העתק מחוזה ההלוואה ולציין בפירוט מלא את אופן החישוב של הסכום הנתבע. הכוונה, כאמור בהצעת החוק, הינה, בין היתר, למנוע ביצוע של שטרות שחתם הלווה בקשר לחוזה ההלוואה, מבלי להבחין בין סכום ההלוואה וסכום הריבית.

השני – מטרות החוק הכלליות. משהמחוקק ביקש להטיל חובות גילוי מוגברות על מלווים, אזי אם ביקש להפחית מחובות אלה של המלווה, על בסיס עילות תביעה שונות, היה עליו לומר זאת באופן מפורש, וכזה לא נעשה.

השלישי – סעיפי החוק הנוספים, וביניהם סעיף 10 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, אשר דן בסמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל, ומסמיכו לסרב לבקשות שונות של המלווה כמפורט שם, אם מצא כי חוזה ההלוואה אינו עומד בדרישות החוק. מתוך כך עולה, כי ראש ההוצאה לפועל, נדרש לבחינת הסכם ההלוואה החוץ-בנקאי, ולפיכך, אין המלווה פטור, באופן אוטומטי, מצירופו של ההסכם לבקשתו, רק משום שהתובענה היא בעילה שטרית.

בפסק-הדין אשר ניתן בעניין סובר נדב [1] , פסק בית-משפט השלום, מפי כב' השופטת ר' ערקובי, כי כאשר מדובר בבקשה לביצוע שטר, ומקור השטר בהלוואה חוץ-בנקאית, על המבקש את ביצוע השטר לעמוד בדרישות הגילוי המוסדרות בחוק.

למרות שהמדובר בשטר, על המשיב, כך נפסק, באופן עקרוני, להמציא למבקש להתנגד, את המסמכים הדרושים להגנתו.

בפסק-הדין אשר ניתן בעניין עורך-דין אליטוביץ עידית [2] , נדונה התנגדות לביצוע 11 שיקים.

בית-משפט השלום, מפי כב' הרשמת ד' ורד פסק, כי סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, מחייב מלווה המגיש תובענה נגד לווה או המגיש בקשה לביצוע שטר, לצרף לכתב התביעה את חוזה ההלוואה וכן לציין את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו.

המלווה נדרש, כך נפסק, בין היתר, לפרט את סכום ההלוואה, הסכום שקיבל הלווה בפועל, שיעור הריבית, כל התשלומים ששילם הלווה לפירעון ההלוואה ומועדיהם ואת יתרת החוב במועד הגשת התובענה.

מסקנת בית-משפט השלום הייתה, כי כאשר מדובר בהלוואה אשר חל עליה חוק הלוואות חוץ-בנקאיות ובמלווה שעיסוקו בכך – הנטל לטעון ולפרט מה הוא סכום החוב מוטל על המלווה, מגיש השיקים לביצוע, וזאת כחריג לכלל הנהוג בדיני שטרות.

על-אף האמור לעיל, קיימת גישה אחרת, אשר מבחינה בין תביעות מלווה בעילות חוזיות לבין תביעות מלווה בעילות שטריות.

בהתאם לגישה הנוגדת הנ"ל, סיפת סעיף 8(א) הקובעת "לפי העניין", מתייחסת לשאלה אימתי יש לצרף הסכם הלוואה ואימתי פטור המלווה מכך, ובבקשה לביצוע שטר או פסק-דין, ניתן להסתפק אך ורק בפרטים אותם חייב המלווה לפרט כאמור בסעיף 8(ב), ואולם אין המלווה חייב בצירוף הסכם ההלוואה.

כזו הייתה הסוגייה אשר נתבררה על-ידי בית-משפט השלום, בפסק-הדין אשר ניתן בעניין בנימין דה פילוסוף [3] .

באותו עניין, נדונה בקשה אשר הגיש המבקש הלווה, למחיקה על-הסף של בקשה לביצוע שטר, על-פי הוראת סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, ולחילופין לעכב את ההליכים עד לצירוף הסכמי ההלוואה.

הבקשה למחיקת התביעה על-הסף נסמכה, בין היתר, על שתי ההנחות הבאות: הראשונה – כי מוטלת על המשיב/הזוכה אשר הגיש את השיקים לביצוע, החובה לצרף את הסכם ההלוואה החוץ-בנקאית. השנייה – כי תוצאות אי-צירופו של ההסכם הינן מחיקת בקשת הביצוע על-הסף.

בית-משפט השלום מפי כב' הרשם א' צ'כנוביץ, דחה את שתי ההנחות האלה. בעניין זה פסק בית-המשפט הנכבד, כי מקריאת הוראת סעיף 8(א) לחוק עולה, כי המחוקק ערך הבחנה בין שני מצבים. מקרה ראשון – בו הגיש מלווה תביעה כנגד לווה לבית-המשפט. מקרה שני, בו הגיש מלווה כנגד לווה בקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל של פסק-דין או שטר.

בית-משפט השלום היה בדעה, כי מלשון הוראת סעיף 8(א) לחוק עולה, כי החובה לצירוף חוזה הלוואה, חלה רק כאשר המדובר בהגשת כתב התביעה לבית-המשפט, בעוד שכאשר מדובר בבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, די בצירופו של אחד משני המסמכים – העתק פסק-הדין או השטר/שיק.

בית-משפט השלום תמך יתדותיו על לשון סיפת סעיף 8(א), וגרס כי משמעו של הביטוי "לפי העניין" הוא, כי צירוף המסמכים "לפי העניין", דהיינו, אם מדובר בתביעה – יצורפו המסמכים לרבות הסכם ההלוואה, ואם מדובר בתביעה שטרית, לא יצורפו המסמכים האמורים.

זאת ועוד, בית-משפט השלום היה בדעה, כי פרשנות זו של הוראת החוק, מתיישבת אף עם הרציונאל העומד בבסיס הדרישה, לפיה כאשר המדובר בהגשת תביעה לבית-משפט בעילה חוזית בגין הלוואה, כדי לקבוע תנאי העסקה נדרש צירוף חוזה ההלוואה עליו נסמכת עילת התביעה. בעוד שכאשר מוגשת בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק-דין או שטר הנוגע להלוואה, המסמך הרלבנטי שביסוד העסקה הינו השטר או פסק-הדין, לפי העניין.

לפיכך, פסק בית-משפט השלום, הואיל שמדובר היה בשיקים אשר הוגשו לביצוע על-ידי המשיב, הרי שעל-פי הוראת סעיף 8 לחוק, המלווה לא היה מחוייב בצירוף הסכם ההלוואה לבקשת הביצוע, ודי היה בצירוף השיקים.

להשלמת התמונה הוסיף בית-משפט השלום, כי באין באמור לעיל כדי לגרוע מחובתו של המלווה ליתן את כל הפרטים הנקובים בסעיף 8(ב), גם בבקשה לביצוע שטר או פסק-דין, בעילה שטרית.

אנו סבורים כי גישתו של בית-המשפט, כפי שהובאה בפסק-הדין אשר ניתן בעניין בנימין דה פילוסוף, איננה נכונה, באשר היא מזכה את המלווה בהנחות שאינן מתיישבות עם מטרותיו של החוק, כפי שבאו לידי ביטוי בהצעת החוק, ולמעשה, אף הפרשנות שניתנה לסעיף 8 הנ"ל, מביאה הקלה משמעותית כלפי המלווה, רק משום שבחר לתבוע בעילה שטרית, הקלה אשר אינה מתיישבת בהכרח עם לשון החוק.



[1]       בש"א (ת"א) 183072/04 סובר נדב ו- 2 אח' נ' וייס חנן, תק-של 2005(1) 3789.

[2]       בש"א (ת"א) 159866/05 עו"ד אליטוביץ עידית נ' כספי ניסן, תק-של 2004(4) 12744.

[3]       בש"א (ת"א) 156738/05 בנימין דה פילוסוף נ' מולגה אבי 2004, תק-של 2005(4) 13411.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן