שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

ביטול הסכמי הלוואה חוץ-בנקאיים על בסיס הטעיה ועל בסיס עילות נוספות – דוגמאות מן הפסיקה

מאת: מתוך הספר הלוואה חוץ בנקאית מאת עוה"ד גלעד נרקיס וורד שיידמן תקן   |   21.01.2013

ביטול הסכמי הלוואה חוץ-בנקאיים על בסיס הטעיה ועל בסיס עילות נוספות דוגמאות מן הפסיקה

להלן יוצגו דוגמאות מן הפסיקה, הדנות בזכות הביטול של לווה, אשר נפגע מהפרת חובת הגילוי של המלווה, על יסוד עילת ההטעיה ועילות ביטול נוספות.

מן הראוי לציין כבר בפתיחתו של פרק זה, כי פסקי-הדין המפורטים להלן, אין בהם כדי להצביע על יחס שלילי של בתי-המשפט להתקשרויות של פרטים עם חברות נותני הלוואות חוץ-בנקאיות, באשר יש לזכור כי בין יתר המטרות של חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, החוק אף נועד לעודד את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות ואת הגידול של מספר הגופים העוסקים בתחום זה, על-מנת שלא יהא שוק ההלוואות כולו מצוי בידי הבנקים.

לפיכך, ניתן לראות ביישום הוראות החוק או עקרונותיו, באופן עקיף כפי שיודגם להלן, כמימוש שאיפת בתי-המשפט, להסדיר את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות, ולאחד את הדינים החלים על שוק זה.

[6.5.1]         ביטול הסכם הלוואה חוץ-בנקאי עקב הטעיית הלווה

בפסק-הדין אשר ניתן בעניין דוכן משה [i] , התבררה התקשרותם של התובע והנתבעת מס' 2 (רעייתו של התובע), עם חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ-בנקאיות.

התביעה הועברה לדיון מבית-משפט השלום בתל-אביב, לבית-המשפט לענייני משפחה כאשר בפני בית-המשפט לענייני משפחה, עמדו להכרעה עתירות בשלוש תביעות, בין השאר, תביעת הבעל כנגד האישה והחברה המלווה, לבטל את הסכמי ההלוואה וזאת לאור היעדר גמירת-דעת של הבעל, באשר הבעל הונע לחשוב שהמסמכים עליהם חתם היו בעלי מהות שונה ממה שהיו לאמיתו של דבר, לאור אי-גילוי נאות מצד החברה המלווה, והטעיה מצד האישה.

בית-המשפט לענייני משפחה, מפי כב' השופט י. גייפמן, מצא, על בסיס העובדות שהובאו לפניו, כי ניתן היה לקבוע כי הבעל, אכן הונא לחשוב כי מסמכי ההלוואה הם בעלי מהות בסיסית שונה ממה שהיו בפועל.

לפיכך, פסק בית-המשפט לענייני משפחה, ניתן לקבוע כי מסמכי ההלוואה ומסמכי הביצוע (משכון, משכנתה ושטרי חוב) שעליהם הוחתם הבעל בטלים.

בית-המשפט לענייני משפחה קבע גם, כי לתוצאה זו ניתן גם להגיע על-פי עילות נוספות שהוכחו. כך למשל, הוכח אי-גילוי נאות מצד החברה כנדרש בסעיף 3(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות. בנסיבות אלה, זכאי הבעל לסעדים מכוח סעיף 4 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, הכוללות ביטול ההסכמים מחמת הטעיה.

 

[6.5.2]         מחיקת תניות המקפחות את הלווה במסגרת התקשרות בהסכם הלוואת חוץ שהינה חוזה אחיד

בפסק-הדין אשר ניתן בעניין דוכן משה [ii] , התבררה התקשרותם של התובע והנתבעת מס' 2 (רעייתו של התובע), עם חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ-בנקאיות.

החברה החתימה את בני הזוג על שלושה הסכמי הלוואה. במסגרת בחינת תנאיהם, בית-המשפט לענייני משפחה מצא, כי הוראותיהן היו דרקוניות, וכי תוכנן של תנאי ההלוואה נקבע על-ידי החברה וכי לא התקיים כל משא-ומתן לניסוח תנאי החוזה, קודם למתן ההלוואה.

כמו-כן נפסק, כי החזר ההלוואות אשר נקבע על-ידי החברה, לא הותיר בידי בני הזוג יכולת כלכלית לקיים את עצמם ואת ילדיהם, וכי החברה המלווה ידעה זאת. בעניין זה, פסק בית-המשפט, הייתה ההלוואה החוץ-בנקאית האמורה, בתנאים כפי שניתנה, אמצעי לעושק ובגדר שיעבודו של אדם.

לאור כל האמור, בית-המשפט לענייני משפחה פסק, כי הסכמי ההלוואה היו, למעשה, חוזים אחידים בעלי תניות מקפחות, קיפוח, אשר חוק החוזים אוסר עליו, משום שנגזר מחוסר שוויון שביחסי הצדדים לחוזה.

על-כן, בית-המשפט לענייני משפחה, הורה על מחיקת התניות המקפחות מהסכמי ההלוואה, תוך אימוץ הנמקות בית-המשפט המחוזי בסוגייה זו, בפסק-הדין אשר ניתן בעניין רייז [iii] .

[6.5.3]         ביטול הסכם הלוואה על בסיס "טענת לא נעשה דבר"

בפסק-הדין אשר ניתן בעניין דוכן משה [iv] , התבררה התקשרותם של התובע והנתבעת מס' 2 (רעייתו של התובע), עם חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ-בנקאיות.

התביעה הועברה לדיון מבית-משפט השלום בתל-אביב, לבית-המשפט לענייני משפחה כאשר בפני בית-המשפט לענייני משפחה, עמדו להכרעה עתירות בשלוש תביעות, בין השאר, תביעת הבעל כנגד האישה והחברה מלווה, לבטל את הסכמי ההלוואה וזאת לאור היעדר גמירת-דעת של הבעל, באשר הבעל הונא לחשוב שהמסמכים עליהם חתם היו בעלי מהות שונה ממה שהיו לאמיתו של דבר, לאור אי-גילוי נאות מצד החברה המלווה, והטעיה מצד האישה.

בית-המשפט לענייני משפחה פסק, כי דין ההתקשרויות להתבטל, מחמת הטעיה באשר לתוכנן.

בהקשר זה, בית-המשפט לענייני משפחה שייך "טענת לא נעשה דבר", ל"משפחת" הטענות אשר ניתן להעלותן במסגרת טענת "הטעיה". טענה מסוג "טענת לא נעשה דבר", כך נפסק, יכולה להיות מועלית, כאשר החותם אינו מודע למהות המסמך עליו הוא חותם, להבדיל מאי-מודעות לתנאיו [v] , [vi] .

בעניין שלפניו, בית-המשפט לענייני משפחה מצא, כי הבעל צירף לתצהירו שורה ארוכה של סיכומי מחלה ואישורים רפואיים, לפיהם, הבעל נחבל בראשו (חבלה מוחית), לאחר תאונת דרכים במקום עבודתו, ונזקק לאשפוז בבית החולים לוינשטיין מרכז לשיקום.

בעקבות התאונה האמורה, הבעל אובחן כבעל הפרעה נוירופסיכולוגית נרחבת וקשה למדי, ואשר בעקבותיה, סבל הבעל מקשיים ניכרים בתפקודיות הקוגניטיבית וברכיבים שונים שלה, בין היתר, בקשב, בזכירה, בלמידה, במהירות הפסיכו-מוטורית וכן בהתארגנות במטלות של פתרון ובמוטיבציה. עקב מגבלות אלה ואחרות, הופסקה עבודת הבעל, שהיה חבר אגד, כנהג אוטובוס.

ממכלול הראיות האמורות, בית-המשפט היה בדעה, כי הבעל לא ידע שהמדובר בהלוואה. הבעל סבר שהמדובר בהסכם ביטוח של הדירה ותכולתה. בית-המשפט פסק, כי הצטיירה לפניו תמונה עגומה של התקשרות, כאשר מורשי החברה היו מודעים לפגיעה המוחית של הבעל, מבלי שנתנו משקל לשאלת יכולתו להבין את המתרחש, ומבלי שהוסבר לו טיב העסקה.

בנסיבות אלה, פסק בית-המשפט, לא ניתן היה לפרש את חתימת הבעל כאקט רצוני המעיד על גמירת-דעת.

בנסיבות אלה נפסק כי חברת ההלוואות הטעתה את הבעל, ובכך הפרה את חובת הגילוי כהגדרת סעיף 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות אי-גילוי שגרם להטעיה.

לאור זאת, בית-המשפט פסק, כי מסמכי ההלוואה עליהם חתם הבעל, לרבות הסכמי הביצוע (הסכמי משכון, משכנתה ושטרי חוב), במישור היחסים בין הבעל לחברת ההלוואות בטלים, עקב היעדר גמירת-דעת של הבעל, באשר הונא לחשוב שהמסמכים עליהם חתם הם הסכמי ביטוח ולא הסכמי הלוואות.

בית-המשפט ציין כי לתוצאה זו ניתן להגיע גם לאור הפרת חובת הגילוי הקבועה בסעיף 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות. בית-המשפט אף הוסיף, כי תוצאה זו מעוגנת בסעיף 15 לחוק החוזים (הטעיה), וכי ניתן להגיע אליה, בין בהפעלת הוראת הסעיף ישירות, על-פי העובדות שהוכחו, ובין בהפעלת סעיף 4 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.



[i]        תמ"ש (ת"א) 50260/99, תמ"ש (ת"א) 50261/99, תמ"ש (ת"א) 50262/99 דוכן משה נ' מיסטר מאני ישראל (1997) בע"מ ואח', תק-מש 2003(4) 517.

[ii]       תמ"ש (ת"א) 50260/99, תמ"ש (ת"א) 50261/99, תמ"ש (ת"א) 50262/99 דוכן משה נ' מיסטר מאני ישראל (1997) בע"מ ואח', תק-מש 2003(4) 517.

[iii]       ה"פ 157/01 שרה רייז נ' מיסטר מאני ישראל (1997) בע"מ, דינים מחוזי לג(3) 561.

[iv]       תמ"ש (ת"א) 50260/99, תמ"ש (ת"א) 50261/99, תמ"ש (ת"א) 50262/99 דוכן משה נ' מיסטר מאני ישראל (1997) בע"מ ואח', תק-מש 2003(4) 517.

[v]       ע"א 779/87 נח בליט ו- 5 אח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד(3) 304, 310.

[vi]       ע"א 325/88 יוסף כהן טויל נ' בית מנוחה לזקנים בני ברק, פ"ד מד(1) 341, 348.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן