שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

הגנת הלווה מפני כניסה להסכם הלוואה בלתי-הוגן ובלתי-יעיל

מאת: מתוך הספר הלוואות חוץ בנקאיות מאת עוה"ד גלעד נרקיס ועו"ד ורד שיידמן תקן   |   21.01.2013

הגנת הלווה מפני כניסה להסכם הלוואה בלתי-הוגן ובלתי-יעיל

בפסק-הדין אשר ניתן בעניין מגר ריטה [i] , התייחס בית-משפט השלום לחובות הגילוי הקבועות בחוק הלוואות חוץ-בנקאיות, בפוסקו, כי החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב, מקבלת משנה-תוקף, מקום בו מדובר במוסד המעניק הלוואות חוץ-בנקאיות.

אומנם, פסק בית-משפט השלום, יש להישמר מפני התערבות יתר בהלוואות שכאלה, וזאת, בעיקר, לאור ההכרה כי יש בהן כדי לענות על צורך אמיתי הקיים בשוק, לאמור מתן אפשרות לאנשים שאינם מסוגלים לקבל הלוואה במערכת הבנקאית, למצוא מזור אשראי ממקור אחר. זאת ועוד, העובדה שמדובר כאן בהלוואות, הניתנות למי שידו אינה משגת לקבל הלוואה בנקאית, משמיעה מניה וביה כי הלוואות אלה ניתנות בתנאים, המשקפים את רמת הסיכון הגבוהה הגלומה בהן, מבחינת המלווה.

ואולם, הוסיף בית-משפט השלום, חשובות ככל שיהיו העובדות האמורות, עובדות אלה אינן עומדות לבדן. למולם ניצבים אינטרסים נוספים המטים את הכף לעבר הקפדה מיוחדת על ההגנות הקנויות ללווים בהלוואות חוץ-בנקאיות. מערכת היחסים בין הלווה, הזקוק לעיתים באופן נואש להלוואה, ואינו יכול להשיגה אלא בדרך חוץ-בנקאית, לבין המלווה, פותחת פתח לניצול לרעה של הבדלי הכוח ושל הפער ביכולת המיקוח.

בית-משפט השלום ציין, כי הותרת הלווה בלא מערכת של הגנות סטטוטוריות, כפי שהן מפורשות בפסיקה, עלולה להרבות מצבים שבהם ייכנסו הלווים למערכות יחסים חוזיות חד-צדדיות, בלתי-הוגנות ובלתי-יעילות. לווים אלה עלולים לשקוע, עד מהרה, בבוץ תובעני וטובעני, שאין ממנו מוצא.

האיזון, פסק בית-משפט השלום, בין השיקולים האמורים, נעשה, בין היתר, במסגרת הוראות חוק הלוואות חוץ-בנקאיות. כך למשל, בסעיף 3 לחוק, נקבעה חובתו של המלווה ליתן ללווה, עובר לחתימה, עותק של הסכם ההלוואה, והזדמנות סבירה לעיין בו. על המלווה כך מוסיף הסעיף וקובע לגלות ללווה, במסגרת הסכם ההלוואה, פרטים שונים, ובכלל זה, סכום ההלוואה, הסכום שקיבל הלווה בפועל, פרטים בדבר הריבית וההצמדה, שיעור העלות הממשית של האשראי, הצעדים שרשאי המלווה לנקוט בשל אי-תשלום במועד, שיעור ריבית פיגורים ועוד.

[5.3.6]         סעיף 3 שולל יישומה של דוקטרינת שליחות נסתרת

בפסק-הדין אשר ניתן בעניין מאירי דורון [ii] , נדונה האפשרות להתקשר בהסכם הלוואה חוץ-בנקאית, על דרך שליחות נסתרת, דהיינו, כי המלווה איננו ידוע, או אינו הצד המתקשר ישירות עם הלווה.

בית-משפט השלום פסק, בעניין זה, כי בהלוואה חוץ-בנקאית, לא יכולה להיות "שליחות נסתרת" כמשמעותה בסעיף 7 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965, שכן על-פי סעיף 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, על חוזה הלוואה כזה, לכלול, בין היתר, גילוי מלא של "שמות המלווה והלווה ומעניהם המלאים".

בית-המשפט הוסיף, כי סעיף זה הינו סעיף קוגנטי, ברור וחד-משמעי (ראה, גם את פסק-הדין אשר ניתן בעניין יצחק צוניאשוילי [iii] ) וכי כל הפרטים המצויינים בסעיף 3, טעונים פירוט מלא בכתב ועל-כן, לא ניתן לרשום בהסכם את שמו של השלוח במקום שמו של השולח, ובוודאי שלא ניתן להשאיר את מקום המלווה ריק ולמלא בו כל שם שיעלה בדעתו של המלווה.

במאמר מוסגר יצויין, כי טענה של המחאת זכויות לפי חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, נדחתה מחמת היותה שינוי חזית אסור אשר סתרה את העובדות אשר נטענו על-ידי התובע, ואולם לדעתנו, לגופה של טענה גם דינה להידחות, מאותם טעמים של דחיית טענת השליחות הנסתרת.



[i]        בש"א (חי') 11480, ת"א (חי') 10339/05 מגר ריטה נ' בנק טפחות סניף משרד ראשי, תק-של 2005(3) 6833.

[ii]       ת"א (ת"א) 27828/04 מאירי דורון נ' לאי אנה, תק-של 2005(4) 13411.

[iii]       ת"א (ת"א) 3129/99 יצחק צוניאשוילי ו- 4 אח' נ' מיסטר מאני ישראל (1997) בע"מ, תק-מח 2004(3) 196.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן