שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

האם בטוחות חוסות בצל החוק?

מאת: מתוך הספר הלוואות חוץ בנקאיות מאת עו"ד גלעד נרקיס ועו"ד ורד שיידמן תקן   |   22.12.2012

האם בטוחות חוסות בצל החוק?

כבר ראינו לעיל, כי ערב כולל גם ממשכן (ראה, את פסק-הדין אשר ניתן בעניין אוגלי [1] ), וכי הפסיקה נקטה בפירוש מרחיב של הגדרת "ערב", פרשנות אשר הביאה לתוצאה לפיה, בעיקרו של דבר, כל חייב משני הוא בבחינת לווה, לצורך חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.

פירוש מרחיב זה, כך נקבע בפסק-הדין אשר ניתן בעניין אוגלי הנ"ל, מתיישב גם עם תכלית חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.

שאלה נוספת מתעוררת, בהקשר של בטוחות. האם החוק מעניק לבטוחות המוענקות במסגרת הסכם ההלוואה, הגנה?

עמדתנו היא, בין היתר על בסיס האמור בהצעת החוק, כי החוק נועד להגן על אנשים (פרטים). לפיכך, אם ההגנות המסופקות על-ידי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות חל על גורמים שאינם צד להסכם ההלוואה החוץ-בנקאי, אזי הוא חל על נותני הבטוחות ולא על הבטוחות עצמן.

כאמור לעיל, מפסק-הדין אשר ניתן בעניין אוגלי, ניתן, אולי, לומר, כי המונח "ערב" הקבוע בסעיף 12, עשוי לכלול גם מי שהעניק בטוחה אחרת שאיננה ערבותו האישית של נותן הבטוחה.

לפיכך, צד שלישי אשר שיעבד נכס בבעלותו, לטובת המלווה, וזאת במסגרת הסכם הלוואה חוץ-בנקאי, עשוי ליהנות מן ההגנות הקבועות בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, וניתן, אולי לקטלגו כ"ערב" לפי סעיף 12 לחוק.

ואולם שתיקתו של המחוקק בעניין זה אינה פשוטה, וההסתמכות על הרחבת תחולת החוק מפי הפסיקה בלבד, אינה קלה.

אנו סבורים, כי בעניין זה, פסק-הדין אשר ניתן בעניין אוגלי, הוא נכון וראוי, ואולם ישנה חשיבות רבה להרחבת התחולה, בחוק עצמו.

במהלך שנת 2002, הגיש חבר הכנסת דאז, זבולון אורלב, את הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון – הגנה על בטוחות), התשס"ג-2003 ("הצעת חוק הגנה על בטוחות", "התיקון").

בהתאם לדברי ההסבר להצעת חוק הגנה על בטוחות הוסבר, כי בעוד החוק נותן הגנות מסוימות כנגד שרירות ליבם של חמסנים נושכי נשך (כדברי ההסבר), וכי הגנות אלה הוחלו הן על פסקי-דין והן על שטרות, מלווים מקצועיים רבים אינם מסתפקים בחוזה בכתב ובערבים או שטר, והם מקבלים גם בטוחות ריאליות, דוגמת רכוש – כלי רכב ומיטלטלין, ודוגמת שיעבוד זכויות במקרקעין.

למרבה ההפתעה – נאמר בדברי ההסבר האמורים – אין הגנת החוק פרושה על בטוחות אלה, כפי שהיא חלה על חיובים בפסק-דין ובשטרות ביטחון, והפירצה בהגנה היא קטלנית, ובמקרים רבים מרוקנת את הגנת החוק מתוכנה.

בדברי ההסבר האמורים הוסבר, כי בעת מתן הלוואה כזאת, אשר במקרים רבים הריבית בה היא ריבית נשך, וברבים מן המקרים המלווה הוא אדם מתוחכם, ניתן, לעיתים, ביטחון בצורת משכון או שיעבוד על רכוש של הלווה ולעיתים גם של צד שלישי – שאיננו הלווה עצמו – ואשר ניתן לפעול למימושם בלי צורך להגיש תביעה ישירה של המלווה נגד הלווה.

זאת ועוד, נאמר בדבר ההסבר להצעת החוק האמורה, לעיתים מסב המלווה את זכויותיו לאדם אחר, אשר באופן פורמאלי איננו המלווה עצמו.

הצעת החוק הנדונה יוצאת מנקודת ההנחה, כי לפי הנוסח הקיים של החוק, מקום שהתובע איננו המלווה עצמו, וכן – מקום שהנתבע איננו הלווה עצמו – אין הגנת החוק פרוסה עליהם, כאשר רוח החוק הייתה להגן עליהם (כפי שניתנה הגנה לנותן שטר חוב וגם לערב בהלוואה).

הצעת החוק מניחה, כי ברור שאם נותני הבטוחות ייאלצו לשלם חוב שהלווים עצמם מוגנים מתביעה ישירה של המלווה – הם יתבעו את הלווה להשבת מה ששילמו בגללו, ובתביעה כזאת אין ללווה הגנה, ועל-ידי כך נעשה החוק פלסתר.

התיקונים אשר הוצעו בהצעת החוק הנ"ל, יביאו, כך גורסים מנסחיה, לכך שגם על המקרים המתוארים לעיל, תחול הגנת החוק, ובעקיפין תיווסף ההגנה האמורה גם לטובת הלווים עצמם.

התיקון עצמו כולל, בין היתר, את הוספתה של הגדרת "בטוחה" – "מישכון וכן שיעבוד בכל צורה שהיא, של זכויות או של רכוש מכל סוג ומין שהם, שנעשו מטעם לווה בקשר עם הלוואה שניתנה על-ידי מלווה."

כמו-כן, מוצע לתקן את הגדרת "לווה" כך שתכלול – "לרבות מי שנתן בטוחה ומי שחתם על שטר בקשר עם הסכם הלוואה, כעושה השטר או כערב בו, ולמעט תאגיד."

עוד מוסיף התיקון, כי אחרי ההגדרה של "מלווה" תבוא גם הגדרת "מסב" – מי שהוסבה אליו מאת מלווה, זכות לגבות או זכות לתבוע הלוואה, שחוק זה חל עליה, או לתבוע מימוש לבטוחה או לבצע שטר שניתן בקשר להלוואה כזאת."

עוד מוצע בתיקון, כי סעיף 2 לחוק (עריכת חוזה בכתב) יחייב גם הוספת שמות כל הערבים להלוואה ופרטיהם האישיים, כמו גם פירוט כל הבטוחות שנמסרו בקשר עם ההלוואה, לרבות פרטי החותמים והערבים על שטרות שנמסרו, ככל שכאלה נמסרו.

כמו-כן, מוצע בתיקון, כי סעיף 8 לחוק (סדרי דין) יתוקן באופן שיקים כלפי נסב, את אותן חובות הקיימות כלפי מלווה, בטרם הוא פותח בהליכים כנגד לווה או בטרם הוא מממש בטוחה.

התיקון גם מציע, לערוך שינויים ולהקים כלפי הנסב את אותן החובות הקיימות כלפי המלווה, כקבוע בסעיפים 9 (ביטול או שינוי תנאי בבית-משפט), ו- 10 (אי-נקיטה של הליכי הוצאה לפועל).

התיקון מציע להוסיף הגנות לבעל הבטוחה, על-ידי הוספתו כנהנה מן ההגנה הקבועה בסעיף 12 לחוק (הגנה על ערב להלוואה), ובסעיף 16 לחוק (שמירת דינים) על-ידי הוספת בעל הבטוחה כבעל זכות לתבוע מכוח סעדים נוספים, לצד זכויות הלווה הקבועות שם, וכנ"ל לגבי סעיף 17 לחוק (החוק מחייב).

נכון ליוני 2006, החוק לא שונה בהתאם לתיקון אשר הוצע, ואולם מצאנו לנכון להביא את תוכנו ואת הדיון אשר בו, באשר התיקון אכן מעלה נקודות חשובות.




[1]       ה"פ (י-ם) 684/97 אוגלי נ' אביב שני חברה לשירותים כלכליים בע"מ, פ"מ התשס"ב(ב) 449, 474.

 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן