שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

בחינת מכלול נסיבות ההתקשרות ובחינת חוזה ההלוואה כחוזה אחיד בעל תניה מקפחת כדרך להחלה עקיפה..

מאת: מתוך הספר הלוואות חוץ בנקאיות מאת עו"ד גלעד נרקיס ועו"ד ורד שיידמן תקן   |   25.01.2013

בחינת "מכלול נסיבות ההתקשרות" ובחינת חוזה ההלוואה כחוזה אחיד בעל תניה מקפחת כדרך להחלה עקיפה של סעיף 6 לחוק

בפסק-הדין אשר ניתן בעניין סעיד אליאס [1] , נדונה השאלה, האם ריבית הסכמית וריבית הפיגורים בהסכמי הלוואה חוץ-בנקאיים עומדים בתנאי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, והאם הסעיפים הקובעים את תנאי הריבית וריבית הפיגורים הם בבחינת תניה מקפחת בחוזה אחיד.

באותה פרשה, המבקשים, שני אחים ורעיותיהם, נטלו הלוואה מחברה העוסקת במתן הלוואות חוץ-בנקאיות. לאחר נטילת ההלוואות, לא עמדו הלווים בלוח הסילוקין שנקבע בחוזה.

טענתם העיקרית של הלווים הייתה, כי על בית-המשפט להתערב בגובה הריבית המוסכמת וריבית הפיגורים, בהיותה "ריבית נשך" מופרזת ועל-כן, יש ליישם את הכלל "להציל עושק מיד עושקו", תוך הסתמכות על הפסוק "לא תשימון עליו נשך" (שמות, כב' כ"ד).

לבית-משפט השלום בעכו, מפי כב' השופטת ח. לפין-הראל, לא היה כל ספק, כי הסעיפים אשר דנו בריבית המוסכמת וריבית הפיגורים, היוו תנאים מקפחים בחוזה אחיד, בהיותם סעיפים בחוזה שתנאיו נוסחו ונקבעו על-ידי החברה המלווה, ואשר משמשים אותה בחוזים רבים עם אנשים בלתי-מסויימים, כדרישת סעיף 2 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1993.

בית-משפט השלום הגיע למסקנה כי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, לא חל על הסכם ההלוואה בין הצדדים, עקב הסייג לתחולתם הקבוע בסעיף 15 לחוק. ואולם יחד עם זאת, בית-משפט השלום מצא לנכון לקבוע כי סעיפים 5 ו- 6 לחוק, ישמשו כמורה דרך לריבית הראויה בהלוואות חוץ-בנקאיות, תוך שהוא מציין כי כוונת המחוקק, בחקקו את חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, הייתה להגן על אנשים – כמו הלווים בתיק זה שלפניו.

בית-המשפט פסק, כי על-מנת לקבוע אם ריבית היא בלתי-חוקית, יש לבדוק את מכלול הנסיבות סביב ההתקשרות.

בעניין שלפניו, בית-משפט השלום מצא, כי הסעיפים הנוגעים לריבית ולעלות ההלוואה, נכתבו באופן בלתי-ברור וכי רק מומחה עשוי, אולי, לדעת כמה תעלה ההלוואה, ובכל מקרה, בית-משפט השלום היה בדעה, כי הלווים עצמם לא ידעו מה היא עלות האשראי בבירור.

על פסק-הדין הוגש כאמור ערעור.

לגיבוש גישה מרחיבה זו של תחולת סעיף 6 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, נעזר בית-משפט השלום בפסיקתו של כב' השופט א' רובינשטיין, בפסק-הדין אשר ניתן בעניין עדיאל מרנץ [2] :

"בית-המשפט יתערב בגובה הריבית כאשר זו תהיה ריבית נשך רצחנית הגורמת לעושק ומנוגדת לחוקי הריבית, חוקי החוזים ועקרונות יסוד של המשפט הישראלי המגולמים בהם וחוסים על הכל."

עוד נפסק בעניין עדיאל מרנץ, תוך שימוש בציטוט מדברי הנשיא ד"ר וינוגרד, בפסק-הדין אשר ניתן בעניין ענבל מידע לתיירות בע"מ [3] :

"ככלל וכעיקרון אין זה מן הראוי כי בית-המשפט יהווה כלי שרת לגביית ריבית נשך, לא מהבחינה המעשית ובוודאי לא בשל תוכנן המוסרי."

בית-משפט השלום, בעניין סעיד אליאס ציין, כי המציאות הביאה, למרות האיסורים, לשימוש מאסיבי בכלי הריבית והריבית דריבית וריבית פיגורים וריבית מופרזת.



[1]       בש"א (עכו) 3021/03, ה"פ (עכו) 158/03 סעיד אליאס ו- 3 אח' נ' מיסטר מאני ישראל בע"מ, תק-של 2004(3) 11344.

[2]       רע"א 5777/04 עדיאל מרנץ ואח' נ' גרציאלה רודריגז ואח', פ"ד נט(1) 420.

[3]       ה"פ (ת"א) 503/93 ענבל מידע לתיירות בע"מ נ' א.אי.אם, דינים מחוזי כו(7) 301.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן