שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

נדחתה תובענת המערערת להצהיר שלא קמו לבנק עילות למימוש משכנתא הרובצת על בית הרשום על שמה.

27.12.2012

ע"א 1805-10 טרייסי לוין נ' עו"ד יונתן סונדרס, בבית משפט העליון, בפני כבוד השופט א' גרוניס, כב' השופטת נ' הנדל, כב' השופט ד' ברק ארז, ניתן ביום 19 בדצמבר 2012.

 

המערערת קיבלה את ההלוואה עבור עסקי בעלה, ומקור הכנסותיה הצפויות היו מהכנסות הבעל. במצב דברים זה, אין זה בלתי-סביר לראות בפשיטת רגל של הבעל אירוע העלול לפגוע ביכולת הכספית של הממשכנת, ועל כן קמה לבנק עילת מימוש.

 

במקרה דנא נדון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחה את תובענת המערערת להצהיר שלא קמו למשיב 2 (להלן: הבנק) עילות למימוש משכנתא הרובצת על בית מגורים הרשום על שמה.

 

המערערת פתחה חשבון אישי בבנק, ולצורך הבטחת התחייבויותיה משכנה את זכויותיה בבית במשכנתא מדרגה ראשונה, שנרשמה במרשם המקרקעין ביום 14.5.2008. ביום 15.5.2009 קיבלה המערערת הלוואה מהבנק בסך 3,400,000$. ביום 2.6.2009 הומרה ההלוואה הדולרית לשתי הלוואות שקליות בסכום של כ-6,000,000 ₪ כל אחת, האחת לתקופה של 8 שנים והשנייה לתקופה של שנה. ביום 15.5.2008 חתם בעלה של המערערת על ערבות ללא הגבלה בסכום לחשבונה של המערערת. הבנק לא יידע את המערערת אודות חתימת הערבות על ידי בעלה. ביום 7.10.2009 הוכרז באנגליה בעלה של המערערת כפושט רגל. בית משפט באנגליה מינה נאמנה לנכסי הבעל. ביום 8.11.2009 הגישה הנאמנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בקשה לאכיפת צו פשיטת רגל אנגלי כנגד הבעל ולמינוי כונס נכסים זמני על נכסי הבעל בישראל, ובכללם הבית הרשום על שם המערערת. ביום 9.11.2009 הגיש הבנק בקשה להוצאה לפועל למימוש מיידי של המשכנתא על הבית ומינוי כונס נכסים. בבקשה למימוש המשכנתא הצהיר הבנק שחוב המערערת נכון ליום 8.11.2009 עומד על סך 11,302,529 ₪. מבקש 1 מונה ככונס נכסים מטעם הבנק, וביום 15.11.2009 תפס כונס הנכסים חזקה בבית.

 

בתגובה הגישה המערערת המרצת פתיחה, ובה ביקשה סעד הצהרתי הקובע שלא התקיימו עילות למימוש המשכנתא. הבנק, מצידו, הציג ארבע עילות המצדיקות את מימושה המוקדם של המשכנתא על אף שהמערערת לא הפרה חובות התשלומים שלה: הרעה במצבה הכלכלי של המערערת; הטלת עיקול על הנכס הממושכן; הרעה במצבו הכלכלי של הערב; הגשת בקשה מטעם צד ג' למינוי כונס נכסים על הנכס הממושכן. בהסכמת הצדדים ניתן צו זמני בתובענה האוסר על המשך הליכי מימוש המשכנתא עד למתן פסק דין בתובענה. בית המשפט קמא בחן את עילות המימוש אחת לאחת, ודחה את רובן. מכאן ערעור זה.

 

בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי זכות המשכנתא שני פנים לה. האחד קנייני, ומוקדו קדימותו של בעל זכות המשכנתא על פני נושים אחרים. השני חוזי, ועניינו בזכויות המוקנות לבעל המשכנתא כלפי החייב הן במישור הדיוני, דוגמת היכולת לפעול למימוש הנכס בהליכי הוצאה לפועל מבלי לפנות לבית המשפט, והן במישור המהותי, דוגמת הזכות לפירעון מיידי של החוב באמצעות מימוש הנכס בנסיבות הקבועות בשטר המשכנתא. ענייננו בפן החוזי של זכות המשכנתא ובמישור המהותי שבו. אף שיש מקום לשקול את טענת המערערת שעילת המימוש בגין בקשת כינוס הנכסים דינה להידחות, עילת המימוש בגין מצבה הכלכלי של המערערת דינה להתקבל, בניגוד לעמדת בית המשפט המחוזי.

 

 

עוד קבע בית המשפט כי  סעיף 13(ב) לשטר המשכנתא קובע שהבנק יהא רשאי להעמיד את החוב לפירעון מיידי "אם ימונה מפרק או כונס נכסים או כונס נכסים ומנהל או כל בעל תפקיד דומה על כל או חלק מרכוש הממשכנים ו/או אם תוגש בקשה למינוי כאמור, זמני או קבוע...". סעיף זה אינו צריך להתפרש כחל ללא סייג בכל מקרה בו מוגשת בקשה למינוי מפרק או כונס נכסים. במקרה דנא, בבקשה שהוגשה בשל פשיטת רגל של אדם אחר, על סמך טענה שהנכס המדובר שייך מבחינה כלכלית מהותית לפושט הרגל, היה על בית המשפט המחוזי, טרם קבלת עילה זו כבסיס למימוש המשכון לערוך בירור וניתוח של הנסיבות, שלא נעשה, ולא להסתפק בעצם הקביעה העובדתית שהוגשה בקשה. עם זאת, בית המשפט אינו קובע מסמרות לעניין זה, המצריך דיון מקיף יותר. זאת בשל כך שדיון כזה לא התקיים בפני בית המשפט המחוזי, וכן משום שעומדת לבנק עילת מימוש אחרת.

 

בעניין עילת המימוש בגין הרעה כלכלית במצבה של המערערת, קבע בית המשפט כי סעיף 13(ג) לשטר המשכנתא קובע שהבנק יהא רשאי להעמיד את החוב לפירעון מיידי:"אם אירע מקרה הפוגע או העלול לפגוע ביכולתם הכספית של הממשכנים ולפי שיקול דעתו הבלעדי של הבנק יסכן הדבר את סיכויי הפירעון של הסכומים המובטחים...". בית המשפט המחוזי דחה עילה זו, תוך שקבע שאין ליצור "זהות מוחלטת" בין מצבו הפיננסי של הבעל פושט הרגל לבין מצבה הפיננסי של אשתו המערערת. ואכן, אין ליצור זהות מוחלטת. ברם, הסעיף מותיר את ההחלטה למה שהוא מכנה "שיקול דעתו הבלעדי של הבנק". ללא ספק, שיקול דעת "בלעדי" זה איננו בלעדי באמת. הוא כפוף, ככל סעיף בחוזה, לעקרון תום הלב, ואין להפעילו בשרירותיות. במקרא דנא אין לומר שהבנק הפעיל את שיקול דעתו בשרירות לב כאשר הוא טען שפשיטת רגל של הבעל מסכנת את יכולת הפירעון של המערערת החייבת. שכן, המערערת קיבלה את ההלוואה עבור עסקי בעלה, ומקור הכנסותיה הצפויות היו מהכנסות הבעל. במצב דברים זה, אין זה בלתי-סביר לראות בפשיטת רגל של הבעל אירוע העלול לפגוע ביכולת הכספית של הממשכנת, ועל כן קמה לבנק עילת מימוש.

 

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן