שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון:
דוא''ל:
כתובת:

נקבע כי הבנק הפר את חובותיו כלפי הנתבעים בכל הנוגע להעברת הכספים לקבלן.

20.12.2012

ת"א 8209-06 בנק דיסקונט נ' קיריאנוב, בבית משפט השלום בחיפה, בפני כבוד השופטת תמר נאות פרי, ניתן ביום 2 דצמבר 2012.

 

המדובר הן בהפרה של חובת האמון הכללית שהבנק חב כלפי הנתבעים כלקוחותיו, הן בהפרה של חובות חוזיות במסגרת הלוואת המשכנתא שהעניק לנתבעים והן בהפרה של חובת הזהירות שמוטלת עליו במסגרת יחסיו עם הנתבעים.

 

במקרה דנא הבנק הגיש כנגד הנתבעים תביעה לתשלום חוב שנוצר בשל הלוואה מובטחת במשכנתא שלקחו הנתבעים מהתובע בתחילת שנת 2003, וטרם הושלם פרעונה. ההלוואה נלקחה לצורך רכישת דירה מקבלן אשר פשט את הרגל ולא השלים את בניית הדירה.

 

הנתבעים, מר דימיטרי קיריאנוב וגב' ורוניקה קיריאנוב יצרו קשר עם נציג חברת דוד נתיב לבניה בע"מ (להלן: "הקבלן"), בשם דרור, לגבי האפשרות לרכוש דירה בבניין המכונה פרויקט "כלניות ב'" בעפולה (להלן: "הבניין"). ביום 30.1.2003 חתמו הנתבעים על בקשה לרכישת דירה מספר ד-4. כשבועיים וחצי לאחר מכן, ביום 17.2.2003, נחתם בין הנתבעים לבין הקבלן הסכם הרכישה בקשר לדירה. לצורך מימון רכישת הדירה פנו הנתבעים לתובע, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ בבקשה לקבלת הלוואה מובטחת במשכנתא וביום 23.2.2003 חתמו בבנק על מסמכי ההלוואה ורישום המשכנתא. חודשים בודדים לאחר חתימת ההסכם וקבלת המשכנתא, בסמוך לסוף שנת 2003, נקלע הקבלן לקשיים כלכליים בעקבותיהם ניתן לגביו צו הקפאת הליכים ולאחר מכן נכנס הקבלן להליך של פירוק. סמוך לתקופה זו הבנייה של הבניין הופסקה ולא הושלמה עד היום. הנתבעים הוסיפו לשאת בתשלומי המשכנתא השוטפים לבנק עד לחודש ספטמבר 2005 והחל מחודש אוקטובר באותה שנה חדלו מלשלם את תשלומי החזר המשכנתא. על רקע האמור הגיש הבנק ביום 24.4.2006 תביעה כספית בסדר דין מקוצר בגובה יתרת החוב דאז.

 

הבנק טען כי הנתבעים התחייבו כלפיו במסגרת הסכם המשכנתא לשאת בתשלומים השוטפים ועל כן יש לחייבם לשלם את יתרת החוב בצירוף ריבית הפיגורים ההסכמית, לחילופין - בצירוף הפרשי הצמדה וריבית הסכמיים, ולחילופי חילופין - בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

 

מנגד טענו הנתבעים כי הבנק שימש כבנק מלָווה בפרויקט, ועל כן חלות עליו חובות מוגברות על פי דין כלפי הנתבעים, חובות שלשיטתם הוא הפר. עוד טענו הנתבעים כי הבנק הפר כלפיהם גם חובות אמון וחובות גילוי אשר מוטלות עליו מעצם היותו מוסד בנקאי באופן כללי. הבנק היה מצוי במצב של ניגוד עניינים בין שמירה על האינטרסים שלהם כלקוחותיו לבין האינטרס שלו עצמו לגבות את חובו של הקבלן כלפיו, וכי הבנק העדיף את האינטרס הכלכלי שלו על פני הגנה על זכויותיהם כלקוחותיו. הבנק הטעה אותם להניח כי מצבו הכלכלי של הקבלן איתן, וזאת כאשר ידע במועד לקיחת המשכנתא את מצבו הכלכלי האמיתי של הקבלן. עוד טענו הנתבעים כי נציגת הבנק הטעתה אותם ומסרה להם כי אין צורך שהקבלן ימסור לידיהם כל בטוחה כגון ערבות בנקאית, שכן כספי התמורה ישולמו לקבלן על ידי הבנק רק בהתאם להתקדמות שלבי הבנייה, כך שאין סכנה ממשית לכספים. בנוסף טענו הנתבעים כי הבנק העביר שלא כדין חלק ניכר מסכום המשכנתא לידיו של הקבלן, וזאת בניגוד להוראות הדין וללא שבדק את זכאותו של הקבלן לקבל את הכספים.

 

בית המשפט קיבל את התביעה בקובעו כי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) מטיל חובות שונות על בנקים, מכוח תפקידם הייחודי. בפסיקה ישנה נטייה להקפיד על קיום חובות האמון מצד הבנק כלפי לקוחותיו, ואף כלפי צדדים שאינם לקוחותיו של הבנק. במקביל ומנגד, יש לזכור כי הבנקים אינם "מוסדות רווחה", וככל שהם פועלים על פי דין הם זכאים לגבות את כספי הלוואות שנתנו ללקוחותיהם. מעבר לחובות הכלליות המוטלות על הבנקים, הרי שבנסיבות של רכישת דירה למגורים מקבלן, המחוקק קבע חובות ספציפיות נוספות, וזאת בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות). חוק זה מטיל חובות מוגברות על בנק מלווה, אך גם חובות כלליות המוטלות על בנק אשר נותן הלוואה לרכישת דירה. בנסיבות דנן, הבנק הפר את חובותיו כלפי הנתבעים, אם כי רק בחלק מההיבטים הנטענים ולא בהיקף ההפרות כפי שטוענים הנתבעים.

 

עוד קבע בית המשפט כי במקרה דנא הבנק הפר כלפי הנתבעים חובות כלליות שמוטלות עליו, אשר אינן נגזרות מהיותו דווקא בנק מֶלָווה, ובעיקר את החובה שלא לשחרר לידי הקבלן כספים כפי ששוחררו. היו במערכת היחסים המשולשת שבין הקבלן לבין הבנק לבין הנתבעים מאפיינים מסוימים של ליווי פיננסי כמשמעותו בחוק, או למצער מאפיינים שיכלו ליצור מצג של ליווי פיננסי. לא הוכח כי הבנק היה מודע למצבו הכלכלי "העגום" של הקבלן לפני חתימת מסמכי המשכנתא. על הבנק חלה חובה להעמיד את הלקוח על כך שיש לו עניין מיוחד בפעולה הכספית אשר הלקוח עומד לבצע. אין הכוונה לקיומו של עניין שביטויו אך בגביית עמלה, אלא בקיומו של עניין מהותי בביצוע העיסקה, משיקולים שאינם קשורים רק בעיסקה עם הלקוח. הבנק לא הפר את חובת הגילוי ולא חייב היה לסרב להעניק משכנתא לנתבעים.בהעדר הוכחה על ידיעת הבנק באשר לחוסר סולבנטיות של הקבלן, לא ניתן לומר כי התקיים ניגוד עניינים במועד לקיחת המשכנתא, ויתרה מכך, לא הוכח כי הנתבעים היו פועלים אחרת בהנחה שהיו מודעים למעמדו "הכפול" של הבנק. מכאן, שלא הוכח שהבנק הפר את חובת הגילוי לגבי האינטרס שיש לו בהצלחתו של הקבלן ולא הוכח שנגרם לנתבעים נזק שיש לו קשר סיבתי לסוגיה זו. יש לדחות את טענות הנתבעים לפיהן הבנק הפר את חובות האמון בנוגע למצגים שהציג עובר לנטילת המשכנתא – בין אם לגבי ידיעתו מה היה סכום הרכישה "האמיתי", בין אם לגבי מצבו הכלכלי של הקבלן, בין אם לגבי ניגוד אינטרסים מצד הבנק, בין אם לגבי הבטוחות שעל הקבלן לתת לנתבעים ובין אם כל מצג שווא אחר.

 

בית המשפט ציין כי בנסיבות דנן, הבנק הפר את חובותיו כלפי הנתבעים בכל הנוגע להעברת הכספים לקבלן. המדובר הן בהפרה של חובת האמון הכללית שהוא חב כלפי הנתבעים כלקוחותיו, הן בהפרה של חובות חוזיות במסגרת הלוואת המשכנתא שהעניק לנתבעים והן בהפרה של חובת הזהירות שמוטלת עליו במסגרת יחסיו עם הנתבעים. המדובר ברשלנות "כללית" ובהפרת חובות "כלליות" שאינן תלויות בהיותו של הבנק בנק מלווה. יש לייחס גם לנתבעים מידה מסוימת של אחריות להתנהלות שתוארה, שכן הנתבעים היו אנשים בוגרים ואחראיים למעשיהם. כן, היה עליהם לכלכל צעדיהם באותן נסיבות ביתר זהירות ותוך בדיקה מתמדת של התנהלות הקבלן ופעולות הבנק, לרבות קבלת ייעוץ משפטי שוטף. העובדה כי לאחר מעשה הוברר לנתבעים כי היו "תמימים" והלכו שולל אחרי מצגי הקבלן, אין בה כדי להטיל את מלוא האחריות על הבנק. בכך שגם הבנק "הלך שולל" אחרי דיווחי הקבלן ולא טרח לקלוט את "אורות האזהרה" הברורים שעלו מאופן התנהלות העניינים, יש כדי להביא למסקנה כי הבנק הפר את חובותיו כלפי הנתבעים.

 

עוד ציין בית המשפט כי אם הבנק היה פועל כמתחייב וכמצופה ממנו במועדים הרלבנטיים, מצבם של הנתבעים היה טוב יותר ביחס למצבם כיום. אומנם לא היה בכך כדי להביא לכך שבידי הנתבעים היתה היום דירה שלמה ומוגמרת, אולם ברי כי אם כספי המשכנתא שנטלו לא היו מועברים לקבלן טרם זמנם, לא היה חובם לבנק מגיע לסדרי הגודל אליהם הוא הגיע.

 


פרטים אודות 
עו"ד גלעד נרקיס  





ספרים נוספים בתחום הבנקאות
 
כרך א'-החובות החלות על הבנקים
כרך ב' - דיני שטרות
כרך ג'  - סדרי דין
כרך ד' - אשראי בנקאי
כרך ה'  - מימוש משכנתא
כרך ו'-מנהלי תיקים ויועצי השקעות


            הספר
הלוואות חוץ בנקאיות
   עו"הד גלעד נרקיס
    וורד שיידמן תקן

   
 
 

מגדל ב.ס.ר 3 קומה 20
טלפון: 4975 -755 - 03

לצפיה במהדורת האינטרנט
לצורך הצפיה יש להתקין תוכנת Adobe Reader,
במידה ואין ברשותכם תוכנה זו, ניתן להורידה חינם כאן