שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

סייג להחלת סעיף 5 על הלוואות שחל עליהן צו לעניין שיעור הריבית המרבי לפי חוק הריבית

מאת: מתוך הספר הלוואות חוץ בנקאיות מאת עו"ד גלעד נרקיס ועו"ד ורד שיידמן תקן   |   25.01.2013

סייג להחלת סעיף 5 על הלוואות שחל עליהן צו לעניין שיעור הריבית המרבי לפי חוק הריבית

הוצאתן של הלוואות חוץ-בנקאיות, אשר חל עליהן צו לעניין שיעור הריבית המרבי לפי חוק הריבית, מעוררת בעיות באשר לאפשרות להסדיר את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות יחד עם יישום הוראות הסייג, ופוגעת באחידות הדינים החלים על הלוואות חוץ-בנקאיות תוך יצירת חוסר ודאות ובהירות מצד הלווים, באשר לאיזה חוק חל על ההלוואה החוץ-בנקאית אותה נטלו (האם חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, או שמא דינים כלליים אחרים).

מצב זה בעייתי עוד יותר, נוכח העובדה כי ייתכנו אף מקרים בהם הלווה לא יהיה זכאי להגנות מכוח דיני הריבית, קרי, לא מכוח חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות ואף לא מכוח חוק הריבית, ולמעשה, לא יהא זכאי להגנה כלל.

עניין זה הודגם בפסק-הדין אשר ניתן בעניין עדיאל מרנץ [1] .

לאחר שבית-המשפט העליון הגיע למסקנה, כי על ההלוואה נשוא הדיון, לא חל חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, משום שגובה ההלוואה עלתה על 25,000 ש"ח, ביקש בית-המשפט לבחון האם זכאי הלווה להגנות מכוח חוק הריבית, התשי"ז-1957, וזאת בהתאם לרצונו של המחוקק להחיל הגנות מכוח דין זה, במקרים שבהם הוא חל, במקום הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (סעיף 15(ב)(2)):

סעיף 1 לחוק הריבית מגדיר ריבית מופרזת ככזאת העולה על השיעור המקסימאלי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק זה או סעיף 56 לחוק בנק ישראל.

סעיף 3 אכן קובע את סמכות שר האוצר, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת

"לקבוע בצו, דרך-כלל, או לסוגים של מלוות את שיעור הריבית המקסימאלי שמלווה רשאי לקבל מן הלווה."

צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המקסימאלי), התש"ל-1970 (בשונה מצו קודם מתשי"ז-1957), קובע בסעיף ההגדרות כי "מלווה צמוד ערך" הוא "מלווה שסכומו, כולו או מקצתו, צמוד למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר, אך למעט מלווה צמוד לשער מטבע חוץ".

שיעור הריבית שנקבע בהמשך הצו הוא למלווה צמוד ערך.

לפיכך, הלוואה שהיא במטבע חוץ, כפי שהיה המקרה בפסק-הדין אשר ניתן בעניין עדיאל מרנץ, אינה באה תחת כנפי ההגבלות. צו הריבית אינו מגביל, איפוא, את שיעורי הריבית של מלוות צמודי מטבע חוץ.

בית-המשפט העליון ציין, בעניין זה, את דברי המחבר קציר, לפיהם המחוקק התיר את הרסן לגבי הלוואות צמודות מט"ח במהלך השנים, עד שביטל כליל את ההגבלה על שיעור הריבית על מלווה שהוצמד למטבע חוץ [2] .

בית-המשפט העליון באותו עניין, אף הגיע למסקנה, כי הוא הדין, למלוות לא צמודים.

התוצאה אשר התקבלה בבית-המשפט העליון בפסק-הדין בעניין עדיאל מרנץ הייתה, כי ההלוואה במטבע החוץ, נשוא הדיון שלפניו, לא זכתה להגנת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, עקב הסייג הקבוע בסעיף 15(ב)(2) לחוק ואף לא להגנת חוק הריבית.



[1]       רע"א 5777/04 עדיאל מרנץ ואח' נ' גרציאלה רודריגז ואח', פ"ד נט(1) 420.

[2]       ד' קציר, פסיקת ריבית, הצמדה ושיערוך, סעיף 243 עמ' 477-478.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן